תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י״ח

א׳ הוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָתְנַן: אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא — הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאֵין תְּחִיַּית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו!

ב׳ לְהִתְלַמֵּד עֲבַד, כִּדְתַנְיָא: ״לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת״, אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת.

ג׳ אֶלָּא מַאי טַעְמָא אִעֲנַשׁ? מִשּׁוּם (הוגה) [דְּהוֹגֶה] אֶת הַשֵּׁם בְּפַרְהֶסְיָא [הֲוָה], וְעַל אִשְׁתּוֹ לַהֲרִיגָה דְּלָא (מַיחָה) [מַחַתָה] בֵּיהּ. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה נֶעֱנָשׁ עָלָיו.

ד׳ וְעַל בִּתּוֹ לֵישֵׁב בְּקוּבָּה שֶׁל זוֹנוֹת, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת הָיְתָה בִּתּוֹ מְהַלֶּכֶת לִפְנֵי גְּדוֹלֵי רוֹמִי, אָמְרוּ: כַּמָּה נָאוֹת פְּסִיעוֹתֶיהָ שֶׁל רִיבָה זוֹ, מִיָּד דִּקְדְּקָה בִּפְסִיעוֹתֶיהָ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי״? עֲוֹנוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה מְסוּבִּין לוֹ לְיוֹם הַדִּין.

ה׳ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּן, צִדְּקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, הוּא אָמַר: ״הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ [וְגוֹ׳]״, וְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה: ״אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל״, בִּתּוֹ אָמְרָה: ״גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כׇּל דַּרְכֵי וְגוֹ׳״, אָמַר רַבִּי: [כַּמָּה] גְּדוֹלִים צַדִּיקִים הַלָּלוּ, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהֶן שָׁלֹשׁ מִקְרָאוֹת שֶׁל צִדּוּק הַדִּין בִּשְׁעַת צִדּוּק הַדִּין.

ו׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא, הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן לְבַקְּרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא אָחִי, (אָחִי), אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאוּמָּה זוֹ מִן הַשָּׁמַיִם הִמְלִיכוּהָ? שֶׁהֶחְרִיבָה אֶת בֵּיתוֹ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלוֹ, וְהָרְגָה אֶת חֲסִידָיו וְאִבְּדָה אֶת טוֹבָיו, וַעֲדַיִין הִיא קַיֶּימֶת. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה [וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים], וְסֵפֶר מוּנָּח לְךָ בְּחֵיקֶךָ!

ז׳ אָמַר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ. אָמַר לוֹ: אֲנִי אוֹמֵר לְךָ דְּבָרִים שֶׁל טַעַם, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי ״מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ״? תָּמֵהַּ אֲנִי אִם לֹא יִשְׂרְפוּ אוֹתְךָ וְאֶת סֵפֶר תּוֹרָה בָּאֵשׁ! אָמַר לוֹ: רַבִּי, מָה אֲנִי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא?

ח׳ אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיָדֶךָ? אָמַר לוֹ: מָעוֹת שֶׁל פּוּרִים נִתְחַלְּפוּ לִי בְּמָעוֹת שֶׁל צְדָקָה וְחִלַּקְתִּים לַעֲנִיִּים. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, מֵחֶלְקְךָ יְהִי חֶלְקִי וּמִגּוֹרָלְךָ יְהִי גּוֹרָלִי.

ט׳ אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּפְטַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא, וְהָלְכוּ כׇּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי לְקׇבְרוֹ וְהִסְפִּידוּהוּ הֶסְפֵּד גָּדוֹל, וּבַחֲזָרָתָן מְצָאוּהוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר תּוֹרָה מוּנָּח לוֹ בְּחֵיקוֹ.

י׳ הֱבִיאוּהוּ וּכְרָכוּהוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וְהִקִּיפוּהוּ בַּחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְהִצִּיתוּ בָּהֶן אֶת הָאוּר, וְהֵבִיאוּ סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר וּשְׁרָאוּם בְּמַיִם וְהִנִּיחוּם עַל לִבּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ מְהֵרָה. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: אַבָּא, אֶרְאֲךָ בְּכָךְ? אֲמַר לַהּ: אִילְמָלֵי אֲנִי נִשְׂרַפְתִּי לְבַדִּי הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לִי, עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי נִשְׂרָף וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמִּי, מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה הוּא יְבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנִי.

י״א אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַר לָהֶן: (גִּלְיוֹן) [גְּוִילִין] נִשְׂרָפִין וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת. אַף אַתָּה פְּתַח פִּיךָ וְתִכָּנֵס בְּךָ הָאֵשׁ. אָמַר לָהֶן: מוּטָב שֶׁיִּטְּלֶנָּה מִי שֶׁנְּתָנָהּ, וְאַל יְחַבֵּל הוּא בְּעַצְמוֹ.

י״ב אָמַר לוֹ קְלַצְטוֹנֵירִי: רַבִּי, אִם אֲנִי מַרְבֶּה בַּשַּׁלְהֶבֶת וְנוֹטֵל סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבְּךָ, אַתָּה מְבִיאֵנִי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לוֹ: הֵן. הִשָּׁבַע לִי, נִשְׁבַּע לוֹ. מִיָּד הִרְבָּה בַּשַּׁלְהֶבֶת וְנָטַל סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבּוֹ, יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בִּמְהֵרָה. אַף הוּא קָפַץ וְנָפַל לְתוֹךְ הָאוּר.

י״ג יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן וּקְלַצְטוֹנֵירִי מְזוּמָּנִין הֵן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת, וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים.

י״ד בְּרוּרְיָא דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי מֵאִיר, בְּרַתֵּיה דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן הֲוַאי, אֲמַרָה לֵיהּ: זִילָא בִּי מִלְּתָא דְּיָתְבָא אֲחָתַאי בְּקוּבָּה שֶׁל זוֹנוֹת. שְׁקַל תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי וַאֲזַל, אֲמַר: אִי לָא אִיתְעֲבִיד בַּהּ אִיסּוּרָא — (מִיתְעֲבִיד) [מִתְרְחִישׁ] נִיסָּא, אִי עֲבַדָה אִיסּוּרָא — לָא (אִיתְעֲבִיד) [מִתְרְחִישׁ] לַהּ נִיסָּא.

ט״ו אֲזַל נְקַט נַפְשֵׁיהּ כְּחַד פָּרָשָׁא, אֲמַר לַהּ: (הַשְׁמִיעִנִי) [הִשָּׁמְעִי] לִי. אֲמַרָה לֵיהּ: דַּשְׁתָּנָא אֲנָא. אֲמַר לַהּ: מִתָּרַחְנָא (מִרְתָח). אֲמַרָה לֵיהּ: נְפִישָׁן טוּבָא (וְאִיכָּא טוּבָא הָכָא) דְּשַׁפִּירָן מִינַּאי. אָמַר: שְׁמַע מִינַּהּ לָא עֲבַדָה אִיסּוּרָא, כֹּל דְּאָתֵי אָמְרָה לֵיהּ הָכִי.

ט״ז אֲזַל לְגַבֵּי שׁוֹמֵר דִּידַהּ, אֲמַר לֵיהּ: הֲבַהּ נִיהֲלַי, אֲמַר לֵיהּ: מִיסְתְּפֵינָא מִמַּלְכוּתָא, אֲמַר לֵיהּ: שְׁקוֹל תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי, פַּלְגָא פְּלַח וּפַלְגָא לֶהֱוֵי לָךְ, אֲמַר לֵיהּ: וְכִי שָׁלְמִי מַאי אֶיעְבֵּיד? אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא ״אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי״ וּמִתַּצְּלַתְּ, אֲמַר לֵיהּ:

א׳ וּמִי יֵימַר דְּהָכִי אִיכָּא? אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא חָזֵית. הֲווֹ הָנְהוּ כַּלְבֵי דַּהֲווֹ קָא אָכְלִי אִינָשֵׁי, שְׁקַל קָלָא שְׁדָא בְּהוּ. הֲווֹ קָאָתוּ לְמֵיכְלֵיהּ, אֲמַר: ״אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי!״, שַׁבְקוּהּ, וְיַהֲבַהּ לֵיהּ.

ב׳ לְסוֹף אִשְׁתְּמַע מִילְּתָא בֵּי מַלְכָּא, אַתְיוּהּ אַסְּקוּהּ לִזְקִיפָה. אֲמַר: ״אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי!״ אַחֲתוּהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לְהוּ: הָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה.

ג׳ אֲתוֹ חֲקַקוּ לִדְמוּתֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר אַפִּיתְחָא דְרוֹמִי, אָמְרִי: כֹּל דְּחָזֵי לְפַרְצוּפָא הָדֵין לַיְיתֵיהּ. יוֹמָא חֲדָא חַזְיוּהִי, רְהוּט אַבָּתְרֵיהּ, רְהַט מִקַּמַּיְיהוּ, עָל לְבֵי זוֹנוֹת. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּשּׁוּלֵי גוֹיִם חֲזָא, טְמַשׁ בְּהָא וּמְתַק בְּהָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִדְּמִי לְהוּ כְּזוֹנָה, כְּרַכְתֵּיהּ. אָמְרִי: חַס וְשָׁלוֹם, אִי רַבִּי מֵאִיר הֲוָה לָא הֲוָה עָבֵיד הָכִי.

ד׳ קָם עֲרַק, אֲתָא לְבָבֶל. אִיכָּא דְּאָמְרִי: מֵהַאי מַעֲשֶׂה, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מִמַּעֲשֶׂה דִּבְרוּרְיָא.

ה׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַהוֹלֵךְ לְאִיצְטָדִינִין וּלְכַרְקוֹם, וְרָאָה שָׁם אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הַחַבָּרִין, בּוּקְיוֹן וּמוּקְיוֹן וּמוּלְיוֹן וְלוּלְיוֹן, בְּלוּרִין סַלְגּוּרִין — הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ וְגוֹ׳ כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי בִּיטּוּל תּוֹרָה.

ו׳ וּרְמִינְהִי: לְאִיצְטָדִינִין מוּתָּר, מִפְּנֵי שֶׁצּוֹוֵחַ וּמַצִּיל, וּלְכַרְקוֹם מוּתָּר, מִפְּנֵי יִשּׁוּב מְדִינָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְחַשֵּׁב עִמָּהֶם, וְאִם נִתְחַשֵּׁב עִמָּהֶם — אָסוּר. קַשְׁיָא אִיצְטְדִינִין אַאִיצְטָדִינִין, קַשְׁיָא כַּרְקוֹם אַכַּרְקוֹם!

ז׳ בִּשְׁלָמָא כַּרְקוֹם אַכַּרְקוֹם לָא קַשְׁיָא, כָּאן — בְּמִתְחַשֵּׁב עִמָּהֶן, כָּאן — בְּשֶׁאֵין מִתְחַשֵּׁב עִמָּהֶן, אֶלָּא אִיצְטָדִינִין אַאִיצְטָדִינִין קַשְׁיָא!

ח׳ תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: אֵין הוֹלְכִין לְאִיצְטָדִינִין מִפְּנֵי ״מוֹשַׁב לֵצִים״, וְרַבִּי נָתָן מַתִּיר מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים: אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁצּוֹוֵחַ וּמַצִּיל, וְאֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁמֵּעִיד עֵדוּת אִשָּׁה לְהַשִּׂיאָהּ.

ט׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין הוֹלְכִין לְטֵרַטְיָאוֹת וּלְקִרְקְסִיאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמְּזַבְּלִין שָׁם זִיבּוּל לַעֲבוֹדָה זָרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מָקוֹם שֶׁמְּזַבְּלִין — אָסוּר מִפְּנֵי חֲשַׁד עֲבוֹדָה זָרָה, וּמָקוֹם שֶׁאֵין מְזַבְּלִין שָׁם — אָסוּר מִפְּנֵי ״מוֹשַׁב לֵצִים״.

י׳ מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: נָשָׂא וְנָתַן אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

י״א דְּרָשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מַאי דִּכְתִיב ״אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב״? וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָלַךְ, הֵיכָן עָמַד? וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא עָמַד, הֵיכָן יָשַׁב? וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא יֵשֵׁב, הֵיכָן לָץ?

י״ב אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, שֶׁאִם הָלַךְ — סוֹפוֹ לַעֲמוֹד, וְאִם עָמַד — סוֹפוֹ לֵישֵׁב, וְאִם יָשַׁב — סוֹפוֹ לָלוּץ, וְאִם לָץ — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְאִם לַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא״.

י״ג אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כׇּל הַמִּתְלוֹצֵץ יִסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם״. אֲמַר לְהוּ רָבָא לְרַבָּנַן: בְּמָטוּתָא בָּעֵינָא מִינַּיְיכוּ דְּלָא תִּתְלוֹצְצוּ, דְּלָא לֵיתוֹ עֲלַיְיכוּ יִסּוּרִין.

י״ד אָמַר רַב קַטִּינָא: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ מְזוֹנוֹתָיו מִתְמַעֲטִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים״. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כׇּל הַמִּתְלוֹצֵץ נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן״, וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״.

ט״ו אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כׇּל הַמִּתְיַיהֵר נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן״, וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״. אָמַר רַבִּי חֲנִילַאי בַּר חֲנִילַאי: כׇּל הַמִּתְלוֹצֵץ גּוֹרֵם כְּלָיָיה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי״.

ט״ז אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: קָשָׁה הִיא שֶׁתְּחִילָּתוֹ יִסּוּרִין וְסוֹפוֹ כְּלָיָיה. דָּרַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: ״אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ״ לְטֵרַטְיָאוֹת וּלְקִרְקְסִיאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, ״וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד״ — זֶה שֶׁלֹּא עָמַד בְּקִנִגְיוֹן, ״וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב״ — שֶׁלֹּא יָשַׁב בְּתַחְבּוּלוֹת.

י״ז שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: הוֹאִיל וְלֹא הָלַכְתִּי לְטֵרַטְיָאוֹת וּלְקִרְקְסִיאוֹת וְלֹא עָמַדְתִּי בְּקִנִגְיוֹן, אֵלֵךְ וְאֶתְגָּרֶה בְּשֵׁינָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה״.

י״ח אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: ״אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים״ — זֶה