תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ״ז

א׳ בְּרוֹפֵא מוּמְחֶה, דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִם הָיָה מוּמְחֶה לְרַבִּים — מוּתָּר.

ב׳ וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה כּוּתִי שַׁפִּיר דָּמֵי? וְהָתַנְיָא: יִשְׂרָאֵל מָל אֶת הַכּוּתִי, וְכוּתִי לֹא יָמוּל יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁמָּל לְשֵׁם הַר גְּרִזִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

ג׳ אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ מִילָה מִן הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ? אֶלָּא מָל וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ!

ד׳ אֶלָּא, לְעוֹלָם אֵיפוֹךְ כִּדְאָפְכִינַן מֵעִיקָּרָא, וּדְקָא קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה — הָהִיא דְּרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הִיא.

ה׳ דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: מִנַּיִן לְמִילָה בְּגוֹי שֶׁהִיא פְּסוּלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמוֹר״.

ו׳ אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? דִּכְתִיב: ״לַה׳ הִמּוֹל״, וְרַבִּי יוֹסֵי — ״הִמּוֹל יִמּוֹל״.

ז׳ וְאִידָּךְ, הָכְתִיב: ״לַה׳ הִמּוֹל״! הָהוּא בְּפֶסַח כְּתִיב. וְאִידַּךְ נָמֵי הָכְתִיב: ״הִמּוֹל יִמּוֹל״! דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.

ח׳ אִיתְּמַר: מִנַּיִן לְמִילָה בְּגוֹי שֶׁהִיא פְּסוּלָה? דָּרוּ בַּר פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: ״וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר״, וְרַבִּי יוֹחָנָן: ״הִמּוֹל יִמּוֹל״.

ט׳ מַאי בֵּינַיְיהוּ? עַרְבִי מָהוּל וְגַבְנוּנִי מָהוּל אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. מַאן דְּאָמַר ״הִמּוֹל יִמּוֹל״ — אִיכָּא, וּמַאן דְּאָמַר ״אֶת בְּרִיתִי תִּשְׁמֹר״ — לֵיכָּא.

י׳ וּלְמַאן דְּאָמַר ״הִמּוֹל יִמּוֹל״ אִיכָּא? וְהָתְנַן: קוּנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה מִן הָעֲרֵלִים — מוּתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָסוּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם; אַלְמָא, אַף עַל גַּב דִּמְהִילִי, כְּמַאן דְּלָא מְהִילִי דָּמוּ!

י״א אֶלָּא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה, וְלֹא מָלוּהוּ. לְמַאן דְּאָמַר ״וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר״ — אִיכָּא, לְמַאן דְּאָמַר ״הִמּוֹל יִמּוֹל״ — לֵיכָּא.

י״ב וּלְמַאן דְּאָמַר ״הִמּוֹל יִמּוֹל״ לֵיכָּא? וְהָתְנַן: ״קוּנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה מִמּוּלִים״ — אָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם, אַלְמָא אַף עַל גַּב דְּלָא מְהִילִי כְּמַאן דִּמְהִילִי דָּמוּ!

י״ג אֶלָּא, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אִשָּׁה, לְמַאן דְּאָמַר ״וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמוֹר״ — לֵיכָּא, דְּאִשָּׁה לָאו בַּת מִילָה הִיא, וּלְמַאן דְּאָמַר ״הִמּוֹל יִמּוֹל״ — אִיכָּא, דְּאִשָּׁה כְּמַאן דִּמְהִילָא דָּמְיָא.

י״ד וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אִשָּׁה לָא? וְהָכְתִיב: ״וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר״! קְרִי בֵּיהּ ״וַתַּקַּח״. וְהָכְתִיב ״וַתִּכְרֹת״! קְרִי בֵּיהּ ״וַתַּכְרֵת״, דְּאָמְרָה לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא וַעֲבַד. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: (אתיא) [אֲתַיאי] אִיהִי וְאַתְחִלָה, וַאֲתָא מֹשֶׁה וְאַגְמְרַהּ.

ט״ו מַתְנִי׳ מִתְרַפְּאִין מֵהֶן רִיפּוּי מָמוֹן, אֲבָל לֹא רִיפּוּי נְפָשׁוֹת. וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכׇל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר, אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינוֹ.

ט״ז גְּמָ׳ מַאי ״רִיפּוּי מָמוֹן״, וּמַאי ״רִיפּוּי נְפָשׁוֹת״? אִילֵּימָא ״רִיפּוּי מָמוֹן״ בְּשָׂכָר, ״רִיפּוּי נְפָשׁוֹת״ בְּחִנָּם — לִיתְנֵי: מִתְרַפְּאִין מֵהֶן בְּשָׂכָר אֲבָל לֹא בְּחִנָּם!

י״ז אֶלָּא, ״רִיפּוּי מָמוֹן״ — דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, ״רִיפּוּי נְפָשׁוֹת״ — דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה. וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: אֲפִילּוּ רִיבְדָּא דְּכוּסִילְתָּא לָא מִתַּסֵּינַן מִינַּיְיהוּ!

י״ח אֶלָּא, ״רִיפּוּי מָמוֹן״ — בְּהֶמְתּוֹ, ״רִיפּוּי נְפָשׁוֹת״ — גּוּפֵיהּ, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: אֲפִילּוּ רִיבְדָּא דְּכוּסִילְתָּא לָא מִתַּסֵּינַן מִינַּיְיהוּ.

י״ט אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא: אֲבָל אִם אָמַר לוֹ סַם פְּלוֹנִי יָפֶה לוֹ, סַם פְּלוֹנִי רַע לוֹ — מוּתָּר.

א׳ סָבַר שַׁיּוֹלֵי מְשַׁאֵיל לוֹ, כִּי הֵיכִי דְּמַשְׁאִיל לוֹ מְשַׁאֵיל לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא, וַאֲתָא הָהוּא גַּבְרָא לְאוֹרוֹעֵי נַפְשֵׁיהּ.

ב׳ אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סָפֵק חַי סָפֵק מֵת — אֵין מִתְרַפְּאִין מֵהֶן, וַדַּאי מֵת — מִתְרַפְּאִין מֵהֶן.

ג׳ מֵת? הָאִיכָּא חַיֵּי שָׁעָה! לְחַיֵּי שָׁעָה לָא חָיְישִׁינַן.

ד׳ וּמְנָא תֵּימְרָא דִּלְחַיֵּי שָׁעָה לָא חָיְישִׁינַן? דִּכְתִיב: ״אִם אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר וָמַתְנוּ שָׁם״, וְהָאִיכָּא חַיֵּי שָׁעָה! אֶלָּא לָאו לְחַיֵּי שָׁעָה לָא חָיְישִׁינַן.

ה׳ מֵיתִיבִי: לֹא יִשָּׂא וְיִתֵּן אָדָם עִם הַמִּינִין, וְאֵין מִתְרַפְּאִין מֵהֶן אֲפִילּוּ לְחַיֵּי שָׁעָה.

ו׳ מַעֲשֶׂה בְּבֶן דָּמָא בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ, וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סְכַנְיָא לְרַפּאוֹתוֹ, וְלֹא הִנִּיחוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאָמַר לוֹ: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָחִי! הַנַּח לוֹ וְאֵרָפֵא מִמֶּנּוּ, וַאֲנִי אָבִיא מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מוּתָּר, וְלֹא הִסְפִּיק לִגְמוֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ וָמֵת.

ז׳ קָרָא עָלָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַשְׁרֶיךָ בֶּן דָּמָא, שֶׁגּוּפְךָ טָהוֹר וְיָצְתָה נִשְׁמָתְךָ בְּטׇהֳרָה, וְלֹא עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי חֲבֵירֶיךָ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: ״וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ״.

ח׳ שָׁאנֵי מִינוּת דְּמָשְׁכָא, דְּאָתֵי לְמִימְּשַׁךְ בָּתְרַיְיהוּ.

ט׳ אָמַר מָר: לֹא עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי חֲבֵירֶיךָ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: ״וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ״. אִיהוּ נָמֵי חִוְיָא טַרְקֵיהּ! חִוְיָא דְּרַבָּנַן דְּלֵית לֵיהּ אָסוּתָא כְּלָל.

י׳ וּמַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר? ״וְחַי בָּהֶם״ — וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם.

י״א וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? הָנֵי מִילֵּי בְּצִינְעָא, אֲבָל בְּפַרְהֶסְיָא — לָא. דְּתַנְיָא: הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאִם אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם ״עֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְאַל תֵּהָרֵג״, שֶׁיַּעֲבוֹד וְאַל יֵהָרֵג? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְחַי בָּהֶם״ — וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. יָכוֹל אֲפִילּוּ בְּפַרְהֶסְיָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי״.

י״ב אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מַכָּה שֶׁמְּחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת אֵין מִתְרַפְּאִין מֵהֶן, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל