תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ״ב

א׳ תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכֵלִים, מִכָּאן אָמְרוּ: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עַד שֶׁתֵּעָבֵד, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל מִיָּד.

ב׳ וְהָא בְּכֵלִים אוֹקֵימְנָא לַהּ! אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם״, מַקִּישׁ אֱלֹהֵיהֶם לְכֵלִים, מָה כֵּלִים עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אַף אֱלֹהֵיהֶם נָמֵי עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ. וְרַבִּי עֲקִיבָא דְּלָא מַקֵּישׁ, אָמַר לָךְ: ״אֶת״ הִפְסִיק הָעִנְיָן.

ג׳ וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַשְׁכְּחַן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי דְּאֵין אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד, דְּיִשְׂרָאֵל דַּאֲסוּרָה מִיָּד מְנָא לֵיהּ? סְבָרָא הוּא, מִדְּנׇכְרִי עַד שֶׁתֵּעָבֵד, דְּיִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד. אֵימָא: דְּיִשְׂרָאֵל כְּלָל וּכְלָל לָא! הַשְׁתָּא גְּנִיזָה בָּעֲיָא, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא?

ד׳ וְאֵימָא כִּדְנׇכְרִי! אָמַר קְרָא: ״וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל״, מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּיה קָם לֵיהּ בְּחֵטְא.

ה׳ אֵימָא: הָנֵי מִילֵּי לְמֵיקַם גַּבְרָא בְּחֵטְא, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא! אָמַר קְרָא: ״אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה״, מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּיה קָם לֵיהּ בְּאָרוּר.

ו׳ אֵימָא הָנֵי מִילֵּי לְמֵיקַם גַּבְרָא בְּ״אָרוּר״, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא! ״תּוֹעֲבַת ה׳״ כְּתִיב.

ז׳ וְרַבִּי עֲקִיבָא? דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי תּוֹעֵבָה.

ח׳ וְרַבִּי עֲקִיבָא, עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי דַּאֲסוּרָה מִיָּד מְנָא לֵיהּ? אָמַר עוּלָּא, אָמַר קְרָא: ״פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״, מִשֶּׁפִּסְּלוֹ נַעֲשֶׂה אֱלוֹהַּ.

ט׳ וְאִידַּךְ, הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי רַב יוֹסֵף, דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: מִנַּיִן לְגוֹי שֶׁפּוֹסֵל אֱלוֹהוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״.

י׳ וְאִידַּךְ, נָפְקָא לֵיהּ מִדִּשְׁמוּאֵל, דִּשְׁמוּאֵל רָמֵי: כְּתִיב ״לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם״, וּכְתִיב ״וְלָקַחְתָּ לָךְ״. הָא כֵּיצַד? פִּסְּלוֹ לֶאֱלוֹהַּ — ״לֹא תַחְמֹד״, פְּסָלוֹ מֵאֱלוֹהַּ — ״וְלָקַחְתָּ לָךְ״.

י״א וְרַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁכְּחַן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי דַּאֲסוּרָה מִיָּד, דְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתֵּעָבֵד מְנָלַן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר קְרָא: ״וְשָׂם בַּסָּתֶר״, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ דְּבָרִים שֶׁבַּסֵּתֶר.

י״ב וְאִידַּךְ? הַהוּא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁטְּעוּנָה גְּנִיזָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂם בַּסָּתֶר״.

י״ג וְאִידַּךְ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַב חִסְדָּא אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב: מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁטְּעוּנָה גְּנִיזָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח״, מָה מִזְבֵּחַ טָעוּן גְּנִיזָה, אַף אֲשֵׁרָה טְעוּנָה גְּנִיזָה.

י״ד וְאִידַּךְ? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמַּעֲמִיד דַּיָּין שֶׁאֵינוֹ הָגוּן — כְּאִילּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכׇל שְׁעָרֶיךָ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ״.

ט״ו אָמַר רַב אָשֵׁי: וּבִמְקוֹם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּאִילּוּ נְטָעוֹ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵצֶל מִזְבַּח״.

ט״ז בָּעֵי רַב הַמְנוּנָא: רִיתֵּךְ כְּלִי לַעֲבוֹדָה זָרָה, מַהוּ? עֲבוֹדָה זָרָה דְּמַאן? אִילֵימָא עֲבוֹדָה זָרָה דְּנׇכְרִי, בֵּין לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבֵין לְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה הֵן, וּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין אֲסוּרִין עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ! אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה דְּיִשְׂרָאֵל.

י״ז אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, הַשְׁתָּא הִיא גּוּפַהּ לָא מִיתַּסְרָא עַד שֶׁתֵּעָבֵד, מְשַׁמְּשֶׁיהָ מִיבַּעְיָא? וְאֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: ״אֲסוּרָה מִיָּד״.

י״ח מַאי מְשַׁמְּשִׁין? מְמַשְׁמְשִׁין גָּמְרִינַן, מָה הָתָם עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אַף הָכָא עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אוֹ דִלְמָא מִינַּהּ גָּמַר, מָה הִיא אֲסוּרָה מִיָּד, אַף מְשַׁמְּשֶׁיהָ אֲסוּרִין מִיָּד?

י״ט מַאי אִירְיָא דְּקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ רִיתֵּךְ כְּלִי? תִּיבְּעֵי לֵיהּ עָשָׂה!

כ׳ רַב הַמְנוּנָא מִשּׁוּם טוּמְאָה יְשָׁנָה קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, דִּתְנַן: כְּלֵי מַתָּכוֹת, פְּשׁוּטֵיהֶן וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִין, נִשְׁתַּבְּרוּ טָהֵרוּ, חָזַר וַעֲשָׂאָן כֵּלִים — יַחְזְרוּ לְטוּמְאָה יְשָׁנָה.

כ״א וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: כִּי הָדְרָא טוּמְאָה — הָנֵי מִילֵּי לְטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל טוּמְאָה דְּרַבָּנַן — לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? וְתִיבְּעֵי לֵיהּ שְׁאָר טוּמְאוֹת דְּרַבָּנַן.

כ״ב חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, טוּמְאָה דְּרַבָּנַן מִי הָדְרָא אוֹ לָא הָדְרָא? וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר לָא הָדְרָא, טוּמְאָה דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִשּׁוּם חוּמְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִי שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן כְּטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ לָא? תֵּיקוּ.

כ״ג בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי יַנַּאי: תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אוֹכָלִים, מַהוּ? מִי מַהֲנֵיא לְהוּ בִּיטּוּל לְטַהוֹרִינְהוּ מִטּוּמְאָה, אוֹ לָא?

כ״ד וְתִיבְּעֵי לֵיהּ כֵּלִים! כֵּלִים לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִית לְהוּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה — טוּמְאָה נָמֵי בָּטְלָה; כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ — אֳוכָלִין.

כ״ה וְתִיבְּעֵי לֵיהּ עֲבוֹדָה זָרָה גּוּפַהּ! עֲבוֹדָה זָרָה גּוּפַהּ לָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ,

א׳ כֵּיוָן דְּאִיסּוּרַהּ בָּטֵיל, טוּמְאָה נָמֵי בָּטְלָה. כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ תִּקְרוֹבֶת לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אוֹכְלִין, מַאי? כֵּיוָן דְּאִיסּוּרֵיהּ לָא בָּטֵיל, כִּדְרַב גִּידֵּל, טוּמְאָה נָמֵי לָא בָּטְלָה, אוֹ דִלְמָא אִיסּוּר דְּאוֹרָיְיתָא לָא בָּטֵיל, טוּמְאָה דְּרַבָּנַן בָּטֵיל? תֵּיקוּ.

ב׳ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל מֵרַבִּי: כֵּלִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בָּהֶן בְּבֵית חוֹנְיוֹ, מַהוּ שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ?

ג׳ וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר בֵּית חוֹנְיוֹ לָאו בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, דִּתְנַן: כֹּהֲנִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ לֹא יְשַׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר לְדָבָר אַחֵר.

ד׳ כֹּהֲנִים הוּא דְּקַנְסִינְהוּ רַבָּנַן, מִשּׁוּם דִּבְנֵי דֵעָה נִינְהוּ, אֲבָל כֵּלִים — לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

ה׳ אָמַר לוֹ: אֲסוּרִים הֵן, וּמִקְרָא הָיָה בְּיָדֵינוּ וּשְׁכַחְנוּהוּ.

ו׳ אֵיתִיבֵיהּ: ״כׇּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ הֵכַנּוּ וְהִקְדָּשְׁנוּ״, מַאי לָאו ״הֵכַנּוּ״ — דְּאַטְבֵּלִינַּנְהוּ, ״הִקְדָּשְׁנוּ״ — דְּאַקְדֵּישִׁנַּנְהוּ?

ז׳ אָמַר לוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה לַשָּׁמַיִם שֶׁהֶחְזַרְתָּ לִי אֲבֵדָתִי. ״הֵכַנּוּ״ — שֶׁגְּנַזְנוּם, וְ״הִקְדָּשְׁנוּ״ — שֶׁהִקְדַּשְׁנוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם.

ח׳ לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: מִזְרָחִית צְפוֹנִית — בָּהּ גָּנְזוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּ אַנְשֵׁי יָוָן, וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֶׁשִּׁקְּצוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה.

ט׳ אָמַר רַב פָּפָּא: הָתָם קְרָא אַשְׁכַּח וּדְרַשׁ, דִּכְתִיב: ״וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״.

י׳ אָמְרִי: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נִיתְבְּרִינְהוּ? ״אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת״ אָמַר רַחֲמָנָא! נְנַסְּרִינְהוּ? ״לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל״ אָמַר רַחֲמָנָא.

י״א וְאַמַּאי? לִיתְבְּרִינְהוּ וְלִישְׁקְלִינְהוּ לְנַפְשַׁיְיהוּ! מִי לָא אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: ״בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז כׇּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם מִשּׁוּם כַּסְפָּא וְדַהֲבָא שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם״, וְהָוֵינַן בַּהּ: יְרוּשָׁלַיִם הָוְיָא רוּבָּא דְּעָלְמָא?

י״ב אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז דִּינָרָא הַדְרְיָיאנָא טוּרְיָינָא שִׁיפָא, מִפְּנֵי טִבְעָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁמָּצְאוּ לָהּ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מוּתָּר, ״וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״!

י״ג הָתָם, לָא אִשְׁתַּמַּשׁוּ בְּהוּ לְגָבוֹהַּ; הָכָא, כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ לְגָבוֹהַּ — לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בְּהוּ הֶדְיוֹטָא.

י״ד מַתְנִי׳ נׇכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ, וְשֶׁל חֲבֵירוֹ, וְיִשְׂרָאֵל אֵין מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי. הַמְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה — מְבַטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ, בִּיטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ — מְשַׁמְּשִׁין מוּתָּרִין, וְהִיא אֲסוּרָה.

ט״ו גְּמָ׳ מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי: נׇכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵירוֹ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שָׁנִיתָ לָנוּ בְּיַלְדוּתֶךָ נׇכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל. דְּיִשְׂרָאֵל מִי קָא מְבַטְּלָהּ? וְהָא ״וְשָׂם בַּסָּתֶר״ כְּתִיב! אָמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי וָולֶס: לֹא נִצְרְכָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ שׁוּתָּפוּת.

ט״ז בְּיַלְדוּתוֹ מַאי קָסָבַר, וּבְזִקְנוּתוֹ מַאי קָסָבַר? בְּיַלְדוּתוֹ סָבַר: יִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנׇכְרִי פָּלַח, כֵּיוָן דְּנׇכְרִי מְבַטֵּל דְּנַפְשֵׁיהּ, דְּיִשְׂרָאֵל נָמֵי מְבַטְּלָהּ. וּבְזִקְנוּתוֹ סָבַר: יִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ פָּלַח, כִּי מְבַטֵּל נׇכְרִי דְּנַפְשֵׁיהּ, דְּיִשְׂרָאֵל לָא בָּטֵיל.

י״ז אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא: יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי. פְּשִׁיטָא! אָמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ