תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ע״ו

א׳ בַּת יוֹמָאּ, דְּלָאו נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא.

ב׳ מִכָּאן וְאֵילָךְ לִישְׁתְּרֵי! גְּזֵירָה קְדֵירָה שֶׁאֵינָהּ בַּת יוֹמָאּ מִשּׁוּם קְדֵירָה בַּת יוֹמָאּ.

ג׳ וְאִידָּךְ? קְדֵירָה בַּת יוֹמָאּ נָמֵי מִפְגָּם פָּגְמָה.

ד׳ רָמֵי לֵיהּ רַב עַמְרָם לְרַב שֵׁשֶׁת, תְּנַן: הַשַּׁפּוּדִין וְהָאַסְכָּלָא — מְלַבְּנָן בָּאוּר, וְהָתַנְיָא גַּבֵּי קָדָשִׁים: הַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכָּלָא — מַגְעִילָן בְּחַמִּין!

ה׳ אֲמַר לֵיהּ: עַמְרָם בְּרִי, מָה עִנְיַן קָדָשִׁים אֵצֶל גִּיעוּלֵי גוֹיִם? הָכָא הֶיתֵּירָא בָּלַע, הָתָם אִיסּוּרָא בָּלַע.

ו׳ אָמַר רָבָא: סוֹף סוֹף כִּי קָא פָלֵיט אִיסּוּרָא קָא פָלֵיט, אֶלָּא אָמַר רָבָא: מַאי הַגְעָלָה? נָמֵי שְׁטִיפָה וּמְרִיקָה.

ז׳ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן, הַגְעָלָה בְּחַמִּין! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ — תְּנָא הָכָא לִיבּוּן, וְהוּא הַדִּין לְהַגְעָלָה; תְּנָא הָתָם הַגְעָלָה, וְהוּא הַדִּין לְלִיבּוּן.

ח׳ אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, לִתְנִינְהוּ לְכוּלְּהוּ בַּחֲדָא, וְלִיתְנֵי חֲדָא בְּאִידַּךְ אַחֲרִיתִי, וְלֵימָא: ״יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ״!

ט׳ אֶלָּא אָמַר רָבָא: קָדָשִׁים הַיְינוּ טַעְמַיְיהוּ, כִּדְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, דְּאָמַר: כׇּל יוֹם וָיוֹם נַעֲשֶׂה גִּיעוּל לַחֲבֵירוֹ.

י׳ תִּינַח שְׁלָמִים, דְּכֵיוָן דְּלִשְׁנֵי יָמִים מִיתְאַכְלִי, מִקַּמֵּי דְּנִיהְוֵי נוֹתָר קָא הָוֵי גִּיעוּל. אֶלָּא חַטָּאת, כֵּיוָן דִּלְיוֹם וְלַיְלָה מִיתְאַכְלָא, כִּי מְבַשֵּׁל בַּהּ הָאִידָּנָא חַטָּאת — הָוֵי נוֹתָר, כִּי הָדַר מְבַשֵּׁל בַּהּ לִמְחַר אוֹ שְׁלָמִים אוֹ חַטָּאת, קָא פָלֵיט נוֹתָר דְּחַטָּאת דְּהָאִידָּנָא בְּחַטָּאת וּשְׁלָמִים דְּלִמְחַר!

י״א אָמְרִי: לָא צְרִיכָא, דְּכִי מְבַשֵּׁל בַּהּ חַטָּאת הָאִידָּנָא, הָדַר מְבַשֵּׁל בַּהּ הָאִידָּנָא שְׁלָמִים.

י״ב דְּחַטָּאת דְּלִמְחַר, וּשְׁלָמִים דְּאֶתְמוֹל, בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָא שָׁלֵים זִמְנַיְיהוּ, וַהֲדַר מְבַשֵּׁל שְׁלָמִים דְּלִמְחַר.

י״ג אִי הָכִי, הַגְעָלָה נָמֵי לָא לִיבְעֵי! קַשְׁיָא.

י״ד רַב פָּפָּא אָמַר: הַאי קָרִיד, הַאי לָא קָרִיד.

ט״ו רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם כְּדַאֲמַרַן מֵעִיקָּרָא, הָכָא הֶתֵּירָא בָּלַע, הָכָא אִיסּוּרָא בָּלַע.

ט״ז וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ, דִּבְעִידָּנָא דְּקָא פָלֵיט אִיסּוּרָא קָא פָלֵיט, בְּעִידָּנָא דְּקָא פָלֵיט לָא אִיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ.

י״ז וְעַד כַּמָּה מְלַבְּנָן? אָמַר רַבִּי מִנִּי: עַד שֶׁתַּשִּׁיר קְלִיפָּתָן. וְכֵיצַד מַגְעִילָן? אָמַר רַב הוּנָא: יוֹרָה קְטַנָּה בְּתוֹךְ יוֹרָה גְּדוֹלָה.

י״ח יוֹרָה גְּדוֹלָה, מַאי? תָּא שְׁמַע: דְּהָהוּא דּוּדָא דַּהֲוַאי בֵּי רַב עֲקַבְיָה, אַהְדַּר לַהּ.

א׳ גְּדָנְפָא דְּלַיְשָׁא אַפּוּמַּאּ, וּמַלְּיַוהּ מַיָּא וְאַרְתְּחַהּ. אָמַר רָבָא: מַאן חַכִּים לְמֶעְבַּד כִּי הָא מִילְּתָא, אִי לָאו רַב עֲקַבְיָה דְּגַבְרָא רַבָּא הוּא? קָסָבַר: כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ — מָה בּוֹלְעוֹ בְּנִצוֹצוֹת, אַף פּוֹלְטוֹ בְּנִצוֹצוֹת.

ב׳ הַסַּכִּין — שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: וְנוֹעֲצָהּ עֲשָׂרָה פְּעָמִים בַּקַּרְקַע. אֲמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: וּבְקַרְקַע שֶׁאֵינָהּ עֲבוּדָה. אָמַר רַב כָּהֲנָא: וּבְסַכִּין יָפָה שֶׁאֵין בָּהּ גּוּמּוֹת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: סַכִּין יָפָה שֶׁאֵין בָּהּ גּוּמּוֹת נוֹעֲצָהּ עֲשָׂרָה פְּעָמִים בְּקַרְקַע. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לֶאֱכוֹל בָּהּ צוֹנֵן.

ג׳ כִּי הָא דְּמָר יְהוּדָה וּבָאטִי בַּר טוֹבִי הֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּשַׁבּוּר מַלְכָּא, אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ אֶתְרוֹגָא. פְּסַק אֲכַל, פְּסַק וְהַב לֵיהּ לְבָאטִי בַּר טוֹבִי, הֲדַר דָּצַהּ עַשְׂרָה זִימְנֵי בְּאַרְעָא, פְּסַק הַב לֵיהּ לְמָר יְהוּדָה. אֲמַר לֵיהּ בָּאטִי בַּר טוֹבִי: וְהָהוּא גַּבְרָא לָאו בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא? אֲמַר לֵיהּ: מָר קִים לִי בְּגַוֵּיהּ, וּמָר לָא קִים לִי בְּגַוֵּיהּ.

ד׳ אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: אִידְּכַר מַאי עֲבַדְתְּ בְּאוּרְתָּא.

ה׳ הָדְרָן עֲלָךְ הַשּׂוֹכֵר אֵת הַפּוֹעֵל, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה.