א׳ מַלְכוּת פָּרַס בִּפְנֵי הַבַּיִת שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה, מַלְכוּת יָוָן בִּפְנֵי הַבַּיִת מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, מַלְכוּת חַשְׁמוֹנַאי בִּפְנֵי הַבַּיִת מֵאָה וְשָׁלֹשׁ, מַלְכוּת בֵּית הוֹרְדוֹס מֵאָה וְשָׁלֹשׁ, מִכָּאן וְאֵילָךְ צֵא וַחֲשׁוֹב כַּמָּה שָׁנִים אַחַר חוּרְבַּן הַבַּיִת.
ב׳ אַלְמָא מָאתַן וְשֵׁית הֲווֹ, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים הֲווֹ! אֶלָּא עֶשְׂרִין וְשֵׁית שְׁנִין קָמוּ בְּהֵימָנוּתַיְיהוּ בַּהֲדֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָא אִישְׁתַּעְבַּדוּ בְּהוּ, וְאַמְּטוּ לְהָכִי לָא קָא חָשֵׁיב לְהוּ כְּשֶׁפָּשְׁטָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל יִשְׂרָאֵל.
ג׳ אָמַר רַב פָּפָּא: אִי טָעֵי הַאי תַּנָּא, וְלָא יָדַע פְּרָטֵי כַּמָּה הֲוָה — לִישַׁיְּילֵיהּ לְסָפְרָא כַּמָּה כָּתֵיב, וְנִיטַפֵּי עֲלַיְיהוּ עֶשְׂרִין שְׁנִין, וּמַשְׁכַּח לֵיהּ לְחוּמְרֵיהּ, וְסִימָנָיךְ: ״זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי בְּבֵיתֶךָ״.
ד׳ אִי טָעֵי סָפְרָא — נְשַׁיְּילֵיהּ לְתַנָּא כַּמָּה חָשֵׁיב, וּנְבַצַּר מִינַּיְיהוּ עֶשְׂרִין שְׁנִין, וּמַשְׁכַּח לֵיהּ לְחוּמְרֵיהּ. וְסִימָנָיךְ: סָפְרָא בְּצִירָא, תַּנָּא תּוֹסְפָאָה.
ה׳ תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה הָוֵי הָעוֹלָם, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹהוּ, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ יָצְאוּ מֵהֶן מַה שֶּׁיָּצְאוּ מֵהֶן.
ו׳ שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה מֵאֵימַת? אִי נֵימָא מִמַּתַּן תּוֹרָה עַד הַשְׁתָּא, לֵיכָּא כּוּלֵּי הַאי, דְּכִי מְעַיְּינַתְּ בְּהוּ תְּרֵי אַלְפֵי פְּרָטֵי דְּהַאי אַלְפָּא הוּא דַּהֲוַאי.
ז׳ אֶלָּא, מִ״וְּאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן״, וּגְמִירִי דְּאַבְרָהָם בְּהָהִיא שַׁעְתָּא בַּר חַמְשִׁין וְתַרְתֵּי הֲוָה.
ח׳ כַּמָּה בָּצְרָן מִדְּתָנֵי תַּנָּא? אַרְבַּע מֵאָה וְאַרְבָּעִים וּתְמָנְיָא שְׁנִין הָוְיָין, כִּי מְעַיְּינַתְּ בֵּיהּ מֵ״הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן״ עַד מַתַּן תּוֹרָה — אַרְבַּע מְאָה וְאַרְבָּעִים וּתְמָנְיָא שְׁנִין הָוְיָין.
ט׳ אָמַר רַב פָּפָּא: אִי טָעֵי תַּנָּא וְלָא יָדַע פְּרָטֵיהּ כַּמָּה הָוֵי — לִישַׁיְּילֵיהּ לְסָפְרָא כַּמָּה כְּתִיב, וְנִיטַפֵּי עֲלַיְיהוּ אַרְבְּעִין וְתַמְנֵי, וּמַשְׁכַּח לֵיהּ לְחוּמְרֵיהּ, וְסִימָנָיךְ:
א׳ ״אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר״. וְאִי טָעֵי סָפְרָא — נְשַׁיְּילֵיהּ לְתַנָּא כַּמָּה קָתָנֵי, וְנִיבַצַּר מִינַּיְיהוּ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה, וּמַשְׁכַּח לֵיהּ לְחוּמְרֵיהּ, וְסִימָנָיךְ: סָפְרָא בְּצִירָא, תַּנָּא תּוֹסְפָאָה.
ב׳ אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הַאי מַאן דְּלָא יָדַע כַּמָּה שְׁנֵי בְּשָׁבוּעַ הוּא עוֹמֵד — נִיטַּפֵּי חַד שַׁתָּא, וְנִחְשׁוֹב כְּלָלֵי בְּיוֹבְלֵי, וּפְרָטֵי בְּשָׁבוּעֵי.
ג׳ וְנִשְׁקֹל מִמֵּאָה תְּרֵי, וְנִשְׁדֵּי אַפְּרָטֵי, וְנַחְשׁוֹבִינְהוּ לִפְרָטֵי בְּשָׁבוּעֵי, וְיִדַּע כַּמָּה שְׁנֵי בְּשָׁבוּעַ, וְסִימָנָיךְ: ״כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״.
ד׳ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אַחַר אַרְבַּע מֵאוֹת לְחוּרְבַּן הַבַּיִת, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: קַח שָׂדֶה שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָרִים בְּדִינָר אֶחָד — לֹא תִּקַּח. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אַחַר אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לִבְרִיאַת עוֹלָם, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: קַח לָךְ שָׂדֶה שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָרִים בְּדִינָר אֶחָד — אַל תִּקַּח. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ תְּלָת שְׁנִין, דְּמַתְנִיתָא טָפְיָא תְּלָת שְׁנֵי.
ה׳ הָהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ
מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד