א׳ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְלֹא בֵּית כִּינּוּס הָעֵצִים. וְאִם אָמַר לוֹ: ״בֵּית הַמֶּרְחָץ וְכׇל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – כּוּלָּן מְכוּרִין.
ב׳ הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״בֵּית הַבַּד וְכׇל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״. הֲוַיָא הָנְהוּ חַנְוָאתָא אַבָּרַאי, דַּהֲווֹ שָׁטְחוּ בְּהוּ שׁוּמְשְׁמֵי. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף,
ג׳ אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵינָא, אִם אָמַר: ״בֵּית הַמֶּרְחָץ וְכׇל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵין כּוּלָּן מְכוּרִין! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן – אִי אֲמַר לֵיהּ: ״בֵּית הַבַּד וְכׇל תַּשְׁמִישָׁיו, וְאִלֵּין מִצְרָנַהָא״ – קָנֵי, וְאִי לָא – לָא קָנֵי.
ד׳ מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – מָכַר בָּתִּים; בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת; מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבָכוֹת; בֵּית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְּׁלָחִין; אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הִיא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ״ – אֲפִילּוּ הָיוּ בָּהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים, הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – מָכַר אֶת הַסַּנְטֵר.
ה׳ גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, עַבְדָּא כְּמִטַּלְטְלָא דָּמֵי; דְּאִי כִּמְקַרְקַע דָּמֵי, נִיזְדַּבַּן אַגַּב מָתָא! וְאֶלָּא מַאי, עַבְדָּא כְּמִטַּלְטְלָא דָּמֵי?! מַאי אֲפִילּוּ?
ו׳ אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – שָׁאנֵי בֵּין מִטַּלְטְלָא דְנָיֵיד מִמִּטַּלְטְלָא דְּלָא נָיֵיד; אֲפִילּוּ תֵּימָא עַבְדָּא כִּמְקַרְקַע דָּמֵי – שָׁאנֵי בֵּין מְקַרְקַע דְּנָיֵיד, לִמְקַרְקַע דְּלָא נָיֵיד.
ז׳ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – מָכַר אֶת הַסַּנְטֵר. מַאי ״סַנְטֵר״? הָכָא תַּרְגִּימוּ: בַּר מַחְווֹנִיתָא. שִׁמְעוֹן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס אוֹמֵר: בָּאגֵי. מַאן דְּאָמַר בַּר מַחְווֹנִיתָא – כׇּל שֶׁכֵּן בָּאגֵי; מַאן דְּאָמַר בָּאגֵי – אֲבָל בַּר מַחְווֹנִיתָא לָא מִיזְדַּבַּן.
ח׳ תְּנַן: בֵּית הַבַּדִּים וּבֵית הַשְּׁלָחִין. סַבְרוּהָ, מַאי ״שְׁלָחִין״ – בָּאגֵי, דִּכְתִיב: ״וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״; בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בַּר מַחְווֹנִיתָא – אֲמַר תַּנָּא קַמָּא: בָּאגֵי מִיזְדַּבְּנִי, בַּר מַחְווֹנִיתָא לָא מִיזְדַּבַּן; וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר: אֲפִילּוּ בַּר מַחְווֹנִיתָא נָמֵי מִיזְדַּבַּן. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּאגֵי – תַּנָּא קַמָּא נָמֵי הָכִי קָאָמַר!
ט׳ מִי סָבְרַתְּ מַאי ״שְׁלָחִין״ – בָּאגֵי?! לָא; מַאי ״שְׁלָחִין״ – גִּינוּנְיָיתָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים״; אֲבָל בָּאגֵי – לָא מִיזְדַּבְּנִי. וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר: אֲפִילּוּ בָּאגֵי נָמֵי מִזְדַּבְּנִי.
י׳ אִיכָּא דְּאָמְרִי: סַבְרוּהָ, מַאי ״שְׁלָחִין״ – גִּינוּנְיָאתָא; בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בָּאגֵי – אָמַר תַּנָּא קַמָּא: גְּנוּנָיְיָתָא מִיזְדַּבַּן, בָּאגֵי לָא מִיזְדַּבְּנִי; וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר: אֲפִילּוּ בָּאגֵי מִיזְדַּבְּנִי.
א׳ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּר מַחְווֹנִיתָא – אָמַר תַּנָּא קַמָּא: גִּינוּנְיָיתָא; וּמַהְדַּר לֵיהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּר מַחְווֹנִיתָא?! מִי סָבְרַתְּ מַאי ״שְׁלָחִין״ – גִּינוּנְיָיתָא?! לָא; מַאי ״שְׁלָחִין״ – בָּגֵי, דִּכְתִיב: ״וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״; אֲבָל בַּר מַחְווֹנִיתָא – לָא מִזְדַּבַּן. וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר, דַּאֲפִילּוּ בַּר מַחְווֹנִיתָא נָמֵי מִזְדַּבַּן.
ב׳ תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סַנְטֵר אֵינוֹ מָכוּר, אַנְקוּלְמוּס מָכוּר. מַאי, לָאו מִדְּאַנְקוּלְמוּס גַּבְרָא, סַנְטֵר נָמֵי גַּבְרָא? מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.
ג׳ וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי? וְהָא קָתָנֵי סֵיפָא: אֲבָל לֹא שְׁיָירֶיהָ וְלֹא בְּנוֹתֶיהָ, וְלֹא חוֹרָשִׁין הַמּוּקְצִין לָהּ, וְלֹא בֵּיבָרִין שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל עוֹפוֹת וְשֶׁל דָּגִים. וְאָמְרִינַן: מַאי ״שְׁיָירֶיהָ״? בִּיזְלֵי. מַאי בִּיזְלֵי? אָמַר רַבִּי אַבָּא: פִּיסְקֵי בָּגֵי. פִּיסְקֵי בָּגֵי הוּא דְּלָא מִזְדַּבְּנִי, הָא בָּגֵי עַצְמָן – מִזְדַּבְּנִי!
ד׳ אֵיפוֹךְ – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סַנְטֵר – מָכוּר, אַנְקוּלְמוֹס – אֵינוֹ מָכוּר.
ה׳ וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ רַבִּי יְהוּדָה – כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ? וְהָא רַבִּי יְהוּדָה כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ! דְּקָתָנֵי סֵיפָא: אֲבָל לֹא שְׁיָירֶיהָ וְלֹא בְּנוֹתֶיהָ. וְאִילּוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָאָמַר: מָכַר אֶת הָעִיר – מָכַר בְּנוֹתֶיהָ! דְּתַנְיָא: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – לָא מָכַר אֶת בְּנוֹתֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – מָכַר בְּנוֹתֶיהָ!
ו׳ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לֵיהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.
ז׳ וְלֹא בֵּיבָרִין שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל עוֹפוֹת וְשֶׁל דָּגִים. וּרְמִינְהִי: הָיוּ לָהּ בָּנוֹת – אֵין נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. הָיָה לָהּ חֵלֶק אֶחָד בַּיָּם וְחֵלֶק אֶחָד בַּיַּבָּשָׁה; בֵּיבָרִים שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל עוֹפוֹת וְשֶׁל דָּגִים – הֲרֵי אֵלּוּ נִמְכָּרִים עִמָּהּ!
ח׳ לָא קַשְׁיָא; הָא דִּנְגִיחַ קַאיְהִי לְגָו, וְהָא דִּנְגִיחַ קַאיְהִי לְבַר. וְהָא קָא תָנֵי: וְלֹא אֶת חוֹרָשִׁין הַמּוּקְצִין לָהּ! אֵימָא: הַמּוּקְצִין הֵימֶנָּה.
ט׳ מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה – מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֵם לְצׇרְכָּהּ, וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵם לְצׇרְכּוֹ, וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא מְחוּבֶּרֶת לַקַּרְקַע, וְאֶת חִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִבֵּית רוֹבַע, וְאֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בְּטִיט, וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מוּרְכָּב, וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה.
י׳ אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן לְצׇרְכָּהּ, וְלֹא אֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצׇרְכּוֹ, וְלֹא אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הִיא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא מָכַר לֹא אֶת חִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵּית רוֹבַע, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה בְּטִיט, וְלֹא אֶת הֶחָרוּב הַמּוּרְכָּב, וְלֹא אֶת סַדַּן הַשִּׁקְמָה.
מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד