תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ״ב

א׳ הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵרוֹ, וּזְרָעָן וְלֹא צִמֵּחוּ; וַאֲפִילּוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן – אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: זֵרְעוֹנֵי גִּינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין, חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן.

ב׳ גְּמָ׳ אִיתְּמַר: הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא נַגְחָן, רַב אָמַר: הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת; וּשְׁמוּאֵל אָמַר, יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ.

ג׳ וְלִיחְזֵי; אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְנִכְסְתָא – לְנִכְסְתָא, אִי לְרִדְיָא – לְרִדְיָא! בְּגַבְרָא דְּזָבֵין לְהָכִי וּלְהָכִי.

ד׳ וְלִיחְזֵי דְּמֵי הֵיכִי נִינְהוּ!

ה׳ לָא צְרִיכָא; דְּאִיַּיקַּר בִּישְׂרָא, וְקָם בִּדְמֵי רִדְיָא. אִי הָכִי, לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? נָפְקָא מִינַּהּ לְטִרְחָא.

ו׳ הֵיכִי דָּמֵי?

א׳ אִי דְּלֵיכָּא לְאִישְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ, לִיעַכַּב תּוֹרָא בְּזוּזֵיהּ! דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: מִן מָרֵי רְשׁוּתָיךְ – פָּארֵי אִפְּרַע!

ב׳ לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא לְאִישְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ.

ג׳ רַב אָמַר: הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת – בָּתַר רוּבָּא אָזְלִינַן, וְרוּבָּא לְרִדְיָא זָבְנִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר לָךְ: כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא – בְּאִיסּוּרָא, בְּמָמוֹנָא – לָא.

ד׳ (סִימָן: אִשָּׁה, וְעֶבֶד, שׁוֹר, שְׁוָרִין, וּפֵירוֹת.)

ה׳ מֵיתִיבִי: הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה; וְהִיא אוֹמֶרֶת: בְּתוּלָה נִישֵּׂאתִי, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ – אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצְאָה בְּהִינוּמָא, וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ – כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם.

ו׳ טַעְמָא דְּאִיכָּא עֵדִים, הָא לֵיכָּא עֵדִים – לָא; וְאַמַּאי? לֵימָא: הַלֵּךְ אַחַר רוֹב הַנָּשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים – בְּתוּלוֹת נִישָּׂאוֹת!

ז׳ אָמַר רָבִינָא, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: רוֹב נָשִׁים בְּתוּלוֹת נִישָּׂאוֹת, וּמִיעוּט אַלְמָנוֹת; וְכׇל הַנִּישֵּׂאת בְּתוּלָה – יֵשׁ לָהּ קוֹל; וְזוֹ, הוֹאִיל וְאֵין לָהּ קוֹל – אִיתְּרַע לֵהּ רוּבָּא.

ח׳ אִי כׇּל הַנִּישָּׂאוֹת בְּתוּלוֹת יֵשׁ לָהֶן קוֹל, כִּי אִיכָּא עֵדִים מַאי הָוֵי? מִדְּלֵית לַהּ קוֹל – סָהֲדִי שַׁקָּרֵי נִינְהוּ!

ט׳ אֶלָּא רוֹב הַנִּישָּׂאוֹת בְּתוּלוֹת יֵשׁ לָהֶן קוֹל, וְזוֹ, הוֹאִיל וְאֵין לָהּ קוֹל – אִיתְּרַע לֵהּ רוּבָּא.

י׳ תָּא שְׁמַע: הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵרוֹ וְנִמְצָא גַּנָּב אוֹ קוּבְיוּסְטוּס, הִגִּיעוֹ. לִסְטִים מְזוּיָּין אוֹ מוּכְתָּב לַמַּלְכוּת – אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ.

י״א רֵישָׁא –