א׳ הָתָם, ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵיר״ אֲמַר לֵיהּ, מִיהוּ רְבִיעַ לָא חֲשִׁיב; יָתֵר מֵרְבִיעַ – חֲשִׁיב,
ב׳ דְּכֵיוָן דַּחֲזֵי לֵיהּ לְאִיצְטְרוֹפֵי בְּתִשְׁעַת קַבִּין, הָוְיָא לַהּ אַרְעָא חֲשִׁיבְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשָׁא; וְהָדְרָא.
ג׳ תָּא שְׁמַע: הָאוֹנָאָה; פָּחוֹת מִשְּׁתוּת – נִקְנֶה מִקָּח, יוֹתֵר מִשְּׁתוּת – בָּטֵל מִקָּח. שְׁתוּת – קָנָה, וּמַחְזִיר אוֹנָאָה.
ד׳ אַמַּאי? לַיהְדַּר עַד פָּחוֹת מִשְּׁתוּת! שְׁמַע מִינַּהּ, כׇּל הֵיכִי דְּבָעֵי לְאַהְדּוֹרֵי – כּוּלַּהּ מַהְדַּר!
ה׳ הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, מֵעִיקָּרָא שָׁוֶה בְּשָׁוֶה אֲמַר לֵיהּ, מִיהוּ, פָּחוֹת מִשְּׁתוּת לָא יְדִיעָה בְּמָנֶה, וּמָחֵיל אִינִישׁ; שְׁתוּת – יְדִיעָה, וְלָא מָחֵיל אִינִישׁ, יָתֵר מִשְּׁתוּת – מִקָּח טָעוּת הוּא, וּבָטֵל מִקָּח.
ו׳ תָּא שְׁמַע: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לִיטַּע – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר בּוֹרִיּוֹת לְמֵאָה. יוֹתֵר מִכָּאן – מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל.
ז׳ אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: כׇּל יָתֵר מִכָּאן, כְּבָא לִיטַּע מִתְּחִלָּה דָּמֵי.
ח׳ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן וְכוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאָמַר לֵיהּ: ״מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן״ סְתָם – קַשְׁיָא; אִי דְּאָמַר לֵיהּ: ״מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן״ – קַשְׁיָא.
ט׳ אִי דְּאָמַר לֵיהּ: ״מַרְתֵּף זֶה״ – קַשְׁיָא, דְּתַנְיָא: ״מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכּוּלּוֹ יָפֶה. ״מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – נוֹתֵן לוֹ יַיִן הַנִּמְכָּר בַּחֲנוּת. ״מַרְתֵּף זֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – אֲפִילּוּ כּוּלּוֹ חוֹמֶץ, הִגִּיעוֹ!
י׳ לְעוֹלָם דְּאָמַר לֵיהּ ״מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן״ – סְתָם, וְתָנֵי בְּרֵישָׁא דְבָרַיְיתָא: וּמְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לְמֵאָה.
י״א וּבִסְתָם מִי מְקַבֵּל?! וְהָא תָּאנֵי רַבִּי חִיָּיא: הַמּוֹכֵר חָבִית יַיִן לַחֲבֵרוֹ – נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכּוּלּוֹ יָפֶה! שָׁאנֵי חָבִית, דְּכוּלָּא חַד חַמְרָא הוּא.
י״ב וְהָא תָּנֵי רַב זְבִיד דְּבֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: ״מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכּוּלּוֹ יָפֶה. ״מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכּוּלּוֹ יָפֶה, וּמְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לְמֵאָה,
א׳ וְזֶהוּ אוֹצָר שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים בְּמִשְׁנָתֵינוּ!
ב׳ אֶלָּא מַתְנִיתִין נָמֵי דְּאָמַר לֵיהּ ״זֶה״.
ג׳ קַשְׁיָא ״זֶה״ אַ״זֶּה״!
ד׳ לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה, הָא דְּלָא אָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה. דְּרַב זְבִיד – דְּאָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה, בָּרַיְיתָא – דְּלָא אָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה.
ה׳ הִלְכָּךְ, ״מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן״ וְאָמַר לוֹ לְמִקְפָּה – נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכּוּלּוֹ יָפֶה. ״מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן״ וְאָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה – נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכּוּלּוֹ יָפֶה, וּמְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לְמֵאָה. ״מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן״ וְלָא אָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה – נוֹתֵן לוֹ יַיִן הַנִּמְכָּר בַּחֲנוּת.
ו׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן״ וְלָא אָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה, מַאי? פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא; חַד אָמַר: מְקַבֵּל, וְחַד אָמַר: לָא מְקַבֵּל.
ז׳ מַאן דְּאָמַר מְקַבֵּל – דָּיֵיק מִדְּרַב זְבִיד, דְּקָתָנֵי: ״מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכּוּלּוֹ יָפֶה, וְאוֹקִימְנָא דְּאָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה; טַעְמָא דְּאָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה, הָא לָא אָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה – מְקַבֵּל.
ח׳ וּמַאן דְּאָמַר לָא מְקַבֵּל – דָּיֵיק מִבָּרַיְיתָא, דְּקָתָנֵי: ״מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכּוּלּוֹ יָפֶה, וְאוֹקֵימְנָא דְּלָא אָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה.
ט׳ וּלְמַאן דְּדָיֵיק מִדְּרַב זְבִיד, קַשְׁיָא בָּרַיְיתָא! חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – דְּאָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה; הָא לָא אָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה – מְקַבֵּל. וּ״מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן״ וְלָא אָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה – נוֹתֵן לוֹ יַיִן הַנִּמְכָּר בַּחֲנוּת.
י׳ וּלְמַאן דְּדָיֵיק מִבָּרַיְיתָא, קַשְׁיָא דְּרַב זְבִיד – דְּאוֹקֵימְנָא דְּאָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה, הָא לָא אָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה – מְקַבֵּל!
י״א הוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה – לָא מְקַבֵּל, וְהַאי דְּאוֹקֵימְנָא דְּאָמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה, מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא ״זֶה״ אַ״זֶּה״.
י״ב אָמַר רַב יְהוּדָה: יַיִן הַנִּמְכָּר בַּחֲנוּת – מְבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן״. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: גַּבֵּי חַמְרָא דְּאַקְרֵים לְמָה לִי?
י״ג מֵיתִיבִי: עַל הַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה, וְעַל הַיַּיִן שֶׁהִקְרִים, וְעַל תַּבְשִׁיל שֶׁעִבְּרָה צוּרָתוֹ – אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״!
י״ד אָמַר רַב זְבִיד: מוֹדֶה רַב יְהוּדָה בְּפוּרְצְמָא דְּמִיזְדַּבַּן אַקַּרְנָתָא.
ט״ו אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא רַב יְהוּדָה, הָא רַב חִסְדָּא; מָר כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? אָמַר לֵיהּ: מַתְנִיתָא יָדַעְנָא.
מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד