תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק״ז

א׳ מֵיקֵל,

ב׳ אָמַר אַבָּיֵי, טַעְמָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן כִּדְמָר. דְּאָמַר מָר: הַאי מַאן דְּנִיחָא לֵיהּ דְּתִתְבַּיַּר אַרְעֵיהּ – לִיזְרְעַהּ שַׁתָּא חִטֵּי וְשַׁתָּא שְׂעָרֵי, שַׁתָּא שְׁתִי וְשַׁתָּא עֵרֶב.

ג׳ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא כָּרֵיב וְתָנֵי, אֲבָל כָּרֵיב וְתָנֵי – לֵית לַן בַּהּ.

ד׳ תְּבוּאָה לֹא יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית [וְכוּ׳]. מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרָבִין: תְּבוּאָה – יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אֲנַן תְּנַן: תְּבוּאָה – לֹא יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית! אֲמַר לֵיהּ: לָא קַשְׁיָא, הָא לַן וְהָא לְהוּ.

ה׳ אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרָבִין בַּר רַב נַחְמָן: רָבִין אֲחִי, הָנֵי תַּחְלֵי דְּבֵי כִתָּנָא אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל. עוֹמְדוֹת עַל גְּבוּלִין – יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל.

ו׳ וְאִם הוּקְשׁוּ לְזֶרַע – אֲפִילּוּ דְּבֵי כִתָּנָא נָמֵי יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל. מַאי טַעְמָא? מַאי דְּאַפְסֵיד – אַפְסֵיד.

ז׳ אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרָבִין בַּר רַב נַחְמָן: רָבִין אַחִי, הָנֵי דִּילִי – דִּילָךְ, וְדִילָךְ – דִּילִי. נְהוּג בְּנֵי מִצְרָא: אִילָן הַנּוֹטֶה לְכָאן – לְכָאן, וְהַנּוֹטֶה לְכָאן – לְכָאן.

ח׳ דְּאִיתְּמַר: אִילָן הָעוֹמֵד עַל הַמֶּיצֶר, אָמַר רַב: הַנּוֹטֶה לְכָאן – לְכָאן. וְהַנּוֹטֶה לְכָאן – לְכָאן, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: חוֹלְקִין.

ט׳ מֵיתִיבִי: אִילָן הָעוֹמֵד עַל הַמֶּיצֶר – יַחְלוֹקוּ. תְּיוּבְתָּא דְּרַב! תַּרְגְּמָא שְׁמוּאֵל אַלִּיבָּא דְּרַב, בִּמְמַלֵּא כָּל הַמֶּיצֶר כּוּלּוֹ.

י׳ אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא דִּתְלֵי טוּנֵיהּ לְחַד גִּיסָא. וְאַכַּתִּי מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: דְּאָמַר לֵיהּ פְּלוֹג הָכִי, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאָמַר לֵיהּ: מַאי חָזֵית דְּפָלְגַתְּ הָכִי – פְּלוֹג הָכִי.

י״א אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרָבִין בַּר רַב נַחְמָן: רָבִין אֲחִי, לָא תִּזְבֹּין אַרְעָא דִּסְמִיכָא לְמָתָא, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲמוֹד עַל שְׂדֵה חֲבֵירוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ.

י״ב אִינִי? וְהָא אַשְׁכְּחִינְהוּ רַבִּי אַבָּא לְתַלְמִידֵיהּ דְּרַב, אֲמַר לְהוּ: מַאי אָמַר רַב בְּהָנֵי קְרָאֵי ״בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה״, ״בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ״?

י״ג וַאֲמַרוּ לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב: ״בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר״ – שֶׁיְּהֵא בֵּיתְךָ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. ״בָּרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה״ – שֶׁיְּהוּ נְכָסֶיךָ קְרוֹבִים לָעִיר. ״בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ״ – שֶׁלֹּא תִּמְצָא אִשְׁתְּךָ סְפֵק נִדָּה בִּשְׁעַת בִּיאָתְךָ מִן הַדֶּרֶךְ. ״בָּרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ״ – שֶׁיְּהוּ צֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כְּמוֹתְךָ.

י״ד וַאֲמַר לְהוּ: רַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמַר הָכִי, אֶלָּא: ״בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר״ – שֶׁיְּהֵא בֵּית הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְשׁוּלְחָנְךָ, אֲבָל בֵּית הַכְּנֶסֶת לָא. וְרַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: שְׂכַר פְּסִיעוֹת יֵשׁ.

ט״ו ״בָּרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה״ – שֶׁיְּהוּ נְכָסֶיךָ מְשׁוּלָּשִׁין: שְׁלִישׁ בִּתְבוּאָה, שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים, וּשְׁלִישׁ בִּגְפָנִים. ״בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ״ – שֶׁתְּהֵא יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם כְּבִיאָתְךָ לְעוֹלָם. מָה בִּיאָתְךָ לְעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא, אַף יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא.

א׳ לָא קַשְׁיָא: הָא דִּמְהַדַּר לֵיהּ שׁוּרָא וְרִתְקָא, הָא דְּלָא מְהַדַּר לֵיהּ שׁוּרָא וְרִתְקָא.

ב׳ ״וְהֵסִיר ה׳ מִמְּךָ כׇּל חֹלִי״, אָמַר רַב: זוֹ [הָ]עַיִן. רַב לְטַעְמֵיהּ. דְּרַב סָלֵיק לְבֵי קִבְרֵי, עֲבַד מַאי דַּעֲבַד, אֲמַר: תִּשְׁעִין וְתִשְׁעָה בְּעַיִן רָעָה, וְאֶחָד בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ.

ג׳ וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרוּחַ. שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַכֹּל בָּרוּחַ. וְלִשְׁמוּאֵל: הָא אִיכָּא הֲרוּגֵי מַלְכוּת! הָנָךְ נָמֵי, אִי לָאו זִיקָא, עָבְדִי לְהוּ סַמָּא וְחָיֵי.

ד׳ רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: זוֹ צִינָּה, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִצִּנִּים פַּחִים. שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם״.

ה׳ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: זוֹ צוֹאָה. דְּאָמַר מָר: צוֹאַת הַחוֹטֶם, וְצוֹאַת הָאוֹזֶן – רוּבָּן קָשֶׁה, וּמִיעוּטָן יָפֶה.

ו׳ רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: זוֹ מָרָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״מַחֲלָה״ – זוֹ מָרָה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״מַחֲלָה״ – שֶׁהִיא מַחֲלָה כׇּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. דָּבָר אַחֵר: ״מַחֲלָה״, שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה חֳלָאִים תְּלוּיִן בַּמָּרָה. וְכוּלָּן, פַּת שַׁחֲרִית בְּמֶלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם מְבַטַּלְתָּן.

ז׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת שַׁחֲרִית: מַצֶּלֶת מִן הַחַמָּה, וּמִן הַצִּנָּה, וּמִן הַזִּיקִין, וּמִן הַמַּזִּיקִין, וּמַחְכִּימַת פֶּתִי, וְזוֹכֶה בַּדִּין, לִלְמוֹד תּוֹרָה וּלְלַמֵּד, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִין, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ,

ח׳ וְאֵין בְּשָׂרוֹ מַעֲלֶה הֶבֶל, וְנִזְקָק לְאִשְׁתּוֹ, וְאֵינוֹ מִתְאַוֶּה לְאִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהוֹרֶגֶת כִּינָּה שֶׁבִּבְנֵי מֵעַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מוֹצִיאָ[ה] אֶת הַקִּנְאָה וּמַכְנֶיסֶ[ת] אֶת הָאַהֲבָה.

ט׳ אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְרָבָא בַּר מָרִי: מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שִׁיתִּין רָהֹיטֵי רְהוּט וְלָא מְטוֹ לְגַבְרָא דְּמִצַּפְרָא כְּרַךְ. וַאֲמַרוּ רַבָּנַן: הַשְׁכֵּם וֶאֱכוֹל, בְּקַיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחוֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּינָּה.

י׳ אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ״, לֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ – כֵּיוָן דְּלָא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ.

י״א אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ לִי מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא לָךְ מֵהָכָא: ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ״. ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ – זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. ״וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ״ – זוֹ פַּת בַּמֶּלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם, מִכָּאן וְאֵילָךְ: ״וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ״.

י״ב אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב אַדָּא מָשׁוֹחָאָה: לָא תְּזַלְזֵל בְּמִשְׁחֲתָא, דְּכֹל פּוּרְתָּא וּפוּרְתָּא חֲזִי לְכוּרְכְּמָא רִישְׁקָא. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב אַדָּא מָשׁוֹחָאָה: אַרְבַּע אַמּוֹת דְּאַנִּיגְרָא – זַלְזֵל בְּהוּ. דְּאַנַּהֲרָא לָא תִּמְשְׁחִנְהוּ כְּלָל.

י״ג רַב יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: אַרְבַּע אַמּוֹת דְּאַנִּיגְרָא – לִבְנֵי אנִיגְרָא. דְּאַנַּהֲרָא – דְּכוּלֵּי עָלְמָא.

י״ד מַכְרִיז רַבִּי אַמֵּי: מְלֵא כַּתְפֵי נַגָּדֵי בִּתְרֵי עֶבְרֵי נַהֲרָא – קוּצוּ. רַב נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָא קַץ שִׁיתְּסַר אַמְּתָא. אֲתוֹ עֲלֵיהּ בְּנֵי מַשְׁרוֹנְיָא, דַּפְנוּהּ. הוּא סָבַר כִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלָא הִיא: הָתָם בָּעֵינַן כּוּלֵּי הַאי, הָכָא מִשּׁוּם אַמְתּוֹחֵי (אַשְׁלֵיהֶן) [אַשְׁלַיְהוּ] הוּא, כִּמְלֵא כַּתְפֵי נַגָּדֵי סַגִּי.

ט״ו רַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא אִבָּא אַגּוּדָּא דְנַהֲרָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: נִיקּוֹץ מָר! אֲמַר לְהוּ: קוּצוּ עִילָּאֵי וְתַתָּאֵי, וַהֲדַר נִיקּוֹץ אֲנָא. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָכְתִיב: ״הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: קְשׁוֹט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשׁוֹט אֲחֵרִים!

ט״ז הָתָם אִבָּא דְּבֵי פַרְזַק רוּפִילָא הֲוָה, וְאָמַר: אִי קָיְיצוּ – קָיֵיצְנָא, וְאִי לָא קָיְיצוּ – אַמַּאי אִיקּוֹץ. דְּאִי מִמַּתְחִי לְהוּ – אַשְׁלַיְיהוּ מִסְתַּגִּי לְהוּ,