בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת בבא מציעא › תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ״ט

תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ״ט

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף פ״ט ע״א

א׳ מִכְּדֵי כֹּל מִילֵּי אִיתַנְהוּ בַּחֲסִימָה, דְּיָלְפִינַן ״שׁוֹר״ ״שׁוֹר״ מִשַּׁבָּת. אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״לֹא תָּדוּשׁ בַּחֲסִימָה״, שׁוֹר דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי?

ב׳ לְאַקּוֹשֵׁי חוֹסֵם לְנֶחְסָם וְנֶחְסָם לְחוֹסֵם. מַה חוֹסֵם אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר – אַף נֶחְסָם אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר. וּמַה נֶחְסָם אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ – אַף חוֹסֵם אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ.

ג׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״דַּיִשׁ״, מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד – דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע, וּבִשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּפוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כֹּל שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַחוֹלֵב וְהַמְחַבֵּץ וְהַמְגַבֵּן, שֶׁאֵין גִּידּוּלֵי קַרְקַע וְאֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ.

ד׳ לְמָה לִי? מִ״כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״ נָפְקָא. אִיצְטְרִיךְ: סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּכְתִיב ״קָמָה״, לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קֹמָה, לְרַבּוֹת נָמֵי מִידֵּי דְּלָאו גִּדּוּלֵי קַרְקַע נִינְהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

ה׳ תַּנְיָא אִידַּךְ: ״דַּיִשׁ״ – מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁבִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כֹּל שֶׁהוּא בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַמְנַכֵּשׁ בְּשׁוּמִים וּבִבְצָלִים, הוֹאִיל וְאֵין גְּמַר מְלָאכָה – אֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בָּהֶם.

ו׳ לְמָה לִי? מִ״וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן״ נָפְקָא! לָא צְרִיכָא, אַף עַל גַּב דְּקָא מְשַׁלֵּיף קַטִּינֵי מִבֵּינֵי אַלִּימֵי.

ז׳ תַּנְיָא אִידַּךְ: ״דַּיִשׁ״, מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כׇּל שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַבּוֹדֵל בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת, הוֹאִיל וְנִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר – אֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ.

ח׳ וְהָתַנְיָא: הַבּוֹדֵל בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ! אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בְּתוּחְלָנֵי.

ט׳ תַּנְיָא אִידַּךְ: ״דַּיִשׁ״, מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה וּפוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כׇּל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַלָּשׁ וְהַמְקַטֵּף וְהָאוֹפֶה שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה, דְּאֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. וַהֲלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר!

י׳ לָא קַשְׁיָא: בְּחוּצָה לָאָרֶץ עָסְקִינַן, דְּלֵיכָּא מַעֲשֵׂר. אִי הָכִי, חַלָּה נָמֵי לֵיכָּא! אֶלָּא לְעוֹלָם בָּאָרֶץ, וְלָא קַשְׁיָא: בְּשֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וּבְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ, דְּאָמַר מָר: שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ נִתְחַיְּיבוּ בְּחַלָּה וְלֹא נִתְחַיְּיבוּ בְּמַעֲשֵׂר.

י״א מִידֵּי מַעֲשֵׂר קָא גָרֵים? גְּמַר מְלָאכָה קָא גָרֵים!

י״ב אֶלָּא אָמַר רָבִינָא: כְּרוֹךְ וּתְנִי. ״דַּיִשׁ״, מָה דַּיִשׁ מְיוּחָד – דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר וּלְחַלָּה וּפוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ, אַף כׇּל שֶׁלֹּא נִגְמַר מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר וּלְחַלָּה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ.

י״ג אִיבַּעְיָא לְהוּ: פּוֹעֵל, מַהוּ שֶׁיְּהַבְהֵב בָּאוּר וְיֹאכַל, מִי הָוֵי כַּעֲנָבִים וְדָבָר אַחֵר אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע: רַשַּׁאי בַּעַל הַבַּיִת לְהַשְׁקוֹת פּוֹעֲלִים יַיִן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה, רַשָּׁאִין פּוֹעֲלִין לְטַבֵּל פִּיתָּם בְּצִיר כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה!

דף פ״ט ע״ב

א׳ לְאַכְשׁוֹרֵי גַּבְרָא לָא קָמִיבַּעְיָא לַן, כִּי קָמִיבַּעְיָא לַן לְאַכְשׁוֹרֵי פֵּירָא, מַאי? תָּא שְׁמַע: פּוֹעֲלִין אוֹכְלִין עֲנָבִים בְּרָאשֵׁי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהַבְהֲבוּ בָּאוּר!

ב׳ הָתָם מִשּׁוּם בִּיטּוּל מְלָאכָה, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לַן, הֵיכָא דְּאִיכָּא אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, מַאי?

ג׳ תָּא שְׁמַע: לֹא יְהַבְהֵב בָּאוּר וְיֹאכַל, וְלֹא יִכְמוֹר בַּאֲדָמָה וְיֹאכַל, וְלֹא יַפְרִיךְ עַל גַּבֵּי הַסֶּלַע וְיֹאכַל, אֲבָל מְפָרֵיךְ עַל יָד עַל יָד וְאוֹכֵל. הָתָם מִשּׁוּם בִּיטּוּל מְלָאכָה. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִשּׁוּם מַתּוֹקֵי פֵּירָא – סֶלַע מַאי מַתּוֹקֵי פֵּירָא אִיכָּא? אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מְמַתֵּיק פּוּרְתָּא.

ד׳ תָּא שְׁמַע: פּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹדְרִים בִּתְאֵנִים וְגוֹדְרִים בִּתְמָרִים וּבוֹצְרִים בַּעֲנָבִים וּמוֹסְקִין בְּזֵיתִים – הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים, וּפְטוּרִים, שֶׁהַתּוֹרָה זִיכְּתָה לָהֶם. בְּפִיתָּם לֹא יֹאכְלוּ, אֶלָּא אִם כֵּן נָטְלוּ רְשׁוּת מִבַּעַל הַבַּיִת. וְלֹא יִסְפּוֹת בַּמֶּלַח וְיֹאכַל!

ה׳ מֶלַח וַדַּאי כַּעֲנָבִים וְדָבָר אַחֵר דָּמֵי.

ו׳ וְלֹא יִסְפּוֹת בַּמֶּלַח וְיֹאכַל. וּרְמִינְהוּ: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְעַדֵּר וּלְקַשְׁקֵשׁ תַּחַת הַזֵּיתִים – הֲרֵי זֶה לֹא יֹאכַל, שְׂכָרוֹ לִבְצוֹר שְׂכָרוֹ לִמְסוֹק שְׂכָרוֹ לְלַקֵּט – הֲרֵי זֶה אוֹכֵל וּפָטוּר, שֶׁהַתּוֹרָה זִיכְּתָה לָהֶן. קָצַץ אַחַת וְאַחַת – יֹאכַל, שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם – לֹא יֹאכַל, וְסוֹפֵת בַּמֶּלַח וְיֹאכַל.

ז׳ אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַסֵּיפָא – כֵּיוָן דְּקָצַץ, כֹּל הֵיכִי דְּבָעֵי לֵיכוֹל, אֶלָּא לָאו אַרֵישָׁא!

ח׳ אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא. כָּאן – בָּאָרֶץ, כָּאן – בְּחוּצָה לָאָרֶץ. בָּאָרֶץ קָבְעָא סְפִיתָא, בְּחוּצָה לָאָרֶץ לָא קְבַעָא סְפֵיתָא. אָמַר רָבָא: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּבָאָרֶץ קְבַעָא סְפֵיתָא מִדְּאוֹרָיְיתָא, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ לֹא קִבְעָא סְפֵיתָא, וּמוּתָּר לְכַתְּחִילָּה?!

ט׳ אֶלָּא אָמַר רָבָא: בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, חֲדָא לָא – קִבְעָא סְפֵיתָא, תַּרְתֵּי – קְבַעָא סְפֵיתָא. קָצַץ: בֵּין סָפַת וּבֵין לֹא סָפַת, אַחַת אַחַת – אוֹכֵל, שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם – לֹא יֹאכַל. לֹא קָצַץ וְלֹא סָפַת – אוֹכֵל שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, סָפַת: אַחַת אַחַת – אוֹכֵל, שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם – לֹא יֹאכַל, וְאַף עַל גַּב דְּנָטַל רְשׁוּת מִבַּעַל הַבַּיִת, דְּאִיטְּבִיל לְהוּ לְמַעֲשֵׂר וְקָבְעָא סְפִיתָא.

י׳ וְתַרְתֵּי דְּקָבְעָא סְפִיתָא מְנָא לַן? אָמַר רַב מַתְנָא, דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה״.

י״א תָּנוּ רַבָּנַן: פָּרוֹת הַמְרַכְּסוֹת בִּתְבוּאָה,

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד