תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל״ח

א׳ וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי שְׁנָא לְכָאן וּלְכָאן דְּלָא — דְּאֵין בְּרֵירָה, מִזְרָח וּמַעֲרָב נָמֵי אֵין בְּרֵירָה!

ב׳ וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּכְבָר בָּא חָכָם. אַלְמָא: לֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בְּרֵירָה!

ג׳ אֶלָּא: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וְכִי לֵית לֵיהּ לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרֵירָה — בִּדְאוֹרָיְיתָא, אֲבָל בִּדְרַבָּנַן — אִית לֵיהּ.

ד׳ דָּרֵשׁ מָר זוּטְרָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא.

ה׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: שׁוֹר שֶׁל פַּטָּם — הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי כׇּל אָדָם. שׁוֹר שֶׁל רוֹעֶה — הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי אוֹתָהּ הָעִיר.

ו׳ הַשּׁוֹאֵל כְּלִי מֵחֲבֵירוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, שֶׁלֹּא מְסָרוֹ לוֹ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב. מַהוּ דְּתֵימָא: לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ אוֹקְמֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

ז׳ מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַשּׁוֹאֵל כְּלִי מֵחֲבֵירוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נְתָנוֹ לוֹ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב — הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל.

ח׳ בְּיוֹם טוֹב — כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דִּרְגִיל וְשָׁאֵיל מִינֵּיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא: בִּרְשׁוּתֵיהּ קָא מוֹקֵים לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן, מֵימָר אָמַר: דִּלְמָא מַשְׁכַּח אִינִישׁ אַחֲרִינָא וְאָזֵיל וְשָׁאֵיל מִינֵּיהּ.

ט׳ וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ. כִּי סְלֵיק רַבִּי אַבָּא אָמַר: יְהֵא רַעֲוָא דְּאֵימָא מִלְּתָא דְּתִתְקַבַּל. כִּי סְלֵיק, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי זֵירָא, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: אַמַּאי? וְלִבְטִיל מַיִם וָמֶלַח לְגַבֵּי עִיסָּה! אֲמַר לְהוּ רַבִּי אַבָּא:

א׳ הֲרֵי שֶׁנִּתְעָרֵב לוֹ קַב חִטִּין בַּעֲשָׂרָה קַבִּין חִטִּין שֶׁל חֲבֵירוֹ, יֹאכַל הַלָּה וְחָדֵי?! אַחִיכוּ עֲלֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: גּוּלְּתַיְכוּ שְׁקַלִי? הֲדוּר אַחִיכוּ עֲלֵיהּ.

ב׳ אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: שַׁפִּיר עֲבוּד דְּאַחִיכוּ עֲלֵיהּ. מַאי שְׁנָא חִטִּין בִּשְׂעוֹרִים דְּלָא קָאָמַר לְהוּ — דְּהָוֵה לֵיהּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ — בָּטֵיל. חִטִּין בְּחִטִּין נָמֵי, נְהִי דִּלְרַבִּי יְהוּדָה לֹא בָּטֵיל, לְרַבָּנַן מִבְטָל בָּטֵיל.

ג׳ אֲמַר לֵיהּ רַב סָפְרָא: מֹשֶׁה! שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ?! וְלָא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא קְטוֹסְפָאָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: הַבּוֹרֵר צְרוֹרוֹת מִגׇּרְנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ — חַיָּיב לְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי חִטִּים.

ד׳ אַלְמָא: כַּיְלָא חַסְּרֵיהּ. הָכָא נָמֵי — כַּיְלָא חַסְּרֵיהּ.

ה׳ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָא שָׁנֵי לֵיהּ לְמָר בֵּין מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבְעִין לְמָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִין?

ו׳ אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: נְבֵלָה בְּטֵלָה בִּשְׁחוּטָה, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַשְּׁחוּטָה שֶׁתֵּעָשֶׂה נְבֵלָה.

ז׳ שְׁחוּטָה אֵינָהּ בְּטֵלָה בִּנְבֵלָה, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לַנְּבֵלָה שֶׁתֵּעָשֶׂה שְׁחוּטָה.

ח׳ הָכִי נָמֵי דְּכִי אִית לַהּ בְּעָלִים — לָא בָּטְלָה? וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי — וְהָא תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: חֶפְצֵי הֶפְקֵר קוֹנִין שְׁבִיתָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים — דּוֹמִין כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּעָלִים.

ט׳ אֲמַר לֵיהּ: מִי קָא מְדַמֵּית אִיסּוּרָא לְמָמוֹנָא? אִיסּוּרָא — בָּטֵיל, מָמוֹנָא — לֹא בָּטֵיל.

י׳ וְטַעְמָא מַאי?

י״א אַבָּיֵי אָמַר: גְּזֵרָה שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עִיסָּה בְּשׁוּתָּפוּת.

י״ב רָבָא אָמַר: תַּבְלִין לְטַעְמָא עֲבִידִי, וְטַעְמָא לָא בָּטֵיל.