תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי״ט

א׳ וְרַב הַאי בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ? אִי בְּיָד, קַשְׁיָא רֵישָׁא!

ב׳ אִי בְּשׁוֹמֵר – קַשְׁיָא סֵיפָא.

ג׳ אִיבָּעֵית אֵימָא בְּשׁוֹמֵר, אִיבָּעֵית אֵימָא בְּיָד.

ד׳ אִיבָּעֵית אֵימָא בְּיָד, וְהוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן נָקוֹסָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא בְּשׁוֹמֵר, וְהוּא דְּאָמַר כְּתַנָּא קַמָּא.

ה׳ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כּוּלַּהּ בְּיָד, וְהוּא דְּאָמַר כְּתַנָּא קַמָּא.

ו׳ תָּא שְׁמַע: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קוּלִית שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ כְּזַיִת בָּשָׂר – גּוֹרֶרֶת כּוּלָּהּ לְטוּמְאָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ אֵין עָלֶיהָ אֶלָּא כְּפוֹל – גּוֹרֶרֶת כּוּלָּהּ לְטוּמְאָה.

ז׳ וְרַב הַאי בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ? אִי בְּיָד – קַשְׁיָא סֵיפָא, אִי בְּשׁוֹמֵר – קַשְׁיָא רֵישָׁא.

ח׳ אִיבָּעֵית אֵימָא בְּיָד – וְהוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְאִיבָּעֵית אֵימָא בְּשׁוֹמֵר – כַּאֲחֵרִים.

ט׳ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כּוּלַּהּ בְּשׁוֹמֵר, וְהוּא דְּאָמַר כַּאֲחֵרִים.

י׳ אֲחֵרִים, הָא ״כְּפוֹל״ קָא אָמְרִי!

י״א אַיְּידֵי דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא שִׁיעוּרָא, קָאָמְרִי אִינְהוּ נָמֵי שִׁיעוּרָא.

י״ב אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי דִּבְשׁוֹמֵר עָסְקִינַן, דְּקָתָנֵי ״קוּלִית״, שְׁמַע מִינַּהּ.

י״ג אִיתְּמַר, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: זֶהוּ שִׁיעוּר, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין זֶה שִׁיעוּר.

י״ד אֵין זֶה שִׁיעוּר, וְהָא קָתָנֵי ״כְּפוֹל״! אַיְּידֵי דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא שִׁיעוּרָא, קָאָמְרִי אִינְהוּ נָמֵי שִׁיעוּרָא.

ט״ו תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר בְּשֶׁל פּוֹל, וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל קִטְנִית, מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה בְּמִשְׁמֻישָׁן!

ט״ז כִּדְאָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, בְּקוּלְחָא, וּמִשּׁוּם יָד.

י״ז הָכָא נָמֵי בְּקוּלְחָא, וּמִשּׁוּם יָד, וּמַאי ״בְּמִשְׁמֻישָׁן״? בְּתַשְׁמִישָׁן.

י״ח תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ״, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין – חִטָּה בִּקְלִיפָּתָהּ, וּשְׂעוֹרָה בִּקְלִיפָּתָהּ, וַעֲדָשִׁים בִּקְלִיפָּתָן!

י״ט בְּרִיָּה – שָׁאנֵי.

כ׳ בָּעֵי רַב אוֹשַׁעְיָא:

א׳ שְׁנֵי שׁוֹמְרִין מַהוּ שֶׁיִּצְטָרְפוּ?

ב׳ הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּזֶה עַל גַּב זֶה – וּמִי אִיכָּא שׁוֹמֵר עַל גַּב שׁוֹמֵר?

ג׳ וְהָתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת בְּבָצָל – פְּנִימִית, בֵּין שְׁלֵמָה בֵּין קְדוּרָה – מִצְטָרֶפֶת; אֶמְצָעִית, שְׁלֵמָה – מִצְטָרֶפֶת, קְדוּרָה – אֵין מִצְטָרֶפֶת; חִיצוֹנָה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – טְהוֹרָה.

ד׳ רַב אוֹשַׁעְיָא, שׁוֹמֵר אוֹכֶל שֶׁחִלְּקוֹ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ.

ה׳ כֵּיוָן דְּהַאי לָא מַגֵּין אַהַאי, וְהַאי לָא מַגֵּין אַהַאי, לָא מִצְטָרֵף.

ו׳ אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּהַאי מַגֵּין אַדִּידֵיהּ, וְהַאי מַגֵּין אַדִּידֵיהּ, מִצְטָרְפִין.

ז׳ תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר בְּשֶׁל פּוֹל, וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל קִטְנִית, מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה בְּמִשְׁמֻישָׁן.

ח׳ אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: בְּקוּלְחָא, וּמִשּׁוּם יָד, וּמַאי ״בְּמִשְׁמֻישָׁן״ – בְּתַשְׁמִישָׁן.

ט׳ תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ (אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ)״, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין לִזְרִיעָה – חִטָּה בִּקְלִיפָּתָהּ, וּשְׂעוֹרָה בִּקְלִיפָּתָהּ, וַעֲדָשִׁים בִּקְלִיפָּתָן.

י׳ כִּדְאָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, בְּקוּלְחָא, וּמִשּׁוּם יָד.

י״א הָכָא נָמֵי, בְּשִׁדְרָה, וּמִשּׁוּם שׁוֹמֵר.

י״ב בִּשְׁלָמָא עִילִּיָּתָא צְרִיכִי לְתַתָּיָתָא, אֶלָּא תְּתַּיָּתָא מַאי צְרִיכִי לְעִילִּיָּתָא? בְּחַד דָּרָא.

י״ג וּמִי אִיכָּא כְּבֵיצָה אֳכָלִין בְּחַד דָּרָא? בְּחִטֵּי דְּשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח.

י״ד הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, חֲדָא חִטָּה נָמֵי בְּחִטֵּי דְּשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח.

ט״ו גּוּפָא: שְׁנֵי עֲצָמוֹת וַעֲלֵיהֶן שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים, וְהִכְנִיס רָאשֵׁיהֶן שְׁנַיִם לְבַיִת, וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עֲלֵיהֶן – הַבַּיִת טָמֵא.

ט״ז יְהוּדָה בֶּן נָקוֹסָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יַעֲקֹב: הֵיאַךְ שְׁנֵי עֲצָמוֹת מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת?

י״ז אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עֶצֶם, דְּהָוֵי יָד, אֲבָל נִימָא לָא הָוְיָא יָד. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ נִימָא נָמֵי הָוְיָא יָד.

י״ח אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר, הַנּוֹגֵעַ בְּצִיב הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וּבִשְׂעָרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ – טָמֵא. מַאי לָאו, מִשּׁוּם יָד?

י״ט לָא, מִשּׁוּם שׁוֹמֵר. וּמִי אִיכָּא שׁוֹמֵר עַל גַּבֵּי שׁוֹמֵר? חַלְחוּלֵי מְחַלְחֵל.

כ׳ מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אֶלָּא מֵעַתָּה, תְּפִילִּין הֵיכִי כָּתְבִינַן? הָא בָּעֵינַן כְּתִיבָה תַּמָּה, וְלֵיכָּא!

כ״א אִשְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמְרִי בְּמַעְרְבָא: כׇּל נֶקֶב שֶׁהַדְּיוֹ עוֹבֵר עָלָיו – אֵינוֹ נֶקֶב.

כ״ב וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כּוּלֵּיהּ מִשּׁוּם יָד, כִּדְאָמַר רַבִּי אִלְעָא: בִּמְלַאי שֶׁבֵּין הַמְּלָאִים.

כ״ג הָכִי נָמֵי, בְּנִימָא שֶׁבֵּין הַנִּימִין.

כ״ד וְהֵיכָא אִתְּמַר דְּרַבִּי אִלְעָא? אַהָא: מְלַאי שֶׁבַּשִּׁבֳּלִים מִיטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין, וְאֵינָן מִצְטָרְפִין. מְלַאי לְמַאי חֲזֵי? אָמַר רַבִּי אִלְעַאי: בִּמְלַאי שֶׁבֵּין הַמְּלָאִים.

כ״ה לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ.

כ״ו הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּמִשּׁוּם שׁוֹמֵר, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִשּׁוּם יָד – נִימָא אַחַת לְמַאי חֲזֵי?

כ״ז כִּדְאָמַר רַבִּי אִלְעָא: בִּמְלַאי שֶׁבֵּין הַמְּלָאִין, הָכָא נָמֵי – בְּנִימָא שֶׁבֵּין הַנִּימִין.

כ״ח וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַבִּי אִלְעַאי? אַהָא דִּתְנַן: הַמְּלַאי שֶׁבַּשִּׁבֳּלִים מִיטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְאֵין מִצְטָרְפִין. מְלַאי לְמַאי חֲזֵי? אָמַר רַבִּי אִלְעַאי: בִּמְלַאי שֶׁבֵּין הַמְּלָאִים.

כ״ט וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ