תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קכ״ד

א׳ עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא לִגְרוֹר אֶת הַטְּפֵילָה וְלֹא עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ, אֶלָּא מְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים (מארבע) [מֵאַרְבָּעָה] טְפָחִים.

ב׳ כִּי מְמַעֵט לַהּ (מארבע) [מֵאַרְבָּעָה] מִיהָא טָהוֹר, אַמַּאי? לֵימָא: הָא חֲלִים וְקָאֵי!

ג׳ אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְאֵימָא מִדְּרַבָּנַן – גּוֹרֵר אֶת הַטְּפֵילָה עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ.

ד׳ אֶלָּא אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמַר, תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא כֵּיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ? דִּבְרֵי הַכֹּל חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵילָה עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ.

ה׳ וְהָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יָבֹא תַּנּוּרוֹ לִידֵי טוּמְאָה, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵילָה עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא לִגְרוֹר אֶת הַטְּפֵילָה וְלֹא עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ, אֶלָּא מְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים.

ו׳ אָמַר מָר: חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה.

ז׳ וּרְמִינְהוּ: תַּנּוּר, תְּחִלָּתוֹ אַרְבָּעָה, וּשְׁיָרָיו אַרְבָּעָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

ח׳ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּגָדוֹל, אֲבָל בְּקָטָן – תְּחִלָּתוֹ כׇּל שֶׁהוּא, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ – שְׁיָרָיו בְּרוּבּוֹ.

ט׳ וְכַמָּה ״כׇּל שֶׁהוּא״? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: טֶפַח, שֶׁכֵּן עוֹשִׂים (תנורים) [תַּנּוּרֵי] בָּנוֹת טֶפַח.

י׳ טַעְמָא דְּאִיכָּא שְׁיָרָיו אַרְבַּע, הָא לֵיכָּא שְׁיָרָיו אַרְבַּע – טָהוֹר.

י״א אָמְרִי: הָתָם, דְּצַלְקֵיהּ מִצְלָק; הָכָא, דְּעַבְדֵיהּ גִּיסְטְרָא.

י״ב אָמַר מָר: שְׁיָרָיו בְּרוּבּוֹ, רוּבּוֹ דְּטֶפַח לְמַאי הָוֵי?

י״ג אָמַר אַבָּיֵי: שְׁיָרֵי גָּדוֹל בְּרוּבּוֹ, וְהָאָמְרִי רַבָּנַן אַרְבָּעָה? לָא קַשְׁיָא: הָא בְּתַנּוּרָא בַּר תִּשְׁעָה, הָא בְּתַנּוּרָא בַּר שִׁבְעָה.

י״ד לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ: אָמַר רַב הוּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: וַאֲפִילּוּ שִׁיֵּיר בָּהּ כְּדֵי מַעְפּוֹרֶת.

ט״ו אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא טַלִּית, אֲבָל עוֹר – חֲשִׁיב, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ עוֹר נָמֵי לָא חֲשִׁיב.

ט״ז אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: עוֹר טָמֵא מִדְרָס, חִישֵּׁב עָלָיו לִרְצוּעָה וְסַנְדָּלִין – כֵּיוָן שֶׁנָּתַן בּוֹ אִיזְמֵל טָהוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיַּמְעִיטֶנּוּ מֵחֲמִשָּׁה טְפָחִים.

י״ז כִּי מְמַעֵט מִיהָא טָהוֹר, אַמַּאי? לֵימָא חֲשִׁיב! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּקָא בָעֵי לֵיהּ לְמוֹשַׁב זָב.

י״ח מַתְנִי׳ עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר, הַנּוֹגֵעַ בְּצִיב הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וּבְשַׂעֲרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ – טָמֵא.

י״ט הָיוּ עָלָיו כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים, מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְלֹא בְּמַגָּע, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים שֶׁתְּחָבָן בְּקֵיסָם וֶהֱסִיטָן, שֶׁהוּא טָמֵא. וּמִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר בָּעוֹר? מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן.

כ׳ גְּמָ׳ אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פְּלָטַתּוּ חַיָּה, אֲבָל פְּלָטַתּוּ סַכִּין – בָּטֵיל.

כ״א אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִילּוּ כְּתַרְטָא? אֲמַר לֵיהּ: אִין. וַאֲפִילּוּ כְּנַפְיָא? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: הָאֱלֹהִים! אִם אָמַר לִי רַבִּי יוֹחָנָן מִפּוּמֵּיהּ – לָא צָיֵיתְנָא לֵיהּ.

כ״ב כִּי סְלֵיק רַב אוֹשַׁעְיָא, אַשְׁכְּחֵיהּ לֵיהּ לְרַבִּי אַמֵּי, אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּיה קַמֵּיהּ: הָכִי אֲמַר עוּלָּא, וְהָכִי אַהְדַּר לֵיהּ רַב נַחְמָן. אֲמַר לֵיהּ: וּמִשּׁוּם דְּרַב נַחְמָן חַתְנֵיהּ דְּבֵי נְשִׂיאָה הוּא, מְזַלְזֵל בִּשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן?!

כ״ג זִמְנִין אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לַהּ אַסֵּיפָא: הָיוּ עָלָיו שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים – מְטַמְּאִים בְּמַשָּׂא וְלֹא בְּמַגָּע, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא.

כ״ד אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פְּלָטַתּוּ חַיָּה, אֲבָל פְּלָטַתּוּ סַכִּין – בָּטֵיל.

כ״ה אֲמַר לֵיהּ מָר אַסֵּיפָא מַתְנֵי לַהּ? אֲמַר לֵיהּ: אִין. וְאֶלָּא עוּלָּא אַרֵישָׁא אַמְרַהּ נִיהֲלַיְכוּ? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: הָאֱלֹהִים, אִי אָמַר לִי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִשְּׁמֵיהּ – לָא צָיֵיתְנָא לֵיהּ!

כ״ו כִּי אֲתָא רָבִין וְכׇל נָחוֹתֵי, אַמְרוּהָ אַרֵישָׁא. וְאֶלָּא קַשְׁיָא? כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא:

א׳ בִּמְרוּדָּד, הָכָא נָמֵי בִּמְרוּדָּד.

ב׳ הָיוּ עָלָיו.

ג׳ אָמַר בַּר פְּדָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מֵאַחֲרָיו, אֲבָל מִלְּפָנָיו – יֵשׁ נוֹגֵעַ וְחוֹזֵר וְנוֹגֵעַ.

ד׳ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין נוֹגֵעַ וְחוֹזֵר וְנוֹגֵעַ, וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד.

ה׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – הָא דַּאֲמַרַן; רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס – דִּתְנַן: כָּל הַמְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּחְלְקוּ וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ הַבַּיִת – רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים.

ו׳ לָאו אָמַר רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס הָתָם, אֵין מַאֲהִיל וְחוֹזֵר וּמַאֲהִיל, הָכָא נָמֵי אֵין נוֹגֵעַ וְחוֹזֵר וְנוֹגֵעַ.

ז׳ וּמִדְּרַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבָּנַן כְּרַבִּי עֲקִיבָא? וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא טַהוֹרֵי קָא מְטַהַר!

ח׳ עַד כָּאן לָא קָא מְטַהַר רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא בְּעוֹר, אֲבָל בְּעָלְמָא מְטַמֵּא, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים שֶׁתְּחָבָן בְּקֵיסָם וֶהֱסִיטָן שֶׁהוּא טָמֵא. וּמִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר בָּעוֹר? מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן.

ט׳ מֵתִיב רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: ״בְּנִבְלָתָם״ – וְלֹא בְּעוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים.

י׳ יָכוֹל אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהַנּוֹשֵׂא יִטְמָא״ – דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״הַנּוֹגֵעַ״ ״וְהַנּוֹשֵׂא״ – אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל מַגָּע, בָּא לִכְלַל מַשָּׂא; לֹא בָּא לִכְלַל מַגָּע, לֹא בָּא לִכְלַל מַשָּׂא.

י״א וְאִם אִיתָא, הֲרֵי בָּא לִכְלַל מַגָּע מִלְּפָנָיו?

י״ב אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמַר, אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל מַגָּע בְּכׇל צַד – בָּא לִכְלַל מַשָּׂא, לֹא בָּא לִכְלַל מַגָּע בְּכׇל צַד – לֹא בָּא לִכְלַל מַשָּׂא.

י״ג בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַוְיָא סָבָא מֵרַבָּה בַּר רַב הוּנָא: קוּלִית סְתוּמָה, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא?

י״ד אִית לֵיהּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל מַגָּע – בָּא לִכְלַל מַשָּׂא, לֹא בָּא לִכְלַל מַגָּע – לֹא בָּא לִכְלַל מַשָּׂא, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא מִשּׁוּם דְּבָא לִכְלַל מַגָּע מִלְּפָנָיו.

ט״ו אוֹ דִלְמָא לֵית לֵיהּ?

ט״ז אֲמַר לֵיהּ: עוֹרְבָא פָּרַח.

י״ז אֲמַר לֵיהּ רָבָא בְּרֵיהּ: וְלָאו הַיְינוּ רַב אַוְיָא סָבָא מִפּוּמְבְּדִיתָא, דִּמְשַׁבַּח לַן מָר בְּגַוֵּיהּ דְּגַבְרָא רַבָּה הוּא? אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי הַיּוֹם ״סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת״, וּבְעָא מִינַּאי מִילְּתָא דְּבָעֵי טַעְמָא.

י״ח אָמַר עוּלָּא: שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים שֶׁתְּחָבָן בְּקֵיסָם, אֲפִילּוּ מוֹלִיךְ וּמֵבִיא כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ – טָהוֹר.

י״ט מַאי טַעְמָא? כְּתִיב ״וְנִשָּׂא״ וְקָרֵינַן ״נוֹשֵׂא״, בָּעֵינַן ״נוֹשֵׂא״ וְהוּא דְּנִישָּׂא בְּבַת אַחַת.

כ׳ תְּנַן: הָיוּ עָלָיו שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים – מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא וְלֹא בְּמַגָּע, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אַמַּאי? וְהָא לָאו נִישָּׂא הוּא!

כ״א אָמַר רַב פָּפָּא: בִּמְרוּדָּד.

כ״ב תָּא שְׁמַע: מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים שֶׁתְּחָבָן בְּקֵיסָם וֶהֱסִיטָן שֶׁהוּא טָמֵא. אַמַּאי? וְהָא לָאו נִישָּׂא הוּא! הָכִי נָמֵי בִּמְרוּדָּד.

כ״ג כְּתַנָּאֵי: אֶחָד הַנּוֹגֵעַ וְאֶחָד הַמֵּסִיט, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הַנּוֹשֵׂא. אַטּוּ נוֹשֵׂא לָאו מֵסִיט הוּא?

כ״ד אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר: אֶחָד הַנּוֹגֵעַ וְאֶחָד הַמֵּסִיט בְּלֹא נִישָּׂא, וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר: וְהוּא דְּנִישָּׂא, וּמַאי ״אַף״? אֵימָא: וְהוּא דְּנִישָּׂא.

כ״ה מַתְנִי׳ קוּלִית הַמֵּת