תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ק״ה

א׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנִימָה בֵית ה׳ לְטַהֵר וַיּוֹצִיאוּ אֵת כׇּל הַטּוּמְאָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל ה׳ לַחֲצַר בֵּית ה׳ וַיְקַבְּלוּ הַלְוִיִּם לְהוֹצִיא לְנַחַל קִדְרוֹן חוּצָה״.

ב׳ מָר סָבַר: מִדְּאִשְׁתַּנִּי בַּעֲזָרָה בִּלְוִיִּם, טוּמְאָה בַּעֲזָרָה לֵיכָּא.

ג׳ וּמָר סָבַר: עַד הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר בִּלְוִיִּם, מַפְּקִי כֹּהֲנִים. הַשְׁתָּא דְּאֶפְשָׁר בִּלְוִיִּם, תּוּ לָא מִטַּמְּאִי כֹּהֲנִים.

ד׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַכֹּל נִכְנָסִין בַּהֵיכָל לִבְנוֹת לְתַקֵּן וּלְהוֹצִיא אֶת הַטּוּמְאָה, וּמִצְוָה בְּכֹהֲנִים. אִם אֵין שָׁם כֹּהֲנִים — נִכְנָסִין לְוִיִּם, אֵין שָׁם לְוִיִּם — נִכְנָסִין יִשְׂרְאֵלִים. וְאִידֵּי וְאִידֵּי, טְהוֹרִין — אִין, טְמֵאִין — לָא.

ה׳ אָמַר רַב הוּנָא: רַב כָּהֲנָא מְסַיַּיע כָּהֲנֵי, דְּתָנֵי רַב כָּהֲנָא: מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״אַךְ אֶל הַפָּרוֹכֶת לֹא יָבֹא״, יָכוֹל לֹא יְהוּ כֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין נִכְנָסִין בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ לַעֲשׂוֹת רִיקּוּעֵי פַחִים —

ו׳ תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַךְ״ — חִלֵּק: מִצְוָה בִּתְמִימִים, אֵין שָׁם תְּמִימִים — נִכְנָסִין בַּעֲלֵי מוּמִין. מִצְוָה בִּטְהוֹרִין, אֵין שָׁם טְהוֹרִין — נִכְנָסִין טְמֵאִין. אִידֵּי וְאִידֵּי, כֹּהֲנִים — אִין, יִשְׂרְאֵלִים — לָא.

ז׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: טָמֵא וּבַעַל מוּם, אֵיזוֹ מֵהֶן נִכְנָס? רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: טָמֵא נִכְנָס, דְּהָא אִישְׁתְּרִי בַּעֲבוֹדַת צִיבּוּר. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בַּעַל מוּם נִכְנָס, דְּהָא אִישְׁתְּרִי בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים.

ח׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וְכוּ׳. רַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיכָא קָאֵי? הָתָם קָאֵי, דִּתְנַן: מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכָּנֵס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה יִכָּנֵס, לְפִי שֶׁאֵין הַמָּשׁוֹחוֹת מְמַצְּעִין אֶת הַמִּדּוֹת מִפְּנֵי הַטּוֹעִים.

ט׳ דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא לֹא יִכָּנֵס, וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן יִכָּנֵס.

י׳ שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לָךְ אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת. הֵיכָא קָאֵי? הָתָם קָאֵי, דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא — קוֹשְׁרָהּ. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן — עוֹנְבָהּ.

י״א עֲנִיבָה, דְּלָא אָתֵי לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת — שָׁרוּ לֵיהּ רַבָּנַן. קְשִׁירָה, דְּאָתֵי לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת — לָא שָׁרוּ לֵיהּ רַבָּנַן.

י״ב

הַדְרָן עֲלָךְ הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין וּסְלִיקָא לָהּ מַסֶּכֶת עֵירוּבִין