תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ד׳

א׳ שֶׁלֹּא יְהוּ מְכֻוּוֹנוֹת. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא — כִּי הֵיכִי דְּלִיהֶוְיָין הַלָּלוּ שׂוֹחֲקוֹת וְהַלָּלוּ עֲצֵבוֹת. אֶלָּא לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא!

ב׳ אָמַר לָךְ אַבָּיֵי, אֵימָא: אַמַּת כִּלְאַיִם בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה.

ג׳ וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּכִלְאַיִם בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְצוּמְצָמוֹת, מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא כׇּל אַמּוֹת קָאָמַר!

ד׳ אָמַר לָךְ אַבָּיֵי: וְלָאו מִי אִיכָּא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּקָאֵי כְּווֹתִי, אֲנָא דַּאֲמַרִי כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

ה׳ לְאַבָּיֵי וַדַּאי תַּנָּאֵי הִיא. לְרָבָא מִי לֵימָא תַּנָּאֵי הִיא?

ו׳ אָמַר לָךְ רָבָא: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן: אַמַּת כִּלְאַיִם לֹא יְצַמְצֵם.

ז׳ וְלֵימָא: ״אַמַּת כִּלְאַיִם לֹא יְצַמְצֵם״, בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי אַמַּת סוּכָּה וְאַמַּת מָבוֹי?

ח׳ לָא, לְמַעוֹטֵי אַמָּה יְסוֹד וְאַמָּה סוֹבֵב,

ט׳ דִּכְתִיב: ״וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ״. ״חֵיק הָאַמָּה״ — זֶה יְסוֹד, ״וְאַמָּה רֹחַב״ — זֶה סוֹבֵב, ״וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב״ — אֵלּוּ הַקְּרָנוֹת, ״וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ״ — זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב.

י׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: שִׁיעוּרִין חֲצִיצִין וּמְחִיצִין, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.

י״א שִׁיעוּרִין?! דְּאוֹרָיְיתָא הוּא! דִּכְתִיב: ״אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגוֹ׳״, וְאָמַר רַב חָנָן: כׇּל הַפָּסוּק הַזֶּה לְשִׁיעוּרִין נֶאֱמַר —

י״ב ״חִטָּה״, לִכְדִתְנַן: הַנִּכְנָס לַבַּיִת הַמְנוּגָּע וְכֵלָיו עַל כְּתֵיפָיו, וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו — הוּא וְהֵם טְמֵאִין מִיָּד. הָיָה לָבוּשׁ כֵּלָיו, וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו, וְטַבְּעוֹתָיו בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הוּא טָמֵא מִיָּד, וְהֵן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס — פַּת חִיטִּין וְלֹא פַּת שְׂעוֹרִין, מֵיסֵב וְאוֹכֵל בְּלִיפְתָּן.

י״ג ״שְׂעוֹרָה״, דִּתְנַן: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל.

י״ד ״גֶּפֶן״: כְּדֵי רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר.

א׳ ״תְּאֵנָה״: כִּגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת.

ב׳ ״רִמּוֹן״, כְּדִתְנַן: כׇּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָתִּים שִׁיעוּרָן כְּרִימּוֹנִים.

ג׳ ״אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן (וּדְבָשׁ)״: אֶרֶץ שֶׁכׇּל שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים. כׇּל שִׁיעוּרֶיהָ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! וְהָאִיכָּא הָנֵי דַּאֲמַרַן! אֶלָּא אֵימָא: אֶרֶץ שֶׁרוֹב שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים.

ד׳ ״דְּבַשׁ״, כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים.

ה׳ וְתִיסְבְּרָא שִׁיעוּרִין מִיכְתָּב כְּתִיבִי? אֶלָּא הִלְכְתָא נִינְהוּ, וְאַסְמְכִינְהוּ רַבָּנַן אַקְּרָאֵי.

ו׳ חֲצִיצִין, דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ! דִּכְתִיב: ״וְרָחַץ אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ (בַּמַּיִם)״, שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַמַּיִם. ״בַּמַּיִם״ — בְּמֵי מִקְוֶה. ״כׇּל בְּשָׂרוֹ״ — מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה הֵן — אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.

ז׳ כִּי אִיצְטְרִיךְ הִילְכְתָא, לִשְׂעָרוֹ. וְכִדְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: נִימָא אַחַת קְשׁוּרָה חוֹצֶצֶת, שָׁלֹשׁ אֵינָן חוֹצְצוֹת, שְׁתַּיִם אֵינִי יוֹדֵעַ.

ח׳ שְׂעָרוֹ נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא הוּא, דְּתַנְיָא: ״וְרָחַץ אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ״ — אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ, וְזֶהוּ שֵׂעָר!

ט׳ כִּי אֲתַאי הִילְכְתָא לְרוּבּוֹ וּלְמִיעוּטוֹ וּלְמַקְפִּיד וּלְשֶׁאֵין מַקְפִּיד, וְכִדְרַבִּי יִצְחָק.

י׳ דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: דְּבַר תּוֹרָה רוּבּוֹ וּמַקְפִּיד עָלָיו חוֹצֵץ, וְשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו אֵינוֹ חוֹצֵץ. וְגָזְרוּ עַל רוּבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד מִשּׁוּם רוּבּוֹ הַמַּקְפִּיד, וְעַל מִיעוּטוֹ הַמַּקְפִּיד מִשּׁוּם רוּבּוֹ הַמַּקְפִּיד.

י״א וְלִיגְזוֹר נָמֵי עַל מִיעוּטוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד מִשּׁוּם מִיעוּטוֹ הַמַּקְפִּיד, אִי נָמֵי מִשּׁוּם רוּבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד!

י״ב הִיא גּוּפַהּ גְּזֵירָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִיגְזוֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה?!

י״ג מְחִיצּוֹת, דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ!

י״ד דְּאָמַר מָר: אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפּוֹרֶת טֶפַח, הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה.

ט״ו לָא צְרִיכָא, לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: אַמַּת בִּנְיָן בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה. אַמַּת כֵּלִים בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה.

ט״ז וּלְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: כׇּל הָאַמּוֹת הָיוּ בְּבֵינוֹנִית, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

י״ז לְרַבִּי מֵאִיר, כִּי אֲתַאי הִילְכְתָא — לְגוּד וּלְלָבוּד וּלְדוֹפֶן עֲקוּמָּה.

י״ח הָיָה גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וּבָא לְמַעֲטוֹ, כַּמָּה מְמַעֵט? כַּמָּה מְמַעֵט?! כַּמָּה דִּצְרִיךְ לֵיהּ!

י״ט אֶלָּא: רׇחְבּוֹ בְּכַמָּה? רַב יוֹסֵף אָמַר: טֶפַח, אַבָּיֵי אָמַר: אַרְבָּעָה.

כ׳ לֵימָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי דְּמַאן דְּאָמַר טֶפַח, קָסָבַר: מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחַת הַקּוֹרָה,