בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת עירובין › תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ״ט

תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ״ט

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף נ״ט ע״א

א׳ גְּמָ׳ לִמְקוֹם שֶׁרִיבָּה אִין, לִמְקוֹם שֶׁמִּיעֵט לָא? אֵימָא: אַף לִמְקוֹם שֶׁרִיבָּה.

ב׳ רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאֶחָד כּוּ׳. הָא תּוּ לְמָה לִי? הַיְינוּ הָךְ! הָכִי קָאָמַר: רִיבָּה אֶחָד וּמִיעֵט אֶחָד — שׁוֹמְעִין לְזֶה שֶׁרִיבָּה.

ג׳ אָמַר אַבָּיֵי: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַרְבֶּה יוֹתֵר מִמִּדַּת הָעִיר בַּאֲלַכְסוֹנָא.

ד׳ שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהַחֲמִיר אֶלָּא לְהָקֵל. וְהָתַנְיָא: לֹא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהָקֵל אֶלָּא לְהַחֲמִיר?

ה׳ אָמַר רָבִינָא: לֹא לְהָקֵל עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא לְהַחְמִיר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, וּתְחוּמִין דְּרַבָּנַן.

ו׳ מַתְנִי׳ עִיר שֶׁל יָחִיד, וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים — מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ.

ז׳ וְשֶׁל רַבִּים וְנַעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד — אֵין מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ. כָּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דָּיוֹרִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים.

ח׳ גְּמָ׳ הֵיכִי דָּמֵי עִיר שֶׁל יָחִיד וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים? אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּגוֹן דִּאיסְקַרְתָּא דְּרֵישׁ גָּלוּתָא.

ט׳ אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי גַּבֵּי הַרְמָנָא, מַדְכְּרִי אַהֲדָדֵי — כּוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי בְּצַפְרָא דְּשַׁבְּתָא שְׁכִיחִי גַּבֵּי הֲדָדֵי. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן: כְּגוֹן דִּיסְקַרְתָּא דְנַתְּזוּאִי.

י׳ תָּנוּ רַבָּנַן: עִיר שֶׁל יָחִיד וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים וּרְשׁוּת הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹכָהּ, כֵּיצַד מְעָרְבִין אוֹתָהּ? עוֹשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן, אוֹ קוֹרָה מִכָּאן וְקוֹרָה מִכָּאן, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּאֶמְצַע. וְאֵין מְעָרְבִין אוֹתָהּ לַחֲצָאִין, אֶלָּא אוֹ כּוּלָּהּ, אוֹ מָבוֹי מָבוֹי בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

י״א הָיְתָה שֶׁל רַבִּים, וַהֲרֵי הִיא שֶׁל רַבִּים

דף נ״ט ע״ב

א׳ וְאֵין לָהּ אֶלָּא פֶּתַח אֶחָד — מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ.

ב׳ מַאן תַּנָּא דְּמִיעָרְבָא רְשׁוּת הָרַבִּים? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּתִּים בִּשְׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים — עוֹשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן, אוֹ קוֹרָה מִכָּאן וְקוֹרָה מִכָּאן, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּאֶמְצַע. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְעָרְבִין רְשׁוּת הָרַבִּים בְּכָךְ.

ג׳ אָמַר מָר: וְאֵין מְעָרְבִין אוֹתָהּ לַחֲצָאִין. אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא לְאׇרְכָּהּ, אֲבָל לְרׇחְבָּהּ — מְעָרְבִין.

ד׳ כְּמַאן — דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא. דְּאִי כְּרַבִּי עֲקִיבָא, הָא אָמַר: רֶגֶל הַמּוּתֶּרֶת בִּמְקוֹמָהּ — אוֹסֶרֶת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ.

ה׳ אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הָתָם אֶלָּא בִּשְׁתֵּי חֲצֵירוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, דִּפְנִימִית לֵית לַהּ פִּיתְחָא אַחֲרִינָא. אֲבָל הָכָא, הָנֵי נָפְקִי בְּהַאי פִּיתְחָא, וְהָנֵי נָפְקִי בְּהַאי פִּיתְחָא.

ו׳ אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב פָּפָּא: לָא תֵּימָא לְאׇרְכָּהּ הוּא דְּלָא מְעָרְבִין, אֲבָל לְרׇחְבָּהּ מְעָרְבִין, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְרׇחְבָּהּ נָמֵי לָא מְעָרְבִין.

ז׳ כְּמַאן, כְּרַבִּי עֲקִיבָא! אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא בִּשְׁתֵּי חֲצֵירוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, דִּפְנִימִית אָחֲדָא לְדַשָּׁא וּמִשְׁתַּמְּשָׁא. אֲבָל הָכָא, מִי מָצוּ מְסַלְּקִי רְשׁוּת הָרַבִּים מֵהָכָא?!

ח׳ אָמַר מָר: אוֹ כּוּלָּהּ, אוֹ מָבוֹי מָבוֹי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מַאי שְׁנָא דְּלַחֲצָאִין דְּלָא — דְּאָסְרִי אַהֲדָדֵי, מָבוֹי מָבוֹי נָמֵי אָסְרִי אַהֲדָדֵי?!

ט׳ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דַּעֲבוּד דַּקָּה. וְכִי הָא דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב חִסְדָּא: אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁעָשָׂה דַּקָּה לְפִתְחוֹ — אֵינוֹ אוֹסֵר עַל בְּנֵי מָבוֹי.

י׳ הָיְתָה שֶׁל רַבִּים וַהֲרֵי הִיא כּוּ׳. רַבִּי זֵירָא עָרְבַהּ לְמָתָא דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא, וְלָא שְׁבַק לַהּ שִׁיּוּר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי טַעְמָא עֲבַד מָר הָכִי?

י״א אֲמַר לֵיהּ, סָבֵי דִּידַהּ אָמְרִי לִי: רַב חִיָּיא בַּר אַסִּי מְעָרֵב כּוּלַּהּ. וְאָמֵינָא: שְׁמַע מִינַּהּ עִיר שֶׁל יָחִיד וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים הִיא.

י״ב אֲמַר לֵיהּ, לְדִידִי אֲמַרוּ לִי הָנְהוּ סָבֵי: הַהִיא אַשְׁפָּה הֲוָה לַהּ מֵחַד גִּיסָא. וְהַשְׁתָּא דְּאִיפַּנְיָא לַהּ אַשְׁפָּה, הָוֵה לַהּ כִּשְׁנֵי פְּתָחִים וַאֲסִיר. אֲמַר לֵיהּ: לָאו אַדַּעְתַּאי.

י״ג בָּעֵי מִינֵּיהּ רַב אַמֵּי בַּר אַדָּא הַרְפַּנָּאָה מֵרַבָּה: סוּלָּם מִכָּאן וּפֶתַח מִכָּאן, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב: סוּלָּם תּוֹרַת פֶּתַח עָלָיו.

י״ד אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב אַדָּא אָמַר רַב: סוּלָּם תּוֹרַת פֶּתַח עָלָיו, וְתוֹרַת מְחִיצָה עָלָיו. תּוֹרַת מְחִיצָה עָלָיו, כְּדַאֲמַרַן. תּוֹרַת פֶּתַח עָלָיו, בְּסוּלָּם שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת, רָצוּ — אֶחָד מְעָרֵב, רָצוּ — שְׁנַיִם מְעָרְבִין.

ט״ו וּמִי אָמַר רַב נַחְמָן הָכִי? וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: אַנְשֵׁי חָצֵר וְאַנְשֵׁי מִרְפֶּסֶת שֶׁשָּׁכְחוּ

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד