תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט׳

א׳ וְהָתַנְיָא: ״מִסׇּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כׇּל לְבֹנָתָהּ״ – פְּרָט שֶׁחָסְרָה סׇלְתָּהּ וְחָסְרָה שַׁמְנָהּ וְחָסְרָה לְבוֹנָתָהּ!

ב׳ אָמְרִי: הָתָם כְּתִיב ״וְהַנּוֹתֶרֶת״, קְרָא יַתִּירָא כְּתִיב.

ג׳ מֵתִיב אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל לְרַב הוּנָא: אֶחָד חַטַּאת הָעוֹף וְאֶחָד עוֹלַת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָן וּמִיצָּה דָּמָן חוּץ לִמְקוֹמָן – פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. חוּץ לִזְמַנָּן – פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. קָתָנֵי מִיהַת מִיצָּה דָּמָן!

ד׳ הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: לִצְדָדִין קָתָנֵי.

ה׳ גּוּפָא, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: שֶׁאִם נִשְׁאַר בַּדָּם.

ו׳ וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָתָם: שִׁירַיִים מְעַכְּבִין, וְאָמַר רַב פָּפָּא: מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ! תְּרֵי תַנָּאֵי, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

ז׳ מַתְנִי׳ עוֹלַת הָעוֹף – מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהוּקְדְּשָׁה. נִמְלְקָה – הוּכְשְׁרָה לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. מִיצָה דָּמָהּ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. וּמוֹעֲלִין בָּהּ עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן.

ח׳ פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. הוּזָּה דָּמָן – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן עַד שֶׁיַּתִּיךְ הַבָּשָׂר.

ט׳ הָעוֹלָה – מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהוּקְדְּשָׁה. נִשְׁחֲטָה – הוּכְשְׁרָה לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. מִשֶּׁנִּזְרַק דָּמָהּ – חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. וְאֵין מוֹעֲלִין בָּעוֹרוֹת, אֲבָל מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן.

י׳ חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. נִזְרַק דָּמָן – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר, אֲבָל מוֹעֲלִין בְּאֵימוּרֵיהֶן עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדֶּשֶׁן.

י״א שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. קָרְמוּ בַּתַּנּוּר – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה, וְלִישְׁחוֹט עֲלֵיהֶן אֶת הַזֶּבַח. נִזְרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה.

י״ב לֶחֶם הַפָּנִים – מוֹעֲלִין בּוֹ מִשֶּׁהוּקְדְּשָׁה. קָרַם בַּתַּנּוּר – הוּכְשַׁר לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּלְהִסָּדֵר עַל גַּבֵּי הַשּׁוּלְחָן.

י״ג קָרְבוּ הַבָּזִיכִּין – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וְאֵין בּוֹ מְעִילָה.

י״ד הַמְּנָחוֹת – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. קָדְשׁוּ בִּכְלִי – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה.

ט״ו קָרַב הַקּוֹמֶץ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. וְאֵין מוֹעֲלִין בַּשִּׁירַיִם, אֲבָל מוֹעֲלִין בַּקּוֹמֶץ עַד שֶׁיֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן.

ט״ז גְּמָ׳ אִיתְּמַר, הַנֶּהֱנֶה מֵאֵפֶר תַּפּוּחַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, רַב אָמַר: אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מוֹעֲלִין בּוֹ.

י״ז לִפְנֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמוֹעֲלִין בּוֹ. כִּי פְּלִיגִי – לְאַחַר תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן.

י״ח רַב אָמַר: אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ – הֲרֵי נַעֲשָׂה מִצְוָתוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֵּיוָן דִּכְתִיב: ״וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וְגוֹ׳״ – כֵּיוָן דִּצְרִיךְ לְבִגְדֵי כְהוּנָּה, בִּקְדוּשְּׁתֵיהּ קָאֵי.

י״ט תְּנַן: מוֹעֲלִין בָּהֶן עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן, קַשְׁיָא לְרַב! אָמַר לְךָ רַב: עַד שֶׁתֵּרָאֶה לְבֵית הַדֶּשֶׁן.

א׳ מֵיתִיבִי: וְכוּלָּן, שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחֲזִיר, וְכֵן גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחֲזִיר. הָא עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – יַחֲזִיר.

ב׳ בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, נִיחָא, אֶלָּא לְרַב, קַשְׁיָא! אָמַר לְךָ רַב: שָׁאנֵי גַּחֶלֶת, דְּאִית בַּיהּ מְשָׁשָׁא.

ג׳ אִיכָּא דְּאָמַר לַהּ לְהָךְ גִּיסָא: טַעְמָא מִשּׁוּם גַּחֶלֶת, דְּאִית בַּיהּ מְשָׁשָׁא, הָא אֵפֶר דְּלֵית בֵּיהּ מְשָׁשָׁא, אֲפִילּוּ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. בִּשְׁלָמָא לְרַב, נִיחָא, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, קַשְׁיָא!

ד׳ אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ אֵפֶר, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּקָתָנֵי גַּחֶלֶת – קָאָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן דַּאֲפִילּוּ גַּחֶלֶת, דְּאִית בַּהּ מְשָׁשָׁא, כִּי פָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחֲזִיר.

ה׳ אִיתְּמַר: הַנֶּהֱנֶה מִבְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, רַב אָמַר: מַה שֶׁנֶּהֱנָה – יִפְּלוּ לִנְדָבָה. וְלֵוִי אָמַר: יָבִיא דָּבָר שֶׁכּוּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ.

ו׳ תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּלֵוִי: מְעִילָה זוֹ לְהֵיכָן הוֹלֶכֶת? הַלְּמֵידִין לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים: יָבִיא דָּבָר שֶׁכּוּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ. מַאי נִיהוּ? קְטֹרֶת.

ז׳ תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: הַנֶּהֱנֶה מִדְּמֵי חַטָּאת וּמִדְּמֵי אָשָׁם, עַד שֶׁלֹּא קָרְבָה חַטָּאתוֹ – יוֹסִיף וְיָבִיא חַטָּאתוֹ. וְעַד שֶׁלֹּא קָרְבָה אֲשָׁמוֹ – יוֹסִיף וְיָבִיא אֲשָׁמוֹ. קָרַב חַטָּאתוֹ – יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. כְּבָר קָרַב אֲשָׁמוֹ – יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

ח׳ הַנֶּהֱנֶה מִקׇּדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים – מַה שֶּׁנֶּהֱנָה יִפְּלוּ לִנְדָבָה. כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ – לַמִּזְבֵּחַ. קׇרְבְּנוֹת קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת – לְבֶדֶק הַבַּיִת. קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר – לְנִדְבַת צִבּוּר.

ט׳ הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא, עַד שֶׁלֹּא קָרְבָה חַטָּאתוֹ – יוֹסִיף וְיָבִיא חַטָּאתוֹ, מִשֶּׁקָּרְבָה חַטָּאתוֹ – יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. וְקָתָנֵי כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ – לַמִּזְבֵּחַ, וְלָא שְׁנָא דְּאִיכַּפּוּר בְּעָלִים, וְלָא שְׁנָא הֵיכָא דְּלָא אִיכַּפּוּר!

י׳ רֵישָׁא רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: כׇּל חַטָּאת שֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלֶיהָ – תָּמוּת.