תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ק״ב

א׳ וְאִי בָּעֵי זָרֵיק, וְקָתָנֵי דְּאֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. מַאי לָאו דְּפַיגֵּל בִּזְרִיקָה? לָא, דְּפַיגֵּל בִּשְׁחִיטָה.

ב׳ אֲבָל פַּיגֵּל בִּזְרִיקָה, מַאי? הָכִי נָמֵי דִּמְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין.

ג׳ אַדְּתָנֵי פִּיגֵּל בְּמִנְחָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, לִיפְלוֹג בְּדִידַהּ, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? דְּפַיגֵּל בִּשְׁחִיטָה, אֲבָל פַּיגֵּל בִּזְרִיקָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין!

ד׳ פִּיגֵּל בְּמִנְחָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּאַף עַל גַּב דְּפַיגֵּל בִּקְמִיצָה, דְּקוֹמֶץ בְּמִנְחָה כִּשְׁחִיטָה דָּמֵי, אֲפִילּוּ הָכִי – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר מֵעִיקָּרוֹ.

ה׳ אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲפִילּוּ תֵּימָא לָן מַמָּשׁ, וַאֲפִילּוּ תֵּימָא דְּפַיגֵּל בִּזְרִיקָה.

ו׳ דְּאִי בָּעֵי פָּרֵיק – אָמְרִינַן, אִי בָּעֵי הֲוָה זָרֵיק – לָא אָמְרִינַן.

ז׳ מֵיתִיבִי, כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כֹּל שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים – אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ, וְכֹל שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים – מוֹעֲלִין בָּהּ.

ח׳ וְאֵיזֶהוּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים? שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמֵאת, וְשֶׁיָּצְאָה.

ט׳ וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים? שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ, וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ.

י׳ קָתָנֵי מִיהָא רֵישָׁא שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמֵאת, וְשֶׁיָּצְאָה. מַאי לָאו לָנָה מַמָּשׁ, וְהָכָא דְּאִי בָּעֵי הֲוָה זָרֵיק הוּא, וְקָתָנֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין.

י״א לָא, רְאוּיָה לָצֵאת, וּרְאוּיָה לִטַּמֵּא, וּרְאוּיָה לָלִין.

י״ב אֲבָל לִינָה מַמָּשׁ, מַאי? הָכִי נָמֵי דְּמוֹעֲלִין! הַאי ״כׇּל (שהיה) [שֶׁהָיְתָה] לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים״ וְ״כֹל שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים״?

י״ג ״כֹּל שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ״, וְ״כֹל שֶׁאֵין לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים מוֹעֲלִין בָּהּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

י״ד אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מְעִילָה אַטּוּמְאָה קָא רָמֵית?

ט״ו מְעִילָה מִשּׁוּם קְדוּשָּׁה וְלָאו קְדוּשָּׁה הִיא, לְבָתַר דְּפָקְעָה לַהּ קְדוּשְּׁתֵיהּ, בְּמַאי הָדְרָא רָכְבָא לַהּ?

ט״ז טוּמְאָה מִשּׁוּם אוּכְלָא וְלָאו (מִשּׁוּם) אוּכְלָא הִיא, כֹּל הֵיכָא דְּאִי בָּעֵי זָרֵיק מָצֵי זָרֵיק לֵיהּ – מְשַׁוֵּי לֵיהּ אוּכְלָא, וּמְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. הֵיכָא דְּאִי בָּעֵי (מָצֵי) זָרֵיק לָא מָצֵי זָרֵיק – לָא מְשַׁוֵּי לֵיהּ אוּכְלָא, [וְלָא] מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין.

י״ז מֵיתִיבִי: הַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא חָטָא – אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט נוֹדַע לוֹ, יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

א׳ יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יַקְרִיב, שֶׁאִם אֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא זֶה הֲרֵי הוּא בָּא עַל חֵטְא אַחֵר.

ב׳ מִשֶּׁנִּשְׁחַט, נוֹדַע לוֹ – הַדָּם יִשָּׁפֵךְ, וְהַבָּשָׂר יִשָּׂרֵף.

ג׳ נִזְרַק הַדָּם – הַבָּשָׂר יֵאָכֵל, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ הַדָּם בַּכּוֹס – יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל.

ד׳ וְאָמַר רָבָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּשִׁיטַת רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: כׇּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק – כְּזָרוּק דָּמֵי.

ה׳ מִידֵּי הוּא טַעְמָא? אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּקָסָבַר כְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין אֶת הַפְּסוּלִין לְכַתְּחִילָּה לִיקְרַב.

ו׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: מִדְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כׇּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק כְּזָרוּק דָּמֵי, כׇּל הָעוֹמֵד לִשְׂרוֹף נָמֵי כְּשָׂרוּף דָּמֵי – נוֹתָר וּפָרָה אַמַּאי מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין? עַפְרָא בְּעָלְמָא נִינְהוּ! אֲמַר לֵיהּ: חִיבַּת הַקּוֹדֶשׁ מַכְשַׁרְתָּן.

ז׳ אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: נְהִי דְּמַהְנְיָא לְהוּ חִיבַּת הַקּוֹדֶשׁ לְאִיפְּסוֹלֵי דְּגוּפֵיהּ, לִיקְּרוֹיֵי טָמֵא נָמֵי, לְמִימְנֵי בֵּיהּ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי?

ח׳ תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רֵישׁ לָקִישׁ: צָרִיד שֶׁל מְנָחוֹת, מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי?

ט׳ כִּי מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ – דְּאוֹרָיְיתָא, כִּי קָאָמְרִינַן – דְּרַבָּנַן.

י׳ מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת״ וְהֵבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת, ״בְּמַרְחֶשֶׁת״ וְהֵבִיא בְּמַחֲבַת – מַה שֶּׁהֵבִיא הֵבִיא, וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא.

י״א ״זוֹ לְהָבִיא בְּמַחֲבַת״, וְהֵבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת; ״בְּמַרְחֶשֶׁת״, וְהֵבִיא בְּמַחֲבַת – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה.

י״ב הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד״, וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, ״בִּשְׁנֵי כֵּלִים״, וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד – מַה שֶּׁהֵבִיא הֵבִיא, וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא.

י״ג ״אֵלּוּ בִּכְלִי אֶחָד״, וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים; ״בִּשְׁנֵי כֵּלִים״, וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד – הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין.

י״ד ״הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד״, וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, אָמְרוּ לוֹ: ״בִּכְלִי אֶחָד נָדַרְתָּ״. הִקְרִיבָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים – פְּסוּלִין, בִּכְלִי אֶחָד – כְּשֵׁרִין.

ט״ו ״הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים״, וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ: ״בִּשְׁנֵי כֵּלִים נָדַרְתָּ״. הִקְרִיבָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים – כְּשֵׁרִין, נְתָנוֹ לִכְלִי אֶחָד – כִּשְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ.

ט״ז גְּמָ׳ וּצְרִיכָא.

י״ז דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא, מִשּׁוּם דְּאָמַר ״בְּמַחֲבַת״ וְקָא מַיְיתֵי בְּמַרְחֶשֶׁת, אֲבָל הָכָא דְּאִידֵּי וְאִידֵּי בְּמַחֲבַת, וְאִידֵּי וְאִידֵּי בְּמַרְחֶשֶׁת, אֵימָא יְדֵי נִדְרוֹ נָמֵי יָצָא.

י״ח וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָךְ, מִשּׁוּם דְּקָא פָּלֵיג לַהּוֹ, אֲבָל הָתָם דְּלָא פָּלֵיג בֵּיהּ – אֵימָא לָא. צְרִיכָא.

י״ט תָּנוּ רַבָּנַן: מַה שֶּׁהֵבִיא – הֵבִיא, וִידֵי נִדְרוֹ לֹא יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף יְדֵי נִדְרוֹ נָמֵי יָצָא.

כ׳ זוֹ לְהָבִיא בְּמַחֲבַת – וְהָא תַּנְיָא: לֹא קִידְּשׁוּם כְּלֵי שָׁרֵת? אָמַר אַבָּיֵי: לֹא קִידְּשׁוּם לִיקְרַב, אֲבָל קִידְּשׁוּם לִיפָּסֵל.

כ״א וְאָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ