תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ק״ח

א׳ וְהַכְּבָשִׂים, וְהַשְּׂעִירִים, וְהַמּוֹתָרוֹת, וְהַמָּעָה.

ב׳ כּוּלְּהוּ כְּחִזְקִיָּה לָא אָמְרִי, לְאִנְּצוֹיֵי לָא חָיְישִׁינַן, דְּכֹל חַד וְחַד יוֹמֵיהּ קָא עָבֵיד.

ג׳ כְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמְרִי, לְאִיעַפּוֹשֵׁי לָא חָיְישִׁינַן.

ד׳ כִּזְעֵירִי לָא אָמְרִי, כִּיחִידָאָה לָא מוֹקְמִי.

ה׳ כְּבָר פְּדָא נָמֵי לָא אָמְרִי. מוֹתָרוֹת – כּוּלְּהוּ נָמֵי מוֹתָרוֹת.

ו׳ מָעָה נָמֵי לִשְׁקָלִים אָזְלָא, דְּתַנְיָא: לְהֵיכָן קָלְבּוֹן זֶה הוֹלֵךְ? לִשְׁקָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לִנְדָבָה.

ז׳ וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּנֶגֶד מוֹתַר חַטָּאת, וּמוֹתַר אָשָׁם, וּמוֹתַר אֲשַׁם נָזִיר, וּמוֹתַר אֲשַׁם מְצוֹרָע, וּמוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא, וּמוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל.

ח׳ וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: כְּנֶגֶד מוֹתַר חַטָּאת, וּמוֹתַר אָשָׁם, וּמוֹתַר אֲשַׁם נָזִיר, וּמוֹתַר אֲשַׁם מְצוֹרָע, וּמוֹתַר קִינִּין, וּמוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא.

ט׳ וּשְׁמוּאֵל מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא? קִינִּין תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא.

י׳ וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא תָּנֵי, וְלָא תָּנֵי קִינִּין? וְהָתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא וְתָנֵי קִינִּין! חַד לְקִינִּין, וְחַד לְמוֹתַר קִינִּין.

י״א וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמוּאֵל? סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: מוֹתָר שֶׁל עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל יִרְקַב, דְּתַנְיָא: מוֹתַר מִנְחַת – נְדָבָה, מוֹתַר מִנְחָה – יִרְקַב.

י״ב מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב חִסְדָּא: הָכִי קָאָמַר – מוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא נְדָבָה, מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל – יִרְקַב.

י״ג רַבָּה אָמַר: אֲפִילּוּ מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל – נָמֵי נְדָבָה, אֶלָּא מוֹתַר לַחְמֵי תוֹדָה – יִרְקַב.

י״ד בִּפְלוּגְתָּא: מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נְדָבָה, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: יִרְקַב.

ט״ו מֵיתִיבִי: מוֹתַר שְׁקָלִים – חוּלִּין, וּמוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וּמוֹתַר קִינֵּי זָבִין וְקִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת – מוֹתְרֵיהֶן נְדָבָה.

ט״ז מַאי לָאו: מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה – שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל?

י״ז לֹא, מוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא.

י״ח אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רַב יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל יִרְקַב.

י״ט דְּתַנְיָא: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא״, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הִיא קְרוּיָה ״חַטָּאת״, וְאֵין אַחֶרֶת קְרוּיָה ״חַטָּאת״. לִימֵּד עַל עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינָהּ קְרוּיָה ״חַטָּאת״, וּטְעוּנָה לְבוֹנָה.

כ׳ וּמִדְּאֵינָהּ קְרוּיָה ״חַטָּאת״, מוֹתָרָהּ יִרְקַב.

כ״א מַתְנִי׳ ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם. ״שְׁנֵי שְׁוָורִים אֵלּוּ עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֲבוּ – רָצָה יָבִיא בִּדְמֵיהֶן אֶחָד, וְרַבִּי אוֹסֵר.

כ״ב ״אַיִל זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ. ״כֶּבֶשׂ זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל, וְרַבִּי אוֹסֵר.

א׳ גְּמָ׳ וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא: ״שׁוֹר בְּמָנֶה״ וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה – לֹא יָצָא.

ב׳ ״שׁוֹר זֶה״ וְנִסְתָּאֵב שָׁאנֵי.

ג׳ ״שְׁנֵי שְׁוָורִין אֵלּוּ עוֹלָה״ וְנִסְתָּאֲבוּ, רָצָה יָבִיא בִּדְמֵיהֶן אֶחָד, וְרַבִּי אוֹסֵר. מַאי טַעְמָא?

ד׳ מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ גָּדוֹל וְהֵבִיא קָטָן, וְאַף עַל גַּב דְּנִסְתָּאֵב, לְכִתְחִילָּה לָא שָׁרֵי רַבִּי.

ה׳ וְלִפְלוֹג נָמֵי בְּרֵישָׁא?

ו׳ רַבִּי אַכּוּלַּהּ מִילְּתָא פְּלִיג, וְנָטַר לְהוּ לְרַבָּנַן עַד דְּמַסְּקִי מִילְּתַיְיהוּ, וַהֲדַר מִיפְּלִיג עֲלַיְיהוּ.

ז׳ תֵּדַע, דְּקָתָנֵי: ״אַיִל זֶה עוֹלָה״ וְנִסְתָּאֵב – רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ; ״כֶּבֶשׂ זֶה לְעוֹלָה״ וְנִסְתָּאֵב – רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל, וְרַבִּי אוֹסֵר. שְׁמַע מִינַּהּ.

ח׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִמִּינָא לְמִינָא מַאי?

ט׳ תָּא שְׁמַע: שׁוֹר זֶה עוֹלָה, וְנִסְתָּאֵב – לֹא יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל, אֲבָל מֵבִיא בְּדָמָיו שְׁנֵי אֵילִים, וְרַבִּי אוֹסֵר, לְפִי שֶׁאֵין בִּילָּה. שְׁמַע מִינַּהּ.

י׳ אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא תְּרֵי? אֲפִילּוּ חַד נָמֵי! דְּהָא בְּנִסְתָּאֵב, לְרַבָּנַן לָא שָׁנֵי לְהוּ בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן!

י״א תְּרֵי תַּנָּאֵי, וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן.

י״ב רַבִּי אוֹסֵר, לְפִי שֶׁאֵין בִּילָּה; טַעְמָא דְּאֵין בִּילָּה, הָא יֵשׁ בִּילָּה – שְׁרֵי.

י״ג וְהָתְנַן: ״אַיִל זֶה עוֹלָה״ וְנִסְתָּאֵב, רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ. ״כֶּבֶשׂ זֶה עוֹלָה״ וְנִסְתָּאֵב, יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל, וְרַבִּי אוֹסֵר.

י״ד תְּרֵי תַנָּאֵי, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי.

ט״ו וּבִטְהוֹרִים, ״עֵגֶל״ וְהֵבִיא פַּר, ״כֶּבֶשׂ״ וְהֵבִיא אַיִל – יָצָא. סְתָמָא – כְּרַבָּנַן.

ט״ז רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם [כּוּ׳]. אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר זְבִיד אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, אֲבָל אָמַר ״שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה״ – הוּקְבַּע.

י״ז וְדִלְמָא ״עָלַי לַהֲבִיאוֹ״ קָאָמַר?

י״ח אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר זְבִיד אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, אִי נָמֵי אָמַר ״שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה״, אֲבָל אָמַר ״שׁוֹר זֶה וְדָמָיו עָלַי עוֹלָה״ – הוּקְבַּע.

י״ט מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״אֶחָד מִכְּבָשַׂי הֶקְדֵּשׁ״ וְ״אֶחָד מִשְּׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ״, וְהָיוּ לוֹ שְׁנַיִם – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. שְׁלֹשָׁה – בֵּינוֹנִי שֶׁבָּהֶם הֶקְדֵּשׁ. ״פֵּירַשְׁתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁפֵּירַשְׁתִּי״, אוֹ שֶׁ״אָמַר לִי אַבָּא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה״ – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ.

כ׳ גְּמָ׳ אַלְמָא מַקְדִּישׁ – בְּעַיִן יָפָה מַקְדִּישׁ, אֵימָא סֵיפָא: בֵּינוֹנִי שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ, אַלְמָא מַקְדִּישׁ – בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ!

כ״א אָמַר שְׁמוּאֵל: חוֹשְׁשִׁין אַף לְבֵינוֹנִי, דִּלְגַבֵּי קָטָן – עַיִן יָפָה הוּא.

כ״ב הֵיכִי עָבֵיד? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר רַב: מַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיּוּמַם, וּמַחֵיל לֵיהּ לִקְדוּשְּׁתֵיהּ בַּגָּדוֹל.

כ״ג אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״אֶחָד מִשְּׁוָורַי הֶקְדֵּשׁ״, אֲבָל אָמַר ״שׁוֹר בִּשְׁוָורַי הֶקְדֵּשׁ״ – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ, ״תּוֹרָא בְּתוֹרַאי״ קָאָמַר.

כ״ד אִינִי? וְהָאָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״בַּיִת בְּבָתַּי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – מַרְאֵהוּ עֲלִיָּיה, לָאו מִשּׁוּם דִּגְרִיעַ? לָא, מְעוּלֶּה שֶׁבַּבָּתִּים.

כ״ה מֵיתִיבִי: ״שׁוֹר בִּשְׁוָורַי הֶקְדֵּשׁ״, וְכֵן שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ, וְכוּלָּם יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי עוֹלוֹת, וּדְמֵיהֶן חוּלִּין.

כ״ו תַּרְגּוּמָא: אַשּׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים. וְהָא ״וְכֵן״ קָאָמַר? תַּרְגְּומַאּ: אַגָּדוֹל.

כ״ז מֵיתִיבִי: ״בַּיִת בְּבָיתַּי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, וְנָפַל – מַרְאֵהוּ נָפוּל, ״עֶבֶד בַּעֲבָדַיי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, וָמֵת – מַרְאֵהוּ מֵת.