תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ״ז

א׳ דְּעַל הָעֵצִים כְּתִיב.

ב׳ כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר ״עַל״ בְּסָמוּךְ, מַאי? הָכָא נָמֵי ״עַל״ בְּסָמוּךְ, אוֹ דִלְמָא ״עַל הָעֵצִים״ דּוּמְיָא דְּ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״ – מָה הָתָם עַל מַמָּשׁ, אַף הָכָא נָמֵי עַל מַמָּשׁ? תֵּיקוּ.

ג׳ מַתְנִי׳ הַקּוֹמֶץ מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ, עִשָּׂרוֹן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ, הַיַּיִן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ, הַשֶּׁמֶן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ.

ד׳ הַסּוֹלֶת וְהַשֶּׁמֶן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

ה׳ גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא ״מְלֹא קֻמְצוֹ״ תְּרֵי זִימְנֵי.

ו׳ עִשָּׂרוֹן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ, מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״מִסׇּלְתָּהּ״, שֶׁאִם חָסְרָה כׇּל שֶׁהוּא – פְּסוּלָה.

ז׳ הַיַּיִן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ, ״כָּכָה״.

ח׳ הַשֶּׁמֶן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ, דְּמִנְחַת נְסָכִים – ״כָּכָה״, וּמִנְחַת נְדָבָה – אָמַר קְרָא: ״וּמִשַּׁמְנָהּ״, שֶׁאִם חָסַר כׇּל שֶׁהוּא – פְּסוּלָה.

ט׳ הַשֶּׁמֶן וְהַסּוֹלֶת מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, ״מִסׇּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ״, ״מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ״.

י׳ הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, ״עַל כׇּל לְבוֹנָתָהּ״, ״וְאֵת כׇּל הַלְּבוֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה״.

י״א מַתְנִי׳ שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, שְׁתֵּי חַלּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.

י״ב שְׁנֵי סְדָרִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שְׁנֵי בָּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. הַסְּדָרִין וְהַבָּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

י״ג שְׁנֵי מִינִים שֶׁבַּנָּזִיר, שְׁלֹשָׁה שֶׁבַּפָּרָה, וְאַרְבָּעָה שֶׁבַּתּוֹדָה, וְאַרְבָּעָה שֶׁבַּלּוּלָב, (וארבע) [וְאַרְבָּעָה] שֶׁבַּמְּצוֹרָע – מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

י״ד שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁבַּפָּרָה מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁבַע הַזָּיוֹת שֶׁעַל בֵּין הַבַּדִּים, שֶׁעַל הַפָּרֹכֶת, שֶׁעַל מִזְבַּח הַזָּהָב – מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.

ט״ו גְּמָ׳ שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה – חוּקָּה.

ט״ז שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה – הֲוָיָה, שְׁתֵּי חַלּוֹת – הֲוָיָה.

י״ז שְׁנֵי סְדָרִין – חוּקָּה, שְׁנֵי בָּזִיכִין – חוּקָּה, הַסְּדָרִין וְהַבָּזִיכִין – חוּקָּה.

י״ח שְׁנֵי מִינִים שֶׁבַּנָּזִיר, דִּכְתִיב: ״כֵּן יַעֲשֶׂה״, שְׁלֹשָׁה שֶׁבַּפָּרָה – חוּקָּה.

י״ט אַרְבָּעָה שֶׁבַּתּוֹדָה, דְּאִיתַּקַּשׁ לְנָזִיר, דִּכְתִיב: ״עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו״, וְאָמַר מָר: ״שְׁלָמָיו״ – לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר.

כ׳ וְאַרְבָּעָה שֶׁבִּמְצוֹרָע, דִּכְתִיב: ״זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע״, וְאַרְבָּעָה שֶׁבַּלּוּלָב – ״וּלְקַחְתֶּם״, לְקִיחָה תַּמָּה.

כ״א אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ, אֲבָל יֵשׁ לוֹ – אֵין מְעַכְּבִין.

כ״ב מֵיתִיבִי: אַרְבָּעָה מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב, שְׁנַיִם מֵהֶן עוֹשִׂין פֵּירוֹת, וּשְׁנַיִם מֵהֶם אֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת; הָעוֹשִׂין פֵּירוֹת יִהְיוּ זְקוּקִין לְשֶׁאֵין עוֹשִׂין, וְשֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת יִהְיוּ זְקוּקִין לְעוֹשִׂין פֵּירוֹת, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּהֶן עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּן בַּאֲגוּדָּה אֶחָת.

כ״ג וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּהַרְצָאָה, עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּן בַּאֲגוּדָּה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ״.

כ״ד תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: לוּלָב בֵּין אָגוּד בֵּין שֶׁאֵינוֹ אָגוּד – כָּשֵׁר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָגוּד – כָּשֵׁר, שֶׁאֵינוֹ אָגוּד – פָּסוּל.

כ״ה מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? גָּמַר קִיחָה קִיחָה מֵ״אֲגוּדַּת אֵזוֹב״,

כ״ו מָה לְהַלָּן בַּאֲגוּדָּה – אַף כָּאן בַּאֲגוּדָּה. וְרַבָּנַן, לָא גָּמְרִי ״קִיחָה קִיחָה״.

כ״ז כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: לוּלָב מִצְוָה לְאוֹגְדוֹ, וְאִם לֹא אֲגָדוֹ – כָּשֵׁר? כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה, לֹא אֲגָדוֹ אַמַּאי כָּשֵׁר? אִי רַבָּנַן, מַאי מִצְוָה?

כ״ח לְעוֹלָם רַבָּנַן, וּמַאי מִצְוָה? מִשּׁוּם ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״.

כ״ט שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁבַּפָּרָה מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ – חוּקָּה.

ל׳ שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁעַל בֵּין הַבַּדִּים, וְשֶׁעַל מִזְבַּח הַזָּהָב, וְשֶׁעַל הַפָּרוֹכֶת – מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ; דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּתִיב חוּקָּה.

ל״א דְּפַר כֹּהֵן מָשׁוּחַ, וּדְפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר, וְדִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה – כִּדְתַנְיָא: ״וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לִכְפּוֹל בְּהַזָּאוֹת,

א׳ שֶׁאִם חִיסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת לֹא עָשָׂה כְּלוּם.

ב׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁבַּפָּרָה, שֶׁעֲשָׂאָן – בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, בֵּין שֶׁלֹּא מְכוָּּונוֹת אֶל נֹכַח פְּנֵי אוֹהֶל מוֹעֵד – פְּסוּלוֹת.

ג׳ וְשֶׁבִּפְנִים, וְשֶׁבִּמְצוֹרָע – שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, פְּסוּלוֹת; שֶׁלֹּא מְכוָּּונוֹת, כְּשֵׁרוֹת.

ד׳ וְהָתַנְיָא גַּבֵּי פָּרָה: שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – פְּסוּלוֹת, שֶׁלֹּא מְכוָּּונוֹת – כְּשֵׁרוֹת. אָמַר רַב חִסְדָּא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יְהוּדָה, הָא רַבָּנַן.

ה׳ דְּתַנְיָא: מְחוּסְּרֵי כַפָּרָה שֶׁנִּכְנְסוּ לָעֲזָרָה בְּשׁוֹגֵג – חַיָּיב חַטָּאת, בְּמֵזִיד – עָנוּשׁ כָּרֵת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר טְבוּל יוֹם וּשְׁאָר כׇּל הַטְּמֵאִים.

ו׳ וּטְהוֹרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנִים מִמְּחִיצָתָן, לַהֵיכָל כּוּלּוֹ – בְּאַרְבָּעִים, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת – בְּמִיתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הֵיכָל כּוּלּוֹ וּמִבֵּית לַפָּרֹכֶת – בְּאַרְבָּעִים, וְאֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת – בְּמִיתָה.

ז׳ בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? בְּהַאי קְרָא: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבוֹא בְכׇל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרוֹן וְלֹא יָמוּת״. רַבָּנַן סָבְרִי: ״אֶל הַקּוֹדֶשׁ״ – בְּ״לֹא יָבֹא״, ״מִבֵּית לַפָּרֹכֶת״ וְ״אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת״ – בְּ״לֹא יָמוּת״.

ח׳ וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״אֶל הַקּוֹדֶשׁ״ וּ״מִבֵּית לַפָּרֹכֶת״ – בְּ״לֹא יָבֹא״, וְ״אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת״ – בְּ״לֹא יָמוּת״.

ט׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״אֶל הַקּוֹדֶשׁ״ וְ״אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת״, וְלָא בָּעֵי ״מִבֵּית לַפָּרֹכֶת״, וַאֲנָא אָמֵינָא: הֵיכָל מִיחַיַּיב, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת מִבַּעְיָא? ״מִבֵּית הַפָּרֹכֶת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ בְּמִיתָה.

י׳ וְרַבִּי יְהוּדָה: אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״אֶל הַקּוֹדֶשׁ״ וְלָא כְּתַב ״מִבֵּית לַפָּרֹכֶת״, הֲוָה אָמֵינָא: מַאי קוֹדֶשׁ – מִבֵּית לַפָּרֹכֶת, אֲבָל הֵיכָל לָאו נָמֵי לָא. וְרַבָּנַן: הָהוּא לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, דְּהֵיכָל כּוּלּוֹ אִיקְּרִי ״קוֹדֶשׁ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים״.

י״א וְרַבִּי יְהוּדָה מַאי טַעְמָא? אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְקָא אָמְרִי רַבָּנַן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״אֶל הַקּוֹדֶשׁ״ וּ״מִבֵּית לַפָּרֹכֶת״, וְלָא בָּעֵי ״אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת״, וַאֲנָא אָמֵינָא: ״מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת״ בְּמִיתָה, ״אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת״ מִיבַּעְיָא? ״אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: ״אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת״ בְּמִיתָה, ״מִבֵּית לַפָּרֹכֶת״ בְּאַזְהָרָה.

י״ב וְרַבָּנַן? [אִין] הָכִי נָמֵי דְּלָא צְרִיךְ, וְהַאי דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת״ לְמַעוֹטֵי דֶּרֶךְ מְשׁוּפָּשׁ.

י״ג כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: ״אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה״ – זֶה בָּנָה אָב, כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״פְּנֵי״ אֵינוֹ אֶלָּא פְּנֵי קָדִים.

י״ד וְרַבִּי יְהוּדָה, לֵימָא קְרָא ״פְּנֵי״, מַאי ״אֶל״? שְׁמַע מִינַּהּ ״אֶל״ דַּוְקָא, וְרַבָּנַן – ״אֶל״ לָאו דַּוְקָא.

ט״ו וְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר ״אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת״ דַּוְקָא, וְ״הִזָּה אֶל נֹכַח״ נָמֵי דַּוְקָא.

ט״ז וְרַבָּנַן: מִדְּהָתָם לָאו דַּוְקָא, הָכָא נָמֵי לָאו דַּוְקָא.

י״ז מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף לְרַבִּי יְהוּדָה: מִדְּ״אֶל״ דַּוְקָא, (אֶל נֹכַח) [עַל] נָמֵי דַּוְקָא? אֶלָּא דְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי דְּלָא הֲווֹ אָרוֹן וְכַפּוֹרֶת, הָכִי נָמֵי דְּלָא עָבֵיד הַזָּאוֹת?

י״ח אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא, אָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ״ – מְקוֹם הַמְקוּדָּשׁ לַקּוֹדֶשׁ.

י״ט רָבָא אָמַר: הָא וְהָא רַבָּנַן,