תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ג׳

א׳ אָמְרִי: דִּילְמָא מִיצּוּי דְּבָתַר הַזָּאָה הוּא, דְּאָמַר מָר: מִיצָּה דָּמָהּ בְּכׇל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ כְּשֵׁירָה.

ב׳ חַטַּאת הָעוֹף שֶׁהִזָּה דָּמָהּ לְמַטָּה לְשֵׁם עוֹלַת הָעוֹף תְּרַצֶּה, דְּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ דְּחַטַּאת עוֹף הִיא, דְּאִי עוֹלַת הָעוֹף הִיא – לְמַעְלָה הֲוָה עָבֵיד לַהּ, וּמִיצּוּי הֲוָה עָבֵיד לַיהּ!

ג׳ הָכִי נָמֵי, אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת דּוֹמוֹת לַזְּבָחִים קָאָמַר – לַזְּבָחִים, וְלֹא לָעוֹפוֹת.

ד׳ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּצָּפוֹן לְשֵׁם קָדָשִׁים קַלִּים, לִירַצּוֹ, מַעֲשֵׂיהֶן מוֹכִיחִין עֲלֵיהֶן דְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים נִינְהוּ, דְּאִי קָדָשִׁים קַלִּים – בַּדָּרוֹם הֲוָה עָבֵיד לְהוּ.

ה׳ אֵימוֹר דְּאָמַר רַחֲמָנָא אַף בַּדָּרוֹם, בַּדָּרוֹם וְלֹא בַּצָּפוֹן מִי אָמַר? דִּתְנַן: שְׁחִיטָתָן בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה.

ו׳ קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם לְשֵׁם קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לִירַצּוֹ, מַעֲשֵׂיהֶן מוֹכִיחִין עֲלֵיהֶן, דְּקָדָשִׁים קַלִּים נִינְהוּ, דְּאִי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים – בַּצָּפוֹן הֲוָה עָבֵיד לְהוּ.

ז׳ אָמְרִי: קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים נִינְהוּ, וּמִיעְבָּר הוּא דַּעֲבַר, וּשְׁחַט לְהוּ בַּדָּרוֹם.

ח׳ אִי הָכִי, מַחֲבַת לְשֵׁם מַרְחֶשֶׁת נָמֵי, הַאי דְּקָא קָמֵיץ לֵהּ לְמַרְחֶשֶׁת, אֲמַר: הַאי בְּמַרְחֶשֶׁת נְדַר, וְהָא דְּמַיְיתֵי לַהּ בְּמַחֲבַת – דְּמַרְחֶשֶׁת הִיא, וּמִעְבָּר הוּא דַּעֲבַר וְאַתְיַיהּ בְּמַחֲבַת!

ט׳ הָתָם, כִּי נָמֵי בְּמַרְחֶשֶׁת נָדַר, כִּי מַיְיתֵי לַהּ בְּמַחֲבַת – מַחֲבַת הָוְיָא.

י׳ כְּדִתְנַן: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת״ וְהֵבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת, ״בְּמַרְחֶשֶׁת״ וְהֵבִיא בְּמַחֲבַת – מַה שֶּׁהֵבִיא הֵבִיא, וִידֵי נִדְרוֹ לֹא יָצָא.

י״א וְדִילְמָא אָמַר ״זוֹ לְהָבִיא בְּמַחֲבַת״ וְהֵבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת, כְּדִתְנַן: זוֹ לְהָבִיא בְּמַחֲבַת וְהֵבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת, בְּמַרְחֶשֶׁת וְהֵבִיא בְּמַחֲבַת – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה.

י״ב לְרַבָּנַן הָכִי נָמֵי, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: ״אַף יְדֵי נִדְרוֹ יָצָא״, אַלְמָא קְבִיעוּתָא דְמָנָא וְלָא כְּלוּם הוּא, וְלָא שְׁנָא אָמַר ״זוֹ״, וְלָא שְׁנָא אָמַר ״עָלַי״.

י״ג אֶלָּא מֵעַתָּה, עוֹלָה שֶׁשָּׁחַט לְשֵׁם חַטָּאת תְּרַצֶּה, דְּהַאי זָכָר וְהַאי נְקֵבָה, כֵּיוָן דְּאִיכָּא שְׂעִיר נָשִׂיא דְּזָכָר הוּא – לָא יְדִיעַ.

י״ד אָמַר: ״לְשֵׁם חַטַּאת יָחִיד״, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? וְתוּ, חַטַּאת יָחִיד שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה תְּרַצֶּה, דְּחַטָּאת נְקֵבָה וְעוֹלָה זָכָר? מִיכַּסְּיָא בְּאַלְיָה.

ט״ו הָתִינַח הֵיכָא דְּאַיְיתִי כִּבְשָׂה, אַיְיתִי שְׂעִירָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֶלָּא, בֵּין זְכָרִים לִנְקֵבוֹת לָאו אַדַּעְתַּיְיהוּ דְאִינָשֵׁי.

ט״ז פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ לְשֵׁם אָשָׁם לִירַצֵּי, דְּהַאי בֶּן שָׁנָה, וְהַאי בֶּן שְׁתַּיִם, כֵּיוָן דְּאִיכָּא אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע, לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.

י״ז אָמַר: ״לְשׁוּם אֲשַׁם גְּזֵילוֹת וּלְשׁוּם אֲשַׁם מְעִילוֹת״, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? וְתוּ, אֲשַׁם גְּזֵילוֹת וַאֲשַׁם מְעִילוֹת שֶׁשְּׁחָטָן לְשׁוּם פֶּסַח לִירַצּוֹ, דְּפֶסַח בֶּן שָׁנָה וְהָנֵי בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים!

י״ח אֶלָּא, בֵּין בֶּן שָׁנָה לְבֵין בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים לָאו אַדַּעְתַּיְיהוּ דְאִינָשֵׁי, דְּאִיכָּא בֶּן שָׁנָה דְּמִיחֲזֵי כְּבֶן שְׁתַּיִם, וְאִיכָּא בֶּן שְׁתַּיִם דְּמִיחֲזֵי כְּבֶן שָׁנָה.

י״ט שָׂעִיר שֶׁשְּׁחָטוֹ לְשׁוּם אָשָׁם לִירַצֵּי, דְּהַאי צֶמֶר וְהַאי שֵׂיעָר, אָמְרִי: דִּיכְרָא אוּכָּמָא הוּא.

כ׳ עֵגֶל וּפַר שֶׁשְּׁחָטָן לְשׁוּם פֶּסַח וְאָשָׁם, לִירַצּוֹ, דְּעֵגֶל וּפַר בְּפֶסַח וְאָשָׁם לֵיכָּא! אִין הָכִי נָמֵי,

א׳ וּמַאי זְבָחִים? רוֹב זְבָחִים.

ב׳ רָבָא אָמַר, לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּקוֹמֵץ מִנְחָה לְשׁוּם מִנְחָה, כָּאן – בְּקוֹמֵץ מִנְחָה לְשׁוּם זֶבַח.

ג׳ מִנְחָה לְשׁוּם מִנְחָה – ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה״, תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַמְּנָחוֹת; מִנְחָה לְשׁוּם זֶבַח – ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה וְזֶבַח״ לָא כְּתִיב.

ד׳ וְהָא תַּנָּא ״מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ״ קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: אַף עַל גַּב דְּמַחְשָׁבָה דְּלָא מִינַּכְרָא הִיא, וְתִיפְּסֵל, ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַמְּנָחוֹת.

ה׳ וּמַאי אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵן?

ו׳ אַף עַל גַּב דִּשְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן, ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה וְזֶבַח״ לָא כְּתִיב.

ז׳ אֶלָּא מֵעַתָּה, חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת דָּם, לְשׁוּם חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה, לְשׁוּם חַטַּאת נָזִיר, לְשׁוּם חַטַּאת מְצוֹרָע – תְּהֵא כְּשֵׁירָה וּתְרַצֶּה, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: ״וְזֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת״, תּוֹרָה אַחַת לְכׇל חַטָּאוֹת!

ח׳ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי נָמֵי, לְרַבָּנַן הָא אָמַר: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת דָּם, לְשׁוּם חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה – כְּשֵׁירָה, לְשֵׁם חַטַּאת נָזִיר מְצוֹרָע – פְּסוּלָה, דְּהָנֵי עוֹלוֹת בַּהֲדַיְיהוּ נִינְהוּ.

ט׳ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לֵיהּ לְכוּלְּהוּ לִפְסוּלָא, ״וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת״ – לְשֵׁם אוֹתוֹ חַטָּאת.

י׳ רַב אָשֵׁי אָמַר, לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּקוֹמֵץ מִנְחַת מַחֲבַת לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת, כָּאן – בְּקוֹמֵץ מִנְחַת מַחֲבַת לְשׁוּם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת.

י״א מִנְחַת מַחֲבַת לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת – בְּמָנָא קָא מְחַשֵּׁב, וּמַחְשָׁבָה בְּמָנָא לָא פָּסְלָה; מִנְחַת מַחֲבַת לְשׁוּם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת – בְּמִנְחָה דְּפָסְלָה בָּהּ מַחְשָׁבָה קָא מְחַשֵּׁב.

י״ב וְהָא תַּנָּא ״מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ״ קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: אַף עַל גַּב דְּמַחְשָׁבָה מִינְּכַר הִיא, תִּיפְּסֵל.

י״ג וּמַאי אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵן? אַף עַל גַּב דִּשְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן, זְרִיקָה אַחַת לְכוּלָּן, קַבָּלָה אַחַת לְכוּלָּן – בִּזְבִיחָה דְּפָסְלָה בֵּיהּ מַחְשָׁבָה קָא מְחַשֵּׁב.

י״ד אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: חֲרֵבָה מִשּׁוּם בְּלוּלָה, אַמַּאי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן? אֲמַר לֵיהּ: לְשׁוּם בִּילָּה בְּעָלְמָא.

ט״ו אִי הָכִי, לְשׁוּם שְׁלָמִים נָמֵי, לְשׁוּם שְׁלָמִים בְּעָלְמָא?

ט״ז הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם זֶבַח גּוּפֵהּ אִיקְּרִי שְׁלָמִים, דִּכְתִיב: ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״, ״הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״. הָכָא מִנְחָה גּוּפַהּ מִי אִיקְּרַי בְּלוּלָה? ״וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן״ כְּתִיב, ״בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן״ אִיקְּרַי, ״בְּלוּלָה״ סְתָמָא לָא אִיקְּרַי.

י״ז כּוּלְּהוּ כְּרַבָּה לָא אָמְרִי, דְּאַדְּרַבָּה, מַחְשָׁבָה דְּמִנַּכְרָא פְּסַל רַחֲמָנָא.

י״ח כְּרָבָא לָא אָמְרִי, ״וְזֹאת תּוֹרַת״ לָא מַשְׁמַע לְהוּ.

י״ט כְּרַב אָשֵׁי לָא אָמְרִי, מִשּׁוּם קוּשְׁיָא דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא.

כ׳ מִילְּתָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבָּה לְהַאי גִּיסָא, וּלְרָבָא לְהַאי גִּיסָא, מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרַב הוֹשַׁעְיָא. דְּבָעֵי רַב הוֹשַׁעְיָא, וְאָמְרִי לַהּ: בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוֹשַׁעְיָא מֵרַבִּי אַסִּי: מִנְחָה לְשׁוּם זֶבַח