תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ״א

א׳ וְהַגָּדוֹל יוֹצֵא בָּהּ דֶּרֶךְ עֲרַאי – חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית, אֵין הַקָּטָן מִתְכַּסֶּה בּוֹ רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַגָּדוֹל יוֹצֵא בָּהּ עֲרַאי – פְּטוּרָה, וְכֵן לְעִנְיַן כִּלְאַיִם.

ב׳ וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי ״וְכֵן לְעִנְיַן כִּלְאַיִם״? אִילֵּימָא וְכֵן לְעִנְיַן אִיסּוּרָא דְכִלְאַיִם, וְהָא אֲנַן תְּנַן: אֵין עֲרַאי בְּכִלְאַיִם!

ג׳ וְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְכֵן לְעִנְיַן סָדִין בְּצִיצִית.

ד׳ אֶלָּא מַאי פְּטוּרָה – הֵטִיל לַמּוּטֶלֶת.

ה׳ וְהָא אַמְרַהּ רַבִּי זֵירָא חֲדָא זִימְנָא? חֲדָא מִכְּלָל דַּחֲבֶירְתָּהּ אִיתְּמַר.

ו׳ תָּנוּ רַבָּנַן: טַלִּית כְּפוּלָה חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, וְשָׁוִין שֶׁאִם כְּפָלָהּ וּתְפָרָהּ – שֶׁחַיֶּיבֶת.

ז׳ תְּפָרָהּ, פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא דְּנַקְטַהּ בְּסִיכֵּי.

ח׳ רַבָּה בַּר הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא בַּר רַב נַחְמָן, חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה מִיכַּסֵּי טַלִּית כְּפוּלָה, וּרְמֵי לֵיהּ חוּטֵי עִילָּוֵי כְּפֵילָא. אִיפְּשִׁיטָא, וַאֲתָא חוּטָא וְקָם לַהֲדֵי רֵישֵׁיהּ.

ט׳ אֲמַר לֵיהּ: לָאו הַיְינוּ כָּנָף דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּאוֹרָיְיתָא! אֲתָא שַׁדְיַיהּ, אִיכַּסִּי גְּלִימָא אַחֲרִיתִי.

י׳ אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ חוֹבַת גַּבְרָא הוּא? חוֹבַת טַלִּית הוּא, זִיל רְמִי לַהּ.

י״א לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, כֵּיוָן שֶׁאָרְגוּ בָּהּ שָׁלֹשׁ – הָיוּ מְטִילִין בָּהּ תְּכֵלֶת. שָׁאנֵי חֲסִידִים, דְּמַחְמְרִי אַנַּפְשַׁיְיהוּ.

י״ב וּפְלִיגָא דְּמַלְאֲכָא, דְּמַלְאֲכָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב קַטִּינָא דְּמִיכַּסֵּי סְדִינָא, אֲמַר לֵיהּ: קַטִּינָא, קַטִּינָא! סְדִינָא בְּקַיְיטָא וְסַרְבָּלָא בְּסִיתְוָא, צִיצִית שֶׁל תְּכֵלֶת מָה תְּהֵא עָלֶיהָ?

י״ג אֲמַר לֵיהּ: עָנְשִׁיתוּ אַעֲשֵׂה? אֲמַר לֵיהּ: בִּזְמַן דְּאִיכָּא רִיתְחָא עָנְשִׁינַן.

י״ד אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חוֹבַת גַּבְרָא הוּא – הַיְינוּ דְּמִחַיַּיב דְּלָא קָא רָמֵי, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ חוֹבַת טַלִּית הוּא – הָא לָא מִיחַיְּיבָא!

ט״ו אֶלָּא מַאי חוֹבַת גַּבְרָא הוּא? נְהִי דְּחַיְּיבֵיהּ רַחֲמָנָא כִּי מִיכַּסֵּי טַלִּית דְּבַת חִיּוּבָא, כִּי מִיכַּסֵּי טַלִּית דְּלָאו בַּת חִיּוּבָא הִיא, מִי חַיְּיבֵיהּ רַחֲמָנָא?

ט״ז אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: טַצְדְּקֵי לְמִיפְטַר נַפְשָׁךְ מִצִּיצִית?

י״ז אָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּלֵי קוּפְסָא חַיָּיבִין בְּצִיצִית, וּמוֹדֶה שְׁמוּאֵל בְּזָקֵן שֶׁעֲשָׂאָהּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁפְּטוּרָה. מַאי טַעְמָא? ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא, הַאי לָאו לְאִיכַּסּוֹיֵי עֲבִידָא.

י״ח בְּהָהִיא שַׁעְתָּא, וַדַּאי רָמֵינַן לֵיהּ, מִשּׁוּם ״לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ״.

י״ט אָמַר רַחֲבָה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: טַלִּית שֶׁנִּקְרְעָה חוּץ לְשָׁלֹשׁ – יִתְפּוֹר, תּוֹךְ שָׁלֹשׁ – לֹא יִתְפּוֹר.

כ׳ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: טַלִּית שֶׁנִּקְרְעָה, חוּץ לְשָׁלֹשׁ – יִתְפּוֹר, תּוֹךְ שָׁלֹשׁ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יִתְפּוֹר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִתְפּוֹר.

כ״א וְשָׁוִין שֶׁלֹּא יָבִיא אֲפִילּוּ אַמָּה עַל אַמָּה מִמָּקוֹם אַחֵר וּבָהּ תְּכֵלֶת, וְתוֹלֶה בָּהּ. וְשָׁוִין שֶׁמֵּבִיא תְּכֵלֶת מִמָּקוֹם אַחֵר וְתוֹלֶה בָּהּ,

א׳ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא מוּפְסֶקֶת. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ מַתִּירִין מִבֶּגֶד לְבֶגֶד? דִּילְמָא דְּאִי בְּלַאי.

ב׳ תָּנוּ רַבָּנַן: טַלִּית שֶׁכּוּלָּהּ תְּכֵלֶת – כׇּל מִינֵי צִבְעוֹנִין פּוֹטְרִין בָּהּ, חוּץ מִקָּלָא אִילָן.

ג׳ מֵיתִיבִי: טַלִּית אֵין פּוֹטֵר בָּהּ אֶלָּא מִינָהּ. טַלִּית שֶׁכּוּלָּהּ תְּכֵלֶת – מֵבִיא תְּכֵלֶת וְדָבָר אַחֵר וְתוֹלֶה בָּהּ, וְקָלָא אִילָן לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר.

ד׳ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּטַלִּית בַּת אַרְבָּעָה חוּטִין, כָּאן בְּטַלִּית בַּת שְׁמוֹנָה חוּטִין.

ה׳ שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ מַתִּירִין מִבֶּגֶד לְבֶגֶד? דִּלְמָא דְּאִי עֲבַד.

ו׳ אִיתְּמַר, רַב אָמַר: אֵין מַתִּירִין מִבֶּגֶד לְבֶגֶד, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מַתִּירִין מִבֶּגֶד לְבֶגֶד.

ז׳ רַב אָמַר: אֵין מַדְלִיקִין מִנֵּר לְנֵר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מַדְלִיקִין מִנֵּר לְנֵר.

ח׳ רַב אָמַר: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְרִירָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְרִירָה.

ט׳ אָמַר אַבָּיֵי: כֹּל מִילֵּי דְּמָר עָבֵיד כְּרַב, לְבַר מֵהָנֵי תְּלָת דְּעָבֵיד כִּשְׁמוּאֵל: מַתִּירִין מִבֶּגֶד לְבֶגֶד, וּמַדְלִיקִין מִנֵּר לְנֵר, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְרִירָה.

י׳ דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה, כִּסֵּא וְסַפְסָל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת חָרִיץ.

י״א רַב יְהוּדָה מָסַר לֵיהּ לְקַצָּרָא, רַב חֲנִינָא עָבֵיד לֵהּ סִיסָא, רָבִינָא חָיֵיט לְהוּ מֵיחָט.

י״ב תָּנוּ רַבָּנַן: כַּמָּה חוּטִין הוּא נוֹתֵן? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַרְבָּעָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה.

י״ג וְכַמָּה תְּהֵא מְשׁוּלֶּשֶׁת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַרְבַּע, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ. וְשָׁלֹשׁ שֶׁבֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַחַת מֵאַרְבַּע בְּטֶפַח שֶׁל כׇּל אָדָם. אָמַר רַב פָּפָּא: טֶפַח דְּאוֹרָיְיתָא אַרְבַּע בְּגוּדָל, שֵׁית בִּקְטַנָּה, חֲמֵשׁ בְּתִילְתָּא.

י״ד אָמַר רַב הוּנָא: אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ אַרְבַּע, וּמְשׁוּלֶּשֶׁת אַרְבַּע, וְרַב יְהוּדָה אָמַר: שְׁלֹשָׁה בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ, מְשׁוּלֶּשֶׁת שָׁלֹשׁ.

ט״ו אָמַר רַב פָּפָּא, הִלְכְתָא: אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ, מְשׁוּלֶּשֶׁת אַרְבַּע.

ט״ז לְמֵימְרָא דְּאִית לְהוּ שִׁיעוּרָא, וּרְמִינְהוּ: ״צִיצִית״ – אֵין צִיצִית אֶלָּא יוֹצֵא, וְאֵין צִיצִית אֶלָּא מַשֶּׁהוּ, וּכְבָר עָלוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לַעֲלִיַּית יוֹחָנָן בֶּן בְּתִירָא, וְאָמְרוּ: צִיצִית אֵין לָהּ שִׁיעוּר; כַּיּוֹצֵא בּוֹ, לוּלָב אֵין בּוֹ שִׁיעוּר.

י״ז מַאי לָאו אֵין לָהּ שִׁיעוּר כְּלָל? לָא,