תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ״ט

א׳ תְּנָא אַ״זֹּאת תּוֹרַת הָעֹלָה״ רִיבָּה סְמִיךְ לֵיהּ.

ב׳ תָּנֵי רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה קַמֵּיהּ דְּרַב: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן לְשׁוּם אֵילִים – כְּשֵׁרִין, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה. אֲמַר לֵיהּ רַב: עָלוּ וְעָלוּ.

ג׳ אָמַר רַב חִסְדָּא: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַב בִּכְסָבוּר אֵילִים, וּשְׁחָטָן לְשׁוּם כְּבָשִׂים, שֶׁהֲרֵי כְּבָשִׂים לְשׁוּם כְּבָשִׂים נִשְׁחֲטוּ.

ד׳ אֲבָל כְּסָבוּר אֵילִים, וּשְׁחָטָן לְשׁוּם אֵילִים – לָא. עֲקִירָה בְּטָעוּת הָוְיָא עֲקִירָה; וְרַבָּה אָמַר: עֲקִירָה בְּטָעוּת לָא הָוְיָא עֲקִירָה.

ה׳ אָמַר רָבָא: וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין, הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּיגְּלוּ בַּמִּקְדָּשׁ מְזִידִין – חַיָּיבִין, הָא שׁוֹגְגִין – פְּטוּרִין, וְתָנֵי עֲלַהּ: פִּיגּוּלָן פִּיגּוּל.

ו׳ הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּיָדַע דְּחַטָּאת הִיא, וְקָא מְחַשֵּׁב בַּהּ לְשׁוּם שְׁלָמִים – הַאי שׁוֹגְגִין?! מְזִידִין הָווּ!

ז׳ אֶלָּא לָאו דִּכְסָבוּר שְׁלָמִים הוּא, וְקָא מְחַשֵּׁב בַּהּ לְשׁוּם שְׁלָמִים, וְקָתָנֵי: פִּיגּוּלָן פִּיגּוּל, אַלְמָא עֲקִירָה בְּטָעוּת הָוְיָא עֲקִירָה.

ח׳ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּיָדַע דְּחַטָּאת הִיא, וְקָא מְחַשֵּׁב בַּהּ לְשׁוּם שְׁלָמִים, וּבְאוֹמֵר ״מוּתָּר״.

ט׳ מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כׇּל מְנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁרוֹת, וְעָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה.

י׳ שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת דּוֹמוֹת לַזְּבָחִים, שֶׁהַקּוֹמֵץ מַחֲבַת לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא מַחֲבַת, חֲרֵבָה לְשׁוּם בְּלוּלָה – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא חֲרֵבָה.

י״א אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵּן, שְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן, קַבָּלָה אַחַת לְכוּלָּן, זְרִיקָה אַחַת לְכוּלָּן.

י״ב הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּיָדַע דְּמַחֲבַת הִיא, וְקָא קָמֵיץ לָהּ לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת – כִּי מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין, מַאי הָוֵי? הָא מִיעְקָר קָא עָקַיר לַהּ!

י״ג אֶלָּא לָאו דִּכְסָבוּר מַרְחֶשֶׁת הִיא, וְקָא קָמֵיץ לָהּ לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת, וּטְעָה, דְּהָכָא הוּא דְּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ, הָא בְּעָלְמָא עֲקִירָה בְּטָעוּת הָוְיָא עֲקִירָה.

י״ד אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּיָדַע דְּמַחֲבַת הִיא, וְקָא קָמֵיץ לַהּ לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת.

ט״ו וּדְקָא אָמְרַתְּ: כִּי מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ מַאי הָוֵי? רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: מַחְשָׁבָה דְּלָא מִינַּכְרָא – פְּסַל רַחֲמָנָא, מַחְשָׁבָה דְּמִינַּכְרָא – לָא פְּסַל רַחֲמָנָא.

ט״ז מַתְנִי׳ הַתְּמִידִין אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִין, וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין אֶת הַתְּמִידִין, וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבּוֹקֶר – יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם.

י״ז אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהָיוּ אֲנוּסִין אוֹ שׁוֹגְגִין, אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִין וְלֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבּוֹקֶר – לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם.

י״ח לֹא הִקְטִירוּ קְטוֹרֶת בַּבּוֹקֶר – יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם.

י״ט אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכוּלָּהּ הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁאֵין מְחַנְּכִין אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִּקְטוֹרֶת הַסַּמִּים, וְלֹא מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא אֶת הַשּׁוּלְחָן אֶלָּא בְּלֶחֶם הַפָּנִים בְּשַׁבָּת, וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְּשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבַּיִם.

כ׳ גְּמָ׳ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרַב חִסְדָּא: צִיבּוּר שֶׁאֵין לָהֶן תְּמִידִין וּמוּסָפִין, אֵי זֶה מֵהֶן קוֹדֵם?

כ״א הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא תְּמִידִין דְּיוֹמֵיהּ וּמוּסָפִין דְּיוֹמֵיהּ – פְּשִׁיטָא תְּמִידִין עֲדִיפִי, דְּהָווּ לְהוּ תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ!

כ״ב אֶלָּא, תְּמִידִין דְּלִמְחַר וּמוּסָפִין דְּהָאִידָּנָא – תְּמִידִין עֲדִיפִי, שֶׁכֵּן תָּדִיר, אוֹ דִלְמָא מוּסָפִין עֲדִיפִי, דְּהָווּ לְהוּ מְקוּדָּשׁ?

כ״ג אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: הַתְּמִידִין אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִין, וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין אֶת הַתְּמִידִין, וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

כ״ד הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִית לֵיהּ, וּלְקַדֵּם, וְהָתַנְיָא: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה״.

כ״ה וְאָמַר רָבָא: ״הָעֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה!

א׳ אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֵית לֵיהּ! וְאִי דְּיוֹמֵיהּ, אַמַּאי? תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ – תָּדִיר עָדִיף!

ב׳ אֶלָּא לָאו דְּלִמְחַר, וְקָתָנֵי אֵין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, אַלְמָא כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ.

ג׳ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּאִית לְהוּ, וּלְקַדֵּם. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם – מִצְוָה בְּעָלְמָא הוּא.

ד׳ תָּא שְׁמַע: אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבוּקָּרִין בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים, כְּדֵי לַשַּׁבָּת וְלִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

ה׳ הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִית לֵיהּ תְּמִידִין וּמוּסָפִין – טוּבָא הֲווֹ!

ו׳ אֶלָּא לָאו דְּלֵית לֵיהּ, וּשְׁמַע מִינַּהּ תְּמִידִין עֲדִיפִי!

ז׳ לָא, לְעוֹלָם דְּאִית לֵיהּ, וְהָכִי קָא אָמַר: אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבוּקָּרִין בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה, וּמַנִּי? בֶּן בַּג בַּג הִיא.

ח׳ דְּתַנְיָא, בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתָמִיד שֶׁטָּעוּן בִּיקּוּר אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם״.

ט׳ מָה לְהַלָּן טָעוּן בִּיקּוּר אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה, אַף כָּאן טָעוּן בִּיקּוּר אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה.

י׳ אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הָנֵי שִׁשָּׁה? שִׁבְעָה הָווּ, דְּהָא אִיכָּא דְּצַפְרָא דִּתְלָתָא בְּשַׁבְּתָא!

י״א וּלְטַעְמָיךְ, תְּמָנְיָא הָווּ, דְּהָאִיכָּא דְּפַנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא!

י״ב הָא לָא קַשְׁיָא, דִּלְבָתַר דְּאַקְרֵיב קָאָמַר.