תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ע׳

א׳ דְּאַמְדִינְהוּ וְעַשְּׂרִינְהוּ וְשַׁתְלִינְהוּ (וְהוֹסִיפָה) [וְאוֹסִיפָא] לְהוּ.

ב׳ אִם תִּמְצָא לוֹמַר, לָא אָזְלִינַן בָּתַר עִיקָּר, וְתוֹסֶפֶת בָּעֵי עַשּׂוֹרֵי – עִיקָּר מַאי? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא מִכׇּל חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי דְּעָלְמָא?

ג׳ אֲמַר לֵיהּ: דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה – לָא מִיבַּעְיָא לִי, אֶלָּא כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי – דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה, מַאי?

ד׳ תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לִיטְרָא בָּצָל שֶׁתִּיקְּנוֹ וּזְרָעוֹ – מִתְעַשֵּׂר לְפִי כּוּלּוֹ.

ה׳ הָתָם – הַיְינוּ זְרִיעָתוֹ, הָכָא – לָאו הַיְינוּ זְרִיעָתוֹ.

ו׳ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא בַּר מִנְיוֹמֵי לְאַבָּיֵי: עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, מַהוּ? אִי לֹא נָקוּב – הָא לֹא נָקוּב!

ז׳ דִּלְמָא חָזַר וּנְקָבוֹ, קָא אָמְרַתְּ?

ח׳ הָכָא, חֲדָא זְרִיעָה הִיא, אִיחַבּוֹרֵי הוּא דְּקָא מִיחַבְּרָא וְעוֹלָה; הָתָם – שְׁתֵּי זְרִיעוֹת נִינְהוּ.

ט׳ בָּעֵי רַבִּי אֲבָהוּ: שִׁבּוֹלֶת שֶׁמֵּרְחָהּ בִּכְרִי, וּשְׁתָלָהּ, וְקָרָא עָלֶיהָ שֵׁם בִּמְחוּבָּר – מַהוּ? כֵּיוָן דְּמֵרְחָהּ טָבְלָא לַהּ, כִּי קָרָא עָלֶיהָ שֵׁם קָדְשָׁה לַהּ, אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּשַׁתְלַהּ – פְּקַע לֵיהּ טִבְלָא מִינַּהּ.

י׳ אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְאַבָּיֵי: אִם כֵּן, מָצִינוּ תְּרוּמָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע, וּתְנַן: לֹא מָצִינוּ תְּרוּמָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע!

י״א אֲמַר לֵיהּ: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – לְעִנְיַן אִיחַיּוֹבֵי מִיתָה וָחוֹמֶשׁ, דְּאִי תָּלֵישׁ וְאָכֵיל – תָּלוּשׁ הוּא, וְאִי גָּחֵין וְאָכֵיל – בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם.

י״ב וּמַאי שְׁנָא מִדִּכְתַב אַפִּינַקְסָא דְּאִילְפָא: בֵּיצֵי נִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר, מִקְצָתָן בַּחוּץ וּמִקְצָתָן בִּפְנִים – מִבִּפְנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, מִבַּחוּץ אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה.

י״ג תָּלוּשׁ – עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּאָכְלִי הָכִי, בִּמְחוּבָּר – לָא עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּאָכְלִי.

י״ד אָמַר רַב טָבְיוֹמֵי בַּר קִיסְנָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: הַזּוֹרֵעַ כִּלְאַיִם בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב – אָסוּר. אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא אִי אַשְׁמְעִינַן לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת מִדְּרַבָּנַן – שַׁפִּיר, אֶלָּא אָסוּר – מַאי קָא מַשְׁמַע לַן?

ט״ו דְּמִדְּרַבָּנַן הָוְיָא זְרִיעָה? תְּנֵינָא: תָּרַם מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב – תְּרוּמָה, וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם.

ט״ז מַתְנִי׳ הַחִיטִּין, וְהַשְּׂעוֹרִין, וְהַכּוּסְּמִין, וְהַשִּׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל, וְהַשִּׁיפוֹן – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין בַּחַלָּה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲסוּרִים בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, וּמִלִּקְצוֹר מִלִּפְנֵי הָעוֹמֶר. אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר – הָעוֹמֶר מַתִּירָן, וְאִם לָאו – אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבֹא הָעוֹמֶר הַבָּא.

י״ז גְּמָ׳ תָּנָא: כּוּסְּמִין – מִין חִיטִּים, שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן – מִין שְׂעוֹרִין. כּוּסְּמִין –

א׳ גּוּלְבָּא, שִׁיפוֹן – דִּישְׁרָא, שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל – שֻׁבְלֵי תַּעֲלָא. הָנֵי – אִין, אוֹרֶז וְדוֹחַן – לָא.

ב׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָתְיָא ״לֶחֶם״ ״לֶחֶם״ מִמַּצָּה. כְּתִיב הָכָא: ״וְהָיָה בַּאֲכׇלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ״, וּכְתִיב הָתָם: ״לֶחֶם עֹנִי״.

ג׳ וְהָתָם גּוּפַהּ מְנָלַן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: אָמַר קְרָא ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי״ – דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִימּוּץ אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי חִימּוּץ אֶלָּא לִידֵי סֵירָחוֹן.

ד׳ וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. תָּנָא: הַתְּבוּאָה וְהַקְּמָחִים וְהַבְּצֵיקוֹת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. לְמַאי הִלְכְתָא?

ה׳ אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְעִנְיַן חָדָשׁ. רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעִנְיַן חָמֵץ בַּפֶּסַח. רַב פָּפָּא אָמַר: לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דְּאִי אָכֵיל לֵיהּ חוּץ לַחוֹמָה – לָקֵי.

ו׳ רָבָא אָמַר: לְעִנְיַן טוּמְאַת אֳכָלִין, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דִּתְבוּאָה וּקְמָחִין דּוּמְיָא דִּבְצֵקוֹת – מָה הָתָם אוּכְלָא בְּעֵינֵיהּ, אַף הָכָא נָמֵי אוּכְלָא בְּעֵינֵיהּ.

ז׳ וְהָתַנְיָא: חִטָּה, בֵּין קְלוּפָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה – מִצְטָרֶפֶת; שְׂעוֹרָה, קְלוּפָה – מִצְטָרֶפֶת, שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה – אֵין מִצְטָרֶפֶת.

ח׳ אִינִי? וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ״ – כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין לִזְרִיעָה: חִטָּה בִּקְלִיפָּתָהּ, וּשְׂעוֹרָה בִּקְלִיפָּתָהּ, וַעֲדָשִׁים בִּקְלִיפָּתָן.

ט׳ לָא קַשְׁיָא, הָא בְּלַחוֹת, הָא בִּיבֵשׁוֹת.

י׳ וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָתְיָא ״לֶחֶם״ ״לֶחֶם״ מִמַּצָּה.

י״א וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָתְיָא ״רֵאשִׁית״ ״רֵאשִׁית״ מֵחַלָּה.

י״ב מַאי קוֹדֶם לָעוֹמֶר? רַבִּי יוֹנָה אָמַר: קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר, רַבִּי יוֹסֵי בַּר זַבְדָּא אָמַר: קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר.

י״ג תְּנַן: אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ לִפְנֵי פֶסַח, וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר – הַיְינוּ דְּלָא קָא עָרֵיב לְהוּ וְתָנֵי לְהוּ.

י״ד אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר, לִיעָרְבִינְהוּ וְלִיתְנִינְהוּ: אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הַפֶּסַח!

ט״ו אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר – אַסֵּיפָא אִיתְּמַר: אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר – הָעוֹמֶר מַתִּירָן. מַאי קוֹדֶם לָעוֹמֶר? רַבִּי יוֹנָה אָמַר: קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר, רַבִּי יוֹסֵי בַּר זַבְדָּא אוֹמֵר: קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר.

ט״ז אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר