א׳ ״וּלְאִמּוֹ״ — לִגְזֵירָה שָׁוָה, לְכִדְרַבִּי. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: גַּבֵּי נָזִיר ״בְּמוֹתָם״ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְנִגְעָם וּלְזִיבָתָם. וְאֵין לִי אֶלָּא בְּנָזִיר, בְּכֹהֵן גָּדוֹל מִנַּיִן?
ב׳ אָמַרְתָּ: לֹא יֵאָמֵר ״אִמּוֹ״ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט מִיטַּמֵּא לְאָחִיו מֵאָבִיו — אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִיטַּמֵּא לְאָבִיו, מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִיטַּמֵּא לְאָחִיו מֵאִמּוֹ — אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִיטַּמֵּא לְאִמּוֹ?
ג׳ אִם זָכִיתָה מֵהַדִּין, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִמּוֹ״ בְּכֹהֵן גָּדוֹל? מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵירָה שָׁוָה: נֶאֱמַר ״אִמּוֹ״ בְּנָזִיר, וְנֶאֱמַר ״אִמּוֹ״ בְּכֹהֵן גָּדוֹל,
ד׳ מָה ״אִמּוֹ״ הָאָמוּר בְּנָזִיר — בְּמוֹתָם אֵינוֹ מִיטַּמֵּא אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְנִגְעָם וּלְזִיבָתָם, אַף ״אִמּוֹ״ הָאָמוּר בְּכֹהֵן גָּדוֹל — בְּמוֹתָם אֵינוֹ מִיטַּמֵּא אֲבָל מִיטַּמֵּא לְנִגְעָם וּלְזִיבָתָם.
ה׳ אַשְׁכְּחַן כֹּהֵן גָּדוֹל. נָזִיר מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״כׇּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה׳ עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא״,
ו׳ שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ נֶפֶשׁ בְּהֵמָה בַּמַּשְׁמָע, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה״, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא״, בְּנֶפֶשׁ אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״לֹא יָבֹא״ — בִּנְפָשׁוֹת הַמְטַמְּאוֹת בְּבִיאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
ז׳ ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה.
ח׳ עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר, יֵשׁ לִי בַּדִּין: וּמָה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם, מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, נָזִיר שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם — אֵינוֹ דִּין שֶׁמִּיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה?
ט׳ לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁכֵּן אֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ, תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁמֵּבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ. הוֹאִיל וּמֵבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ לֹא יִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא״, אֲבָל מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה.
י׳ אוֹ: אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, אֲבָל יִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים! אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר: וּמָה כֹּהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁמִּיטַּמֵּא לִקְרוֹבִין — אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים, נָזִיר, שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִקְרוֹבִין — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים?
א׳ הָא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״, לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ הוּא דְּלֹא מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה.
ב׳ עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹת בְּכֹהֵן גָּדוֹל, וְנֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹת בְּנָזִיר. מָה כְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּכֹהֵן גָּדוֹל — לְאָבִיו אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, אַף כְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּנָזִיר — לְאָבִיו אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה.
ג׳ אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹת בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט, וְנֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹת בְּנָזִיר. מָה כְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט — מִיטַּמֵּא לְאָבִיו, אַף כְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּנָזִיר — מִיטַּמֵּא לְאָבִיו.
ד׳ תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא״, הָא לְמֵת מִצְוָה מִיטַּמֵּא. הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לוֹמַר שֶׁאֵין מִיטַּמֵּא לְאָבִיו?
ה׳ אֶלָּא: ״לְאָבִיו״ — לוֹמַר שֶׁאֵין מִיטַּמֵּא לְאָבִיו. ״לְאָחִיו״ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא — הָא לְמֵת מִצְוָה מִיטַּמֵּא. ״וּלְאִמּוֹ״ — לִגְזֵרָה שָׁוָה, לְכִדְרַבִּי.
ו׳ ״וּלְאַחוֹתוֹ״, לְכִדְתַנְיָא. דְּתַנְיָא: ״לְאַחוֹתוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?
ז׳ הֲרֵי שֶׁהָלַךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת — יָכוֹל יִטַּמֵּא? אָמַרְתָּ: ״לֹא יִטַּמֵּא״.
ח׳ יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְאַחוֹתוֹ״ — לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִיטַּמֵּא, הָא לְמֵת מִצְוָה — מִיטַּמֵּא.
ט׳ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״נְפָשׁוֹת״ — אֵלּוּ הָרְחוֹקִין, ״מֵת״ — אֵלּוּ הַקְּרוֹבִין, ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה.
י׳ ״לְאָחִיו״ — שֶׁאִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר, לְאָחִיו אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. ״לְאַחוֹתוֹ״, כִּדְתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ כּוּ׳.
י״א וּלְרַבִּי עֲקִיבָא, גְּזֵירָה שָׁוָה דְּרַבִּי, מְנָלֵיהּ?
י״ב אָמַר לָךְ: כֵּיוָן דְּאָמַר מָר אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר, לְאָחִיו אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה — מָה לִי כֹּהֵן גָּדוֹל לְחוֹדֵיהּ, מָה לִי נָזִיר וְכֹהֵן גָּדוֹל.
י״ג וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר מְנָלֵיהּ? כֵּיוָן דִּשְׁרָא רַחֲמָנָא חַד לָאו גַּבֵּי מֵת מִצְוָה — מָה לִי חַד לָאו, מָה לִי תְּרֵין לָאוִין.
י״ד ״אַחוֹתוֹ״ לְמָה לִי? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כִּי שְׁרָא רַחֲמָנָא לְמֵת מִצְוָה — נָזִיר וְכֹהֵן, דְּאִיסּוּר לָאוֵי הוּא. אֲבָל מִילָה וּפֶסַח, דְּכָרֵת — לֹא יִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, קָא מַשְׁמַע לַן.
מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד