תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ה׳

א׳ וְיָלֵיף ״יָמִים״ ״יָמִים״ מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה. מָה הָתָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — אַף כָּאן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

ב׳ רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּבְנֵי מְלָכִים שֶׁמְּגַלְּחִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

ג׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי — יָלֵיף מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה. וְהָא רַבִּי הוּא דְּאָמַר: אֵין ״יָמִים״ פְּחוּתִין מִשְּׁנַיִם!

ד׳ הַאי גְּזֵירָה שָׁוָה מִשּׁוּם כּוֹבֶד גְּמִיר, וּבִשְׁנֵי יָמִים לֵיכָּא כּוֹבֶד.

ה׳ וְאֵימָא שְׁתֵּי שָׁנִים, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים״?! דָּנִין ״יָמִים״ שֶׁאֵין עִמָּהֶן שָׁנִים מִ״יָּמִים״ שֶׁאֵין עִמָּהֶן שָׁנִים, וְאַל יוֹכִיחַ זֶה שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שָׁנִים.

ו׳ וְאֵימָא שְׁלֹשִׁים יוֹם, דִּכְתִיב: ״עַד חֹדֶשׁ יָמִים״! דָּנִין ״יָמִים״ שֶׁאֵין עִמָּהֶם חֳדָשִׁים מִ״יָּמִים״ שֶׁאֵין עִמָּהֶם חֳדָשִׁים, וְאַל יוֹכִיחַ זֶה שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ חֳדָשִׁים.

ז׳ וְאֵימָא מֵהָכָא: ״מִיָּמִים יָמִימָה וְגוֹ׳״, דָּנִין ״יָמִים״ מִ״יָּמִים״, וְאֵין דָּנִין ״יָמִים״ מִ״יָּמִימָה״.

ח׳ וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ, וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְשָׁב הַכֹּהֵן״ ״וּבָא הַכֹּהֵן״, — זוֹ הִיא שִׁיבָה זוֹ הִיא בִּיאָה!

ט׳ הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא דְּדָמֵי לֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא דְּדָמֵי לֵיהּ — מִדְּדָמֵי לֵיהּ יָלְפִינַן.

י׳ אִיכָּא דְּאָמְרִי: מְנָא יָדְעִינַן דְּכֹל תְּלָתָא יַרְחִין חַד זִימְנָא? דִּילְמָא אַרְבְּעָה זִימְנֵי בְּשַׁתָּא, (אִי נָמֵי) אַרְבְּעָה יַרְחִין חַד זִימְנָא, תְּרֵין יַרְחִין בְּחַד זִימְנָא!

י״א רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. מַאי טַעְמָא? גַּבֵּי כֹהֲנִים מִשּׁוּם דְּאִיכָּא כּוֹבֶד, הָכָא נָמֵי אִיכָּא כּוֹבֶד.

י״ב רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. מַאי אִיכָּא בֵּינֵיהּ לִשְׁאָר אֲחוֹהִי!

י״ג יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת, דַּאֲחוֹהִי מְגַלְּחִין, הוּא לָא מְגַלַּח. אִי נָמֵי: לְגַלּוֹחֵי מִן צַפְרָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אֲחוֹהִי מְגַלְּחִין, אִיהוּ לָא מְגַלַּח עַד פַּנְיָא.

י״ד הָנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה, מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לְקֵץ אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶן מֶלֶךְ. תָּנָא: אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶן מֶלֶךְ הִיא שְׁנַת עֶשֶׂר לִשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי.

ט״ו מַתְנִי׳ סְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם.

ט״ז גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב מַתְנָא, אָמַר קְרָא: ״קָדוֹשׁ יִהְיֶה״ — ״יִהְיֶה״ בְּגִמַטְרִיָּא תְּלָתִין הָווּ.

י״ז בַּר פְּדָא אָמַר: כְּנֶגֶד ״נָזִיר״ ״נִזְרוֹ״ הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, שְׁלֹשִׁים חָסֵר אַחַת.

י״ח וְרַב מַתְנָא נָמֵי, נֵילַף מִ״נָּזִיר״ ״נִזְרוֹ״!

י״ט אָמַר לָךְ, הַהוּא לִדְרָשָׁה: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״ — לֶאֱסוֹר יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת, ״כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר״ — מְלַמֵּד שֶׁהַנְּזִירוּת חָלָה עַל נְזִירוּת.

א׳ וּבַר פְּדָא אָמַר לָךְ: לֵיכָּא חַד מִינְּהוֹן דְּלָאו לִדְרָשָׁא? אֶלָּא מִדְּהָהוּא לְמִנְיָינָא, כּוּלְּהוּ נָמֵי לְמִנְיָינָא.

ב׳ תְּנַן: סְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. בִּשְׁלָמָא לְרַב מַתְנָא — נִיחָא, אֶלָּא לְבַר פְּדָא — קַשְׁיָא!

ג׳ אָמַר לָךְ בַּר פְּדָא: אַיְּידֵי דְּאִיכָּא יוֹם תְּלָתִין דִּמְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קׇרְבְּנוֹתָיו, מִשּׁוּם הָכִי תְּנָא שְׁלֹשִׁים.

ד׳ תְּנַן: מִי שֶׁאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ — מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד. בִּשְׁלָמָא לְרַב מַתְנָא נִיחָא, אֶלָּא לְבַר פְּדָא קַשְׁיָא!

ה׳ אָמַר לָךְ בַּר פְּדָא, אֵימָא סֵיפָא: אִם גִּילַּח לְיוֹם שְׁלֹשִׁים — יָצָא. אֶלָּא סֵיפָא מְסַיְּיעָא לֵיהּ, רֵישָׁא — נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר ״שְׁלֵימִין״.

ו׳ וּלְרַב מַתְנָא קַשְׁיָא סֵיפָא! קָסָבַר מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ.

ז׳ תְּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, אִם גִּילַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים — לֹא יָצָא! בְּאוֹמֵר ״שְׁלֵימִין״.

ח׳ תְּנַן: מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוּת — מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וְהַשְּׁנִיָּה לְיוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד. בִּשְׁלָמָא לְרַב מַתְנָא — נִיחָא.