תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ט׳

א׳ ״הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה״, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּאוֹמֵר ״הֲרֵי הֵן עָלַי קׇרְבָּן״.

ב׳ גְּמָ׳ ״הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה״ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר. וְאַמַּאי? ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״ אָמַר רַחֲמָנָא! בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה.

ג׳ וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: בִּגְמַר דְּבָרָיו אָדָם נִתְפָּס. וְהַאי נֶדֶר וּפִתְחוֹ עִמּוֹ הוּא.

ד׳ וּבֵית שַׁמַּאי נָמֵי, נֶדֶר וּפִתְחוֹ עִמּוֹ הוּא!

ה׳ אֶלָּא: בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה. וְכֵיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ — הֲוָה לֵיהּ נָזִיר, כִּי קָאָמַר ״מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה״ — לְאִיתְּשׁוֹלֵי הוּא דְּקָאָתֵי. וּבֵית שַׁמַּאי לְטַעְמַיְיהוּ דְּאָמְרִי: אֵין שְׁאֵלָה בְּהֶקְדֵּשׁ. וְכֵיוָן דְּאֵין שְׁאֵלָה בְּהֶקְדֵּשׁ — אֵין שְׁאֵלָה בִּנְזִירוּת.

ו׳ וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּתְנַן: וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים.

א׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָדוּר וְנָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נָדוּר וְאֵין נָזִיר. בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר וּכְרַבִּי יְהוּדָה, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי.

ב׳ לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָדוּר וְאֵינוֹ נָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא נָדוּר וְלֹא נָזִיר. בֵּית שַׁמַּאי כְּרַבִּי יְהוּדָה וּבֵית הִלֵּל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

ג׳ תְּנַן הָתָם: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מִנְחָה לְהָבִיא מִן הַשְּׂעוֹרִים״ — יָבִיא מִן הַחִיטִּים. ״קֶמַח״ — יָבִיא סוֹלֶת. ״שֶׁלֹּא בְּשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה״ — יְבִיאֶנָּה בְּשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה. ״חֲצִי עִשָּׂרוֹן״ — יָבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם. ״עִשָּׂרוֹן וּמֶחֱצָה״ — יָבִיא שְׁנַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים.

ד׳ מַאן תַּנָּא דְּכִי אָמַר ״הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים״ מֵבִיא מִן הַחִיטִּים? אָמַר חִזְקִיָּה: בְּמַחֲלוֹקֶת שְׁנוּיָה, וּבֵית שַׁמַּאי הִיא. לָאו אָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי כִּי אָמַר ״מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה״ הָוֵי נָזִיר, הָכִי נָמֵי כִּי אָמַר ״מִן הַשְּׂעוֹרִין״ — מֵבִיא מִן הַחִיטִּים.

ה׳ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא דִּבְרֵי הַכֹּל — בְּאוֹמֵר ״אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין נוֹדְרִין כָּךְ, לֹא נָדַרְתִּי כָּךְ אֶלָּא כָּךְ״.

ו׳ אָמַר חִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאָמַר ״מִן הַשְּׂעוֹרִים״, אֲבָל אָמַר ״מִן הָעֲדָשִׁים״ — לָא מַיְיתֵי וְלֹא כְּלוּם.

ז׳ מִכְּדִי חִזְקִיָּה כְּמַאן מוֹקֵים לָהּ לְמַתְנִיתִין — כְּבֵית שַׁמַּאי, וְהָא עֲדָשִׁים לְגַבֵּי מִנְחָה כִּגְרוֹגְרוֹת לְגַבֵּי נָזִיר דָּמוּ, וְקָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָוֵי נָזִיר! הֲדַר בֵּיהּ חִזְקִיָּה.

ח׳ וְאַמַּאי הֲדַר בֵּיהּ? אֲמַר רָבָא, מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ: מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״מִן הַשְּׂעוֹרִים״? לִיתְנֵי ״מִן הָעֲדָשִׁים״! אֶלָּא סָבַר חִזְקִיָּה: כִּי קָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָתָם — כְּרַבִּי יְהוּדָה.

ט׳ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ ״מִן הָעֲדָשִׁים״. וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר, בְּאוֹמֵר ״אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין נוֹדְרִין כָּךְ, לֹא נָדַרְתִּי כָּךְ אֶלָּא כָּךְ״! לִדְבָרָיו דְּחִזְקִיָּה הוּא דְּקָאָמַר.

י׳ אַתְּ מַאי טַעְמָא קָא הָדְרַתְּ בָּךְ — מִשּׁוּם דְּלָא קָתָנֵי ״מִן הָעֲדָשִׁים״. דִּלְמָא לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא כִּי אָמַר ״מֵעֲדָשִׁים״, דְּמַיְיתֵי מִנְחָה מְעַלַּיְיתָא, דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִיהְדָּר הוּא דַּהֲדַר בֵּיהּ, וּתְפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן. אֶלָּא כִּי אָמַר ״מִן הַשְּׂעוֹרִין״, וַדַּאי דְּהָכִי קָאָמַר: אִי קָדְשָׁה כַּמִּנְחָת הָעוֹמֶר,