תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ״ג

א׳ וַהֲווֹ מִצְטַעֲרִי רַבָּנַן מִשִּׁימְשָׁא לְטוּלָּא וּמִטּוּלָּא לְשִׁימְשָׁא.

ב׳ (לִישָּׁנָא אַחֲרָא: אַדַּעְתָּא דְּהָכִי? אִין. כַּמָּה זִימְנִין, וַהֲווֹ מִצְטַעֲרִי רַבָּנַן מִשִּׁימְשָׁא לְטוּלָּא וּמִטּוּלָּא לְשִׁימְשָׁא.)

ג׳ אֲמַר לֵיהּ בָּטְנִית בְּרֵיהּ דְּאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית: מִי נְדַרְתְּ אַדַּעְתָּא דְּמִצְטַעֲרִי רַבָּנַן מִטּוּלָּא לְשִׁימְשָׁא וּמִשִּׁימְשָׁא לְטוּלָּא? אֲמַר: לָא, וְשַׁרְיוּהּ.

ד׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי הֲוָה לֵיהּ נִדְרָא לְמִישְׁרֵא. אֲתָא לְקַמַּיְיהוּ דְּרַבָּנַן, אָמְרוּ לֵיהּ: נְדַרְתְּ אַדַּעְתָּא דְּהָכִי? אֲמַר לְהוּ: אִין. נְדַרְתָּא אַדַּעְתָּא דְּהָכִי? אֲמַר לְהוּ: אִין. כַּמָּה זִימְנִין. כֵּיוָן דַּחֲזָא הָהוּא קַצָּרָא דְּמִצְטַעֲרִי רַבָּנַן, מַחְיֵיהּ בְּאוּכְלָא דְקַצָּרֵי. אֲמַר: אַדַּעְתָּא דְּמָחֵי לִי קַצָּרָא לָא נְדַרִי, וְשַׁרְיֵהּ לְנַפְשֵׁיהּ.

ה׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: הַאי נוֹלָד הוּא, דְּלָא מַסֵּיק אַדַּעְתָּא דְּמָחֵי לֵיהּ קַצָּרָא. וּתְנֵינָא: אֵין פּוֹתְחִין לוֹ בַּנּוֹלָד! אֲמַר לֵיהּ: הַאי לָאו נוֹלָד הוּא, דִּשְׁכִיחִי אַפִּיקוֹרֵי דִּמְצַעֲרִי רַבָּנַן.

ו׳ דְּבֵיתְהוּ דְּאַבָּיֵי הֲוָה לַהּ הָהִיא בְּרַתָּא. הוּא אָמַר: לְקָרִיבַאי. הִיא אָמְרָה: לְקָרִיבַהּ. אֲמַר לַהּ: תִּיתְּסַר הֲנָאָתִי עֲלָךְ אִי עָבְרַתְּ אַדַּעְתַּאי וּמַינְסְּבַת לַהּ לְקָרִיבָךְ. אֲזַלַת וַעֲבַרַת עַל דַּעְתֵּיהּ וְאִינַּסְבָא לְקָרִיבַהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף. אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ הֲוָה יָדְעַתְּ דַּעֲבַרַת עַל דַּעְתָּךְ וּמַנְסְבָא לַהּ לְקָרִיבַהּ מִי אַדַּרְתַּהּ? אֲמַר: לָא. וְשַׁרְיֵיהּ רַב יוֹסֵף.

ז׳ וּמִי שְׁרֵי כִּי הַאי גַּוְונָא? אִין, וְהָתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהִדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלַּעֲלוֹת לָרֶגֶל, וְעָבְרָה עַל דַּעְתּוֹ וְעָלְתָה לָרֶגֶל, וּבָא לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵי. אָמַר לוֹ: וְאִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁעוֹבֶרֶת עַל דַּעְתְּךָ וְעוֹלָה לָרֶגֶל כְּלוּם הִדַּרְתָּהּ? אָמַר לוֹ: לֹא, וְהִתִּירוֹ רַבִּי יוֹסֵי.

ח׳ מַתְנִי׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף הָרוֹצֶה לְהַדִּיר אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, יֹאמַר לוֹ: ״כׇּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִידּוֹר הוּא בָּטֵל״, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר.

ט׳ גְּמָ׳ וְכֵיוָן דְּאָמַר ״כׇּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִידּוֹר יְהֵא בָּטֵל״, לָא שָׁמַע לֵיהּ וְלָא אָתֵי בַּהֲדֵיהּ?

א׳ חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הָרוֹצֶה שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ חֲבֵירוֹ וּמְסָרֵב בּוֹ וּמַדִּירוֹ — נִדְרֵי זֵירוּזִין הוּא. וְהָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יִתְקַיְּימוּ נְדָרָיו כׇּל הַשָּׁנָה, יַעֲמוֹד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיֹאמַר: כׇּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִידּוֹר יְהֵא בָּטֵל, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר.

ב׳ אִי זָכוּר, עַקְרֵיהּ לִתְנָאֵיהּ, וְקַיֵּים לֵיהּ לְנִדְרֵיהּ! אָמַר אַבָּיֵי, תָּנֵי: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר.

ג׳ רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם כִּדְאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁהִתְנָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלֹא יָדַע בַּמֶּה הִתְנָה. וְהַשְׁתָּא קָא נָדַר. אִי זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר, וְאָמַר ״עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי נוֹדֵר״ — נִדְרֵיהּ לֵית בֵּיהּ מַמָּשָׁא. לֹא אָמַר ״עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי נוֹדֵר״ — עַקְרֵיהּ לִתְנָאֵיהּ וְקַיֵּים לְנִדְרֵיהּ.

ד׳ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא סָבַר לְמִידְרְשֵׁיהּ בְּפִירְקָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: תַּנָּא קָא מְסַתֵּים לַהּ סַתּוֹמֵי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים, וְאַתְּ דָּרְשַׁתְּ לֵיהּ בְּפִירְקָא?!

ה׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, אוֹ לָא? וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר פְּלִיגִי, הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע, דִּתְנַן: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ