תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מ״ד

א׳ אָמַר ״תְּהֵא שָׂדֶה זוֹ מוּפְקֶרֶת לְיוֹם אֶחָד״, ״לְשַׁבָּת אַחַת״, ״לְחֹדֶשׁ אֶחָד״, ״לְשָׁנָה אַחַת״, ״לְשָׁבוּעַ אֶחָת״ — עַד שֶׁלֹּא זָכָה בָּהּ, בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. מִשֶּׁזָּכָה בָּהּ — בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר, אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רֵישָׁא רַבָּנַן, סֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי!

ב׳ אָמַר עוּלָּא: סֵיפָא נָמֵי רַבָּנַן הִיא. אִי הָכִי, אַמַּאי עַד שֶׁלֹּא זָכָה בָּהּ בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר, יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ? שָׁאנֵי שָׁנָה וְשָׁבוּעַ דְּלָא שְׁכִיחִי.

ג׳ רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִדְּסֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי יוֹסֵי. וְרֵישָׁא, הַיְינוּ טַעְמָא — דְּלָא לִישְׁתַּכַּח תּוֹרַת הֶפְקֵר.

ד׳ אִי הָכִי, אֲפִילּוּ מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן נָמֵי לֶיהֱוֵי הֶפְקֵר! אָמַר רַבָּה: מִפְּנֵי הָרַמָּאִין, דְּמַפְקִירִין וְהָדְרִין בְּהוֹן.

ה׳ אֲבָל דְּאוֹרָיְיתָא לָא הָוֵי הֶפְקֵר?

א׳ וְדִלְמָא אָתֵי לְעַשּׂוֹרֵי מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר וּמִן הַפְּטוּר עַל הַחִיּוּב.

ב׳ דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: כִּי מְעַשְּׂרַתְּ — עַשַּׂר מִינֵּיהּ וּבֵיהּ.

ג׳ מֵיתִיבִי: הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ, וְלַשַּׁחַר עָמַד וּבְצָרוֹ — חַיָּיב בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵיאָה. וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר.

ד׳ בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, דְּרַבָּנַן קָתָנֵי לַהּ וּדְאוֹרָיְיתָא קָתָנֵי לַהּ. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, אַמַּאי פָּטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר?

ה׳ אָמַר לְךָ: כִּי אֲמַרִי אֲנָא — לְרַבִּי יוֹסֵי, הָא — רַבָּנַן הִיא.