א׳ אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי — לְמָה לִי לְמֵימְרָא? אֶלָּא לָאו, דַּאֲמַר ״שָׁנָה״. אַלְמָא ״שָׁנָה״ כְּ״הַשָּׁנָה״ דָּמֵי, וְ״יוֹם״ נָמֵי כְּ״הַיּוֹם״ דִּינֵיהּ.
ב׳ לָא, לְעוֹלָם דְּאָמַר ״הַשָּׁנָה״, וּמַהוּ דְּתֵימָא: הַלֵּךְ אַחַר רוֹב הַשָּׁנִים, וְלָא אִית בְּהוּ עִיבּוּר, קָא מַשְׁמַע לַן.
ג׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: אָמַר ״יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם יוֹבֵל״ מַאי? שְׁנַת חֲמִשִּׁים כְּלִפְנֵי חֲמִשִּׁים, אוֹ כִּלְאַחַר חֲמִשִּׁים?
ד׳ תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה״. שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים אַתָּה מוֹנֶה, וְאִי אַתָּה מוֹנֶה שְׁנַת חֲמִשִּׁים וְאַחַת. מִכָּאן אָמְרוּ: יוֹבֵל אֵינוֹ עוֹלֶה לְמִנְיַן שָׁבוּעַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹבֵל עוֹלֶה לְמִנְיַן שָׁבוּעַ.
ה׳ אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ״, וְאֵין כָּאן אֶלָּא חָמֵשׁ!
ו׳ אָמַר לָהֶם: לְדִבְרֵיכֶם, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים״. הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע!
ז׳ אֶלָּא — אִיכָּא לְאוֹקֹמַהּ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, דִילִי נָמֵי אִיכָּא לְאוֹקֹמַהּ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.
ח׳ ״עַד הַפֶּסַח״ — אָסוּר כּוּ׳. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: לָא מְעַיֵּיל אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ
א׳ לִסְפֵיקָא, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מְעַיֵּיל אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא.
ב׳ וּרְמִינְהִי: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים, וְאָמַר: קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, וְאִם קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת — כּוּלָּן אֲסוּרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת.
ג׳ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוּלָּן מוּתָּרוֹת, חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת.
ד׳ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. וְהָתַנְיָא, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר ״עַד לִפְנֵי״ — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ.
ה׳ מַתְנִי׳ ״עַד הַקָּצִיר״, ״עַד הַבָּצִיר״, ״עַד הַמָּסִיק״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ — אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אָמַר: ״עַד שֶׁיְּהֵא״ — אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיְּהֵא״, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ.
ו׳ ״עַד הַקַּיִץ״, ״עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ״ — עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בְּכַלְכַּלּוֹת. ״עֵד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ״ — עַד שֶׁיַּקְפִּילוּ הַמִּקְצוֹעוֹת.
ז׳ גְּמָ׳ תָּנָא: ״כַּלְכַּלָּה״ שֶׁאָמְרוּ — כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים, וְלֹא כַּלְכַּלָּה שֶׁל עֲנָבִים. תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִפֵּירוֹת הַקַּיִץ — אֵין אָסוּר אֶלָּא בִּתְאֵנִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עֲנָבִים בִּכְלַל תְּאֵנִים.
ח׳ מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? קָסָבַר: תְּאֵנִים מִיקַּצְצָן בִּידָא, עֲנָבִים לָא מִיקַּצְצָן בִּידָא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: עֲנָבִים נָמֵי, כִּי מִירַדְּדָן — מִיקַּצְצָן בִּידָא.
ט׳ ״עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ״, עַד שֶׁיִּכָּפְלוּ הַמַּקְצוּעוֹת. תָּנָא: עַד שֶׁיַּכְפִּילוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת.
מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד