תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ע״ו

א׳ אֵימָא סֵיפָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם מַטְבִּילִין כְּלִי טָמֵא לִיטָּהֵר, יַטְבִּילוּ כְּלִי לִכְשֶׁיִּטְמָא לִיטָּהֵר? שְׁמַע מִינַּהּ חָיְילִין.

ב׳ אָמְרִי: רַבָּנַן לָא קָיְימִי לְהוֹן בְּטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: מַאי סְבִירָא לָךְ? אִי סְבִירָא לָךְ דְּחָיְילִין וּבָטְלִין — תִּהְוֵי כְּלִי תְּיוּבְתָּךְ, אִי לָא סְבִירָא לָךְ דְּחָיְילִין — תִּהְוֵי מִקְוֶה תְּיוּבְתָּךְ.

ג׳ תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה זְרָעִים טְמֵאִים, כֵּיוָן שֶׁזְּרָעָן בְּקַרְקַע טְהוֹרִין, זְרוּעִין וְעוֹמְדִים — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָיְילִין.

ד׳ וְרַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי קַל וָחוֹמֶר? וְהָא תַּנְיָא: יָכוֹל יִמְכּוֹר אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה? אָמְרַתְּ קַל וָחוֹמֶר: מְכוּרָה כְּבָר — יוֹצְאָה, אֵינָהּ מְכוּרָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר?

א׳ אִין, בְּעָלְמָא דָּרְשִׁי קַל וָחוֹמֶר, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״. אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם — בָּא לִכְלַל הָפֵר, אֶת שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל הָקֵם — לֹא בָּא לִכְלַל הָפֵר.

ב׳ מַתְנִי׳ הֲפָרַת נְדָרִים כׇּל הַיּוֹם. יֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר

ג׳ כֵּיצַד? נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת — יָפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה — מֵפֵר עַד שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ, שֶׁאִם חָשְׁכָה וְלֹא הֵפֵר — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר,

ד׳ גְּמָ׳ תַּנְיָא: הֲפָרַת נְדָרִים כׇּל הַיּוֹם. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ: מֵעֵת לְעֵת. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא, אָמַר קְרָא: ״בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ״.

ה׳ וְרַבָּנַן מַאי טַעְמַיְיהוּ — דִּכְתִיב: ״מִיּוֹם אֶל יוֹם״.

ו׳ וּלְתַנָּא קַמָּא, הָא כְּתִיב ״מִיּוֹם אֶל יוֹם״! אִיצְטְרִיךְ. דְּאִי ״בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא בִּימָמָא — אִין, בְּלֵילְיָא — לָא, כְּתִיב ״מִיּוֹם אֶל יוֹם״.

ז׳ וּלְמַאן דְּאָמַר ״מִיּוֹם אֶל יוֹם״, הָא כְּתִיב ״בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ״! אִיצְטְרִיךְ, דְּאִי כְּתִיב ״מִיּוֹם אֶל יוֹם״, הֲוָה אָמֵינָא מֵחַד בְּשַׁבָּא לְחַד בְּשַׁבָּא לֵיפַר לָהּ, כְּתִיב ״בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ״.

ח׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. לֵוִי סָבַר לְמִיעְבַּד כְּהָנֵי תַּנָּאֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב, הָכִי אָמַר חֲבִיבִי: אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג.

ט׳ חִיָּיא בַּר רַב שָׁדֵי גִּירָא וּבָדֵיק. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא יָתֵיב וְקָאֵים.