א׳ שֶׁהַשְּׁתִיקָה מְקַיֶּימֶת, וְאֵין שְׁתִיקָה מְבַטֶּלֶת. קִיֵּים בְּלִבּוֹ — קַיָּים, הֵפֵר בְּלִבּוֹ — אֵינוֹ מוּפָר. קִיֵּים — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר, הֵפֵר — אֵין יָכוֹל לְקַיֵּים. קָתָנֵי: שֶׁהַשְּׁתִיקָה מְקַיֶּימֶת, מַאי לָאו בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט?
ב׳ לֹא, בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים. הַיְינוּ: קִיֵּים בְּלִבּוֹ קַיָּים! אֶלָּא בְּשׁוֹתֵק סְתָם.
ג׳ אַשְׁכְּחַן חוֹמֶר בְּהָקֵם מִבְּהָפֵר, בְּהָפֵר מִבְּהָקֵם מְנָא לַן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִשְׁאָלִין עַל הֶהָקֵם, וְאֵין נִשְׁאָלִין עַל הֶהָפֵר.
ד׳ מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: ״וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ וְגוֹ׳״, בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבַּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים?
ה׳ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ״, הֲרֵי בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ״ — בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבֵּר! תְּיוּבְתָּא.
ו׳ וְלוֹקֵים: הָא — בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים, הָא — בְּשׁוֹתֵק סְתָם! קְרָאֵי יַתִּירִי כְּתִיבִי.
ז׳ מֵתִיב רָבָא: נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה — מֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא חָשְׁכָה, שֶׁאִם לֹא הֵפֵר וְחָשְׁכָה — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. אַמַּאי? לֶהֱוֵי כְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט! תְּיוּבְתָּא.
ח׳ מֵתִיב רַב אָשֵׁי: ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפִירִין״ — יָפֵר. ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפִירִין, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יָפֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר.
ט׳ וְאַמַּאי? לֶיהֱוֵי כְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט! תְּיוּבְתָּא.
י׳
הָדְרָן עֲלָךְ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה
י״א וְאֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר: דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ: ״אִם אֶרְחַץ״ וְ״אִם לֹא אֶרְחַץ״, ״אִם אֶתְקַשֵּׁט״ וְ״אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט״.
א׳ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ. וְאֵלּוּ הֵן נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ: אָמְרָה ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי״ — הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר. ״פֵּירוֹת מְדִינָה זוֹ עָלַי״ — יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת. ״פֵּירוֹת חֶנְווֹנִי זֶה עָלַי״ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִם לֹא הָיְתָה פַּרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ — הֲרֵי זֶה יָפֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי.
ב׳ גְּמָ׳ נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ הוּא דְּמֵפֵר, שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ אֵינוֹ מֵפֵר? וְהָא תַּנְיָא: ״בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ״ — מְלַמֵּד שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ!
ג׳ אָמְרִי: הָלֵין וְהָלֵין מֵפֵר, מִיהוּ עִנּוּי נֶפֶשׁ — מֵפֵר לְעוֹלָם. אֲבָל אֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, כִּדְאִיתַהּ תְּחוֹתֵיהּ — הָוְיָא הֲפָרָה, מִכִּי מְגָרֵשׁ לַהּ — חָיֵיל עֲלַהּ נִדְרַהּ. בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ. אֲבָל יֵשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ — לָא חָיֵיל עֲלַיהּ נִדְרַהּ.
ד׳ וּדְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, כִּי מְגָרֵשׁ לַהּ חָיְילָא עֲלַהּ? וְהָא תְּנַן, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: יָפֵר, שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ. אַלְמָא: כִּי מְגָרֵשׁ לַהּ וּמֵפַר לַהּ מֵעִיקָּרָא — הָוְיָא הֲפָרָה!
ה׳ אָמְרִי: הָלֵין וְהָלֵין הָוְיָא הֲפָרָה. אֶלָּא: נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ מֵפֵר, בֵּין לְעַצְמוֹ וּבֵין לַאֲחֵרִים. אֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, לְעַצְמוֹ — מֵפֵר, לַאֲחֵרִים — אֵינוֹ מֵפֵר. וְהָכִי קָתָנֵי: אֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר בֵּין לְעַצְמוֹ וּבֵין לַאֲחֵרִים — נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ.
ו׳ ״אִם אֶרְחַץ״, הֵיכִי קָאָמַר? אִילֵּימָא דְּאָמְרָה ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת עוֹלָם עָלַי אִם אֶרְחַץ״ — לְמָה לֵהּ הֲפָרָה? לָא תִּרְחַץ וְלָא לִיתַּסְרָן פֵּירוֹת עוֹלָם אֵלּוּ עֲלַהּ!
ז׳ וְעוֹד: בְּהָא לֵימָא רַבִּי יוֹסֵי אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ? דִּלְמָא רָחֲצָה וְאִיתַּסְרוּ פֵּירוֹת עוֹלָם עֲלַהּ.
מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד