תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י״א

א׳ שׁוֹפְעוֹת דָּם וּבָאוֹת — דַּיָּין כׇּל יְמֵי עִיבּוּרָן וְדַיָּין כׇּל יְמֵי מְנִיקוּתָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: לֹא אָמְרוּ דַּיָּין שְׁעָתָן אֶלָּא בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל בַּשְּׁנִיָּה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.

ב׳ וְאִם רָאֲתָה רִאשׁוֹנָה וְכוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: קָפְצָה וְרָאֲתָה, קָפְצָה וְרָאֲתָה, קָפְצָה וְרָאֲתָה — קָבְעָה לָהּ וֶסֶת. לְמַאי? אִילֵימָא לְיָמִים, הָא כֹּל יוֹמָא דְּלָא קְפִיץ לָא חֲזַאי!

ג׳ אֶלָּא לִקְפִיצוֹת, וְהָתַנְיָא: כֹּל שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה מֵחֲמַת אוֹנֶס, אֲפִילּוּ כַּמָּה פְּעָמִים — לֹא קָבְעָה וֶסֶת! מַאי לַָאו — לֹא קָבְעָה וֶסֶת כְּלָל?

ד׳ לָא, לֹא קָבְעָה וֶסֶת לְיָמִים לְחוֹדַיְיהוּ וְלִקְפִיצוֹת לְחוֹדַיְיהוּ, אֲבָל קָבְעָה לָהּ וֶסֶת לְיָמִים וְלִקְפִיצוֹת. לְיָמִים לְחוֹדַיְיהוּ פְּשִׁיטָא! אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּגוֹן דִּקְפִיץ בְּחַד בְּשַׁבָּת וַחֲזַאי, וּקְפִיץ בְּחַד בְּשַׁבָּת וַחֲזַאי, וּבְשַׁבָּת קְפַצָה וְלָא חֲזַאי, וּלְחַד בְּשַׁבָּת חֲזַאי בְּלָא קְפִיצָה.

ה׳ מַהוּ דְּתֵימָא: אִיגַּלַּאי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ, דְּיוֹמָא הוּא דְּקָגָרֵים וְלָא קְפִיצָה, קָא מַשְׁמַע לַן דִּקְפִיצָה נָמֵי דְּאֶתְמוֹל גְּרַמָא, וְהַאי דְּלָא חֲזַאי — מִשּׁוּם דְּאַכַּתִּי לָא מְטָא זְמַן קְפִיצָה.

ו׳ לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, אָמַר רַב הוּנָא: קָפְצָה וְרָאֲתָה, קָפְצָה וְרָאֲתָה, קָפְצָה וְרָאֲתָה — קָבְעָה לָהּ וֶסֶת לְיָמִים וְלֹא לִקְפִיצוֹת. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: דִּקְפִיץ בְּחַד בְּשַׁבָּת וַחֲזַאי, וּקְפִיץ בְּחַד בְּשַׁבָּת וַחֲזַאי, וּבְשַׁבָּת קְפַצָה וְלָא חֲזַאי, וּלְחַד בְּשַׁבָּת (אַחֲרִינָא) חֲזַאי בְּלָא קְפִיצָה, דְּהָתָם אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּיוֹמָא הוּא דְּקָא גָרֵים.

ז׳ מַתְנִי' אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת, חוּץ מִן הַנִּדָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר.

ח׳ וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעֵדִים, חוּץ מִיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר, וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִים.

ט׳ וּפְעָמִים צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת: שַׁחֲרִית, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. יְתֵירוֹת עֲלֵיהֶן כֹּהֲנוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בִּשְׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה.

י׳ גְּמָ' חוּץ מִן הַנִּדָּה. דִּבְתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ לָא בָּעֵי בְּדִיקָה.

י״א הָנִיחָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ, וְאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ — שַׁפִּיר. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ — תִּבְדּוֹק, דִּילְמָא קָבְעָה לַהּ וֶסֶת!

י״ב אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: כִּי אָמֵינָא אֲנָא — הֵיכָא דַּחֲזֵיתֵיהּ מִמַּעְיָן סָתוּם, אֲבָל חֲזֵיתֵיהּ מִמַּעְיָן פָּתוּחַ — לָא אֲמַרִי.

י״ג וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר, קָא סָלְקָא דַעְתָּךְ — מְבַקֶּשֶׁת לֵישֵׁב עַל דַּם טוֹהַר.

י״ד הָנִיחָא לְרַב, דְּאָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא, הַתּוֹרָה טִמְּאַתּוּ וְהַתּוֹרָה טִהֲרַתּוּ — שַׁפִּיר.

ט״ו אֶלָּא לְלֵוִי דְּאָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵם, תִּבְדּוֹק, דִּילְמָא אַכַּתִּי לָא פְּסַק הָהוּא מַעְיָן טָמֵא! אָמַר לָךְ לֵוִי: הָא מַנִּי?

א׳ בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: מַעְיָן אֶחָד הוּא. וּסְתַם לַן תַּנָּא כְּבֵית שַׁמַּאי?! סְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחְלוֹקֶת הוּא, וְכׇל סְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחְלוֹקֶת אֵין הֲלָכָה כִּסְתָם.

ב׳ וְאִי בָּעֵית אֵימָא: מִי קָתָנֵי ״מְבַקֶּשֶׁת לֵישֵׁב״? ״יוֹשֶׁבֶת״ קָתָנֵי! אִי יוֹשֶׁבֶת, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא תִּיבְדּוֹק, דְּדִילְמָא קָבְעָה לַהּ וֶסֶת — קָא מַשְׁמַע לַן דְּמַעְיָן טָהוֹר לְמַעְיָן טָמֵא לָא קָבְעָה.

ג׳ הָנִיחָא לְלֵוִי, דְּאָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵם, אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא — תִּבְדּוֹק, דִּילְמָא קָבְעָה לַהּ וֶסֶת! אֲפִילּוּ הָכִי, מִימֵי טׇהֳרָה לִימֵי טוּמְאָה לָא קָבְעָה.

ד׳ וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעֵדִים וְכוּ׳. תְּנַן הָתָם: תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע לֵילוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה.

ה׳ אָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא פָּסְקָה מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ וְרָאֲתָה שֶׁלֹּא מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ, אֲבָל פָּסְקָה מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ וְרָאֲתָה — טְמֵאָה.

ו׳ עָבַר לַיְלָה אַחַת בְּלֹא תַּשְׁמִישׁ וְרָאֲתָה — טְמֵאָה. נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה דָמִים שֶׁלָּהּ — טְמֵאָה. מֵתִיב רַבִּי יוֹנָה: ״וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִים״, אַמַּאי? תְּשַׁמֵּשׁ בְּעֵדִים, דְּדִילְמָא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה דָמִים שֶׁלָּהּ!

ז׳ אָמַר רָבָא: אֵימָא רֵישָׁא ״חוּץ מִן הַנִּדָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר״, הוּא דְּלָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה, אֲבָל בְּתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין בָּעֲיָא בְּדִיקָה. אֶלָּא קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי!

ח׳ כָּאן — שֶׁשִּׁמְּשָׁה, דְּאֵימָא שַׁמָּשׁ עֲכָרָן; כָּאן — שֶׁלֹּא שִׁמְּשָׁה.

ט׳ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא פָּסְקָה מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ, וְרָאֲתָה שֶׁלֹּא מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ.

י׳ אֲבָל פָּסְקָה מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ וְרָאֲתָה — טְמֵאָה, עָבַר לַיְלָה אַחַת בְּלֹא תַּשְׁמִישׁ וְרָאֲתָה — טְמֵאָה, נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה דָמִים שֶׁלָּהּ — טְמֵאָה.

י״א פַּעֲמַיִם הִיא צְרִיכָה וְכוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִטְהָרוֹת, אֲבָל לְבַעְלָהּ מוּתֶּרֶת. פְּשִׁיטָא, ״שַׁחֲרִית״ תְּנַן!

י״ב אֶלָּא אִי אִתְּמַר אַסֵּיפָא אִתְּמַר: וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאִשָּׁה עֲסוּקָה בִּטְהָרוֹת, דְּמִגּוֹ דְּבָעֲיָא בְּדִיקָה לִטְהָרוֹת — בָּעֲיָא נָמֵי בְּדִיקָה לְבַעְלָהּ, אֲבָל אֵינָהּ עֲסוּקָה בִּטְהָרוֹת — לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה.

י״ג מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: כׇּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה לְבַעֲלֵיהֶן! אִי מִמַּתְנִיתִין הֲוָה אָמֵינָא, הָנֵי מִילֵּי בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת, אֲבָל אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת — בָּעֲיָא בְּדִיקָה.

י״ד וְהָא מַתְנִיתִין בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת עָסְקִינַן! מַתְנִיתִין בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת, בֵּין אֵין לָהּ וֶסֶת, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ לָהּ וֶסֶת, מִגּוֹ דְּבָעֲיָא בְּדִיקָה לִטְהָרוֹת, בָּעֲיָא נָמֵי בְּדִיקָה לְבַעְלָהּ.

ט״ו וְהָא אַמְרַהּ שְׁמוּאֵל חֲדָא זִימְנָא! דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדּוֹק. וְאוֹקִימְנָא בַּעֲסוּקָה בִּטְהָרוֹת! חֲדָא מִכְּלַל חֲבֶרְתַּהּ אִתְּמַר.

ט״ז תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים — לִטְהָרוֹת, אֲבָל לְבַעְלָהּ מוּתֶּרֶת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁהִנִּיחָהּ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה, אֲבָל הִנִּיחָהּ בְּחֶזְקַת טְמֵאָה — לְעוֹלָם הִיא בְּטוּמְאָתָהּ עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ ״טְהוֹרָה אֲנִי״.