בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת נדה › תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ״ה

תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ״ה

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף כ״ה ע״א

א׳ פְּרַשְׁתְּבִינָא דְּפוּמְבְּדִיתָא קָאֵי לֵיהּ לְאַדָּא דַּיָּילָא עַד פַּלְגֵיהּ, וְכוּלֵּי עָלְמָא קָאֵי לִפְרַשְׁתְּבִינָא דְּפוּמְבְּדִיתָא עַד חַרְצֵיהּ.

ב׳ שָׁאֲלוּ לִפְנֵי רַבִּי: הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר מָלֵא בָּשָׂר מַהוּ? אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי.

ג׳ אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: כָּךְ אָמַר אַבָּא — מָלֵא דָּם טְמֵאָה נִדָּה, מָלֵא בָּשָׂר טְמֵאָה לֵידָה.

ד׳ אָמַר לֹיה: אִילְמָלֵי דְּבַר חָדָשׁ אָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךָ — שְׁמַעְנוּךָ. עַכְשָׁיו,

ה׳ מִדְּהָא קַמַּיְיתָא כִּיחִידָאָה קָאָמַר — כְּסוֹמְכוֹס שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, הָא נָמֵי — שֶׁמָּא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲמָרָהּ, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

ו׳ דְּתַנְיָא: הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר שֶׁאֵינוֹ מְרוּקָּם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וָלָד, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ וָלָד.

ז׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַחְלוֹקֶת בְּעָכוּר, אֲבָל בְּצָלוּל דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ וָלָד. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת.

ח׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת, אֲבָל בְּעָכוּר דִּבְרֵי הַכֹּל וָלָד, אוֹ דִּלְמָא בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה מַחְלוֹקֶת? תֵּיקוּ.

ט׳ מֵיתִיבִי: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא — ״וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כׇּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם״, מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עוֹר לָאָדָם אֶלָּא אִם כֵּן נוֹצַר.

י׳ אַלְמָא: בְּעוֹר תַּלְיָא מִילְּתָא, לָא שְׁנָא עָכוּר וְלָא שְׁנָא צָלוּל.

י״א אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת — הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּעָכוּר מַחְלוֹקֶת — לְמָה לִי קְרָא? סְבָרָא בְּעָלְמָא הוּא! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת, שְׁמַע מִינַּהּ.

י״ב וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַחְלוֹקֶת בְּעָכוּר, אֲבָל בְּצָלוּל — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ וָלָד.

י״ג אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֶלָּא אָמְרוּ, סִימָן וָלָד בִּבְהֵמָה דַּקָּה — טִינּוּף, בְּגַסָּה — שִׁלְיָא, בְּאִשָּׁה — שָׁפִיר וְשִׁלְיָא.

י״ד וְאִילּוּ שָׁפִיר בִּבְהֵמָה לָא פָּטַר, אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת — מִשּׁוּם הָכִי.

ט״ו אִשָּׁה דְּרַבִּי בַּהּ קְרָא, פְּטַר בַּהּ שָׁפִיר; בִּבְהֵמָה דְּלָא רַבִּי קְרָא, לָא פְּטַר בַּהּ שָׁפִיר.

ט״ז אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּעָכוּר מַחְלוֹקֶת, מִכְּדֵי סְבָרָא הוּא, מַאי שְׁנָא אִשָּׁה, וּמַאי שְׁנָא בְּהֵמָה?

י״ז מִי סָבְרַתְּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפְשָׁט פְּשִׁיט לֵיהּ? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ, וְאָזֵיל הָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא.

י״ח גַּבֵּי אִשָּׁה, דְּמָמוֹנָא הוּא — סְפֵק מָמוֹנָא לְקוּלָּא.

י״ט גַּבֵּי בְּהֵמָה, דְּאִיסּוּרָא הוּא דְּאִיכָּא לְגַבֵּי גִּיזָּה וַעֲבוֹדָה — סְפֵק אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא; הָכִי נָמֵי גַּבֵּי אִשָּׁה — סְפֵק טוּמְאָה לְחוּמְרָא.

כ׳ וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ? וְהָא קְרָא קָאָמַר! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא.

כ״א אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא בַּר שֶׁלֶמְיָא לְרַב: הָא רַבִּי, הָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְהָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי — מָר כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ?

כ״ב אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי אוֹמֵר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת.

כ״ג וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה חוֹשֶׁשֶׁת. וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר: מֵעוֹלָם לָא דָּכוּ שָׁפִיר בִּנְהַרְדְּעָא, לְבַר מֵהָהוּא שְׁפִירָא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּמַנַּח עֲלֵיהּ חוּט הַשַּׂעֲרָה מֵהַאי גִּיסָא וְחַזְיֵהּ מֵהַאי גִּיסָא. אֲמַר: אִם אִיתָא דְּוָלָד הוּאי — לָא הֲוָה זִיג כּוּלֵּי הַאי.

כ״ד וְאִם הָיָה מְרוּקָּם וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ שָׁפִיר מְרוּקָּם? אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: תְּחִלַּת בְּרִיָּיתוֹ מֵרֹאשׁוֹ, וּשְׁתֵּי עֵינָיו כִּשְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁל זְבוּב. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה. שְׁנֵי חֳוטָמִין כִּשְׁתֵּי טִיפִּים שֶׁל זְבוּב.

כ״ה תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: וּמְקוֹרָבִין זֶה לָזֶה, וּפִיו מָתוּחַ כְּ״חוּט הַשַּׂעֲרָה״, וּגְוִיָּתוֹ כַּ״עֲדָשָׁה״, וְאִם הָיְתָה נְקֵבָה — נִדּוֹנָה כִּ״שְׂעוֹרָה״ לְאׇרְכָּהּ.

כ״ו וְחִתּוּךְ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֵין לוֹ, וְעָלָיו מְפוֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ״הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָּה תַּקְפִּיאֵנִי עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסוֹכְכֵנִי חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי״.

כ״ז וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּמַיִם — שֶׁהַמַּיִם עַזִּין

דף כ״ה ע״ב

א׳ וְטוֹרְדִין אוֹתוֹ, אֶלָּא בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן — שֶׁהַשֶּׁמֶן רַךְ וּמְצַחְצְחוֹ, וְאֵין רוֹאִין אֶלָּא בַּחַמָּה.

ב׳ כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ? כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ?! כִּדְאָמְרִינַן! אֶלָּא, בַּמֶּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ לֵידַע אִם זָכָר הוּא אִם נְקֵבָה הִיא?

ג׳ אַבָּא שָׁאוּל בַּר נַשׁ, וְאָמְרִי לַהּ אַבָּא שָׁאוּל בַּר רֶמֶשׂ, אוֹמֵר: מֵבִיא קֵיסָם שֶׁרֹאשׁוֹ חָלָק, וּמְנַעְנֵעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אִם מְסַכְסֵךְ — בְּיָדוּעַ שֶׁזָּכָר הוּא, וְאִם לָאו — בְּיָדוּעַ שֶׁנְּקֵבָה הִיא.

ד׳ אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אֲבָל מִן הַצְּדָדִין — אֵימָא כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם נִינְהוּ.

ה׳ אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: תָּנָא, ״אִם הָיְתָה נְקֵבָה — נְדוֹנָה כִּשְׂעוֹרָה סְדוּקָה״. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: וְדִילְמָא חוּט שֶׁל בֵּיצִים נִינְהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא בֵּיצִים גּוּפַיְיהוּ לָא יְדִיעִי, חוּט שֶׁל בֵּיצִים יְדִיעַ?

ו׳ אָמַר רַבִּי עַמְרָם, תָּנָא: שְׁתֵּי יַרְכוֹתָיו כִּשְׁנֵי חוּטִין שֶׁל זְהוֹרִית. וְאָמַר רַבִּי עַמְרָם עֲלַהּ: כְּשֶׁל עֵרֶב. וּשְׁנֵי זְרוֹעוֹתָיו כִּשְׁנֵי חוּטִין שֶׁל זְהוֹרִית, וְאָמַר רַבִּי עַמְרָם עֲלַהּ: כְּשֶׁל שְׁתִי.

ז׳ אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, לָא תַּעֲבֵיד עוֹבָדָא עַד שֶׁיַּשְׂעִיר. וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת!

ח׳ אָמַר רַב אַמֵּי בַּר שְׁמוּאֵל: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל — לָחוֹשׁ חוֹשֶׁשֶׁת, יְמֵי טׇהֳרָה לָא יָהֲבִינַן לַהּ עַד שֶׁיַּשְׂעִיר.

ט׳ לְמֵימְרָא דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל? וְהָא הָהוּא שְׁפִירָא דַּאֲתָאי לְקַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, אֲמַר: ״הָא בַּר אַרְבְּעִין וְחַד יוֹמָא״, וְחַשֵּׁיב מִיּוֹמָא דְּאָזְלָא לִטְבִילָה עַד הָהוּא יוֹמָא, וְלָא הֲוָה אֶלָּא אַרְבְּעִין יוֹמִין,

י׳ וַאֲמַר לְהוּ: הַאי בְּנִדָּה בְּעַל; כַּפְתֵיהּ, וְאוֹדִי! שָׁאנֵי שְׁמוּאֵל, דְּרַב גּוּבְרֵיהּ.

י״א הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: סַנְדָּל דּוֹמֶה לַדָּג שֶׁל יָם, מִתְּחִלָּתוֹ וָלָד הוּא, אֶלָּא שֶׁנִּרְצַף. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: סַנְדָּל דּוֹמֶה לַלָּשׁוֹן שֶׁל שׁוֹר הַגָּדוֹל. מִשּׁוּם רַבּוֹתֵינוּ הֵעִידוּ: סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים.

י״ב אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה, סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים. אָמַר רַב אַדָּא, אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים, וַאֲפִילּוּ מֵאֲחוֹרָיו. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁסָּטַר אֶת חֲבֵירוֹ, וְהֶחְזִיר פָּנָיו לַאֲחוֹרָיו.

י״ג בִּימֵי רַבִּי יַנַּאי, בִּקְּשׁוּ לְטַהֵר אֶת הַסַּנְדָּל שֶׁאֵין לוֹ צוּרַת פָּנִים. אָמַר לָהֶם רַבִּי יַנַּאי: טִיהַרְתֶּם אֶת הַוְּולָדוֹת!

י״ד וְהָתַנְיָא: מִשּׁוּם רַבּוֹתֵינוּ הֵעִידוּ: סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים! אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: זְכָה בַּהּ רַב בִּיבִי בִּשְׁמַעְתֵּיהּ, דַּאֲנָא וְהוּא הֲוֵינָא יָתְבִין קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן כִּי אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, וּקְדַם אִיהוּ וַאֲמַר וּזְכָה בַּהּ.

ט״ו לָמָּה הִזְכִּירוּ סַנְדָּל, וַהֲלֹא אֵין סַנְדָּל שֶׁאֵין עִמּוֹ וָלָד?

ט״ז אִי דְּאִתְיְלִידָא נְקֵבָה בַּהֲדֵיהּ — הָכִי נָמֵי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — דְּאִתְיְלִיד זָכָר בַּהֲדֵיהּ.

י״ז מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַמֵּי, אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִילָּה — יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה — יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, מִדְּהָא זָכָר — הָא נָמֵי זָכָר.

י״ח קָא מַשְׁמַע לַן: אֵימָא שְׁנֵיהֶם הִזְרִיעוּ בְּבַת אַחַת, הַאי זָכָר וְהַאי נְקֵבָה.

י״ט דָּבָר אַחֵר: שֶׁאִם תֵּלֵד נְקֵבָה לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְסַנְדָּל לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה —

כ׳ מוֹנֶה תְּחִלַּת נִדָּה לָרִאשׁוֹן, וּתְחִלַּת נִדָּה לָאַחֲרוֹן.

כ״א סַנְדָּל דִּתְנַן

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד