בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת נדה › תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ״ט

תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ״ט

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף כ״ט ע״א

א׳ לְחַלֵּק בֵּין עֵרֶךְ אִישׁ לְעֵרֶךְ אִשָּׁה.

ב׳ יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֲפִילּוּ הָרֹאשׁ עִמָּהֶן.

ג׳ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין הָרֹאשׁ עִמָּהֶן, אֲבָל הָרֹאשׁ עִמָּהֶן — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר.

ד׳ לֵימָא בְּדִשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הָרֹאשׁ פּוֹטֵר בִּנְפָלִים.

ה׳ בְּשָׁלֵם — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי בִּמְחוּתָּךְ, דְּמָר סָבַר: בְּשָׁלֵם הוּא דְּקָחָשֵׁיב, בִּמְחוּתָּךְ לָא קָחָשֵׁיב, וּמָר סָבַר: בַּמְחוּתָּךְ נָמֵי חָשֵׁיב.

ו׳ לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: טַעְמָא דְּיָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. תַּרְוַיְיהוּ לֵית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הָרֹאשׁ פּוֹטֵר בִּנְפָלִים.

ז׳ אִיכָּא דְמַתְנֵי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין הָרֹאשׁ כְּרוֹב אֵבָרִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הָרֹאשׁ כְּרוֹב אֵבָרִים, וְקָמִיפַּלְגִי בְּדִשְׁמוּאֵל.

ח׳ תְּנַן: יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס, מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ — הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. מִדְּקָאָמַר ״מְסוֹרָס״, מִכְּלָל דִּמְחוּתָּךְ כְּתִקְנוֹ, וְקָאָמַר מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד — קַשְׁיָא לְרַבִּי יוֹחָנָן!

ט׳ אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן, אֵימָא: יָצָא מְחוּתָּךְ וּמְסוֹרָס.

י׳ וְהָא ״אוֹ״ קָתָנֵי! הָכִי קָאָמַר: יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ שָׁלֵם, וְזֶה וָזֶה מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד.

י״א אָמַר רַב פָּפָּא: כְּתַנָּאֵי, יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא כְּתִקְנוֹ. מַאי קָאָמַר?

י״ב אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: יָצָא מְחוּתָּךְ וּמְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ כְּתִקְנוֹ.

י״ג מַתְקֵיף לַהּ רַב זְבִיד: מִכְּלָל דְּבִמְסוֹרָס, רוּבּוֹ נָמֵי לֹא פּוֹטֵר? הָא קַיְימָא לַן דְּרוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ!

י״ד אֶלָּא אָמַר רַב זְבִיד, הָכִי קָאָמַר: יָצָא מְחוּתָּךְ וּמְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא כְּתִקְנוֹ לְחַיִּים.

ט״ו תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יָצָא מְחוּתָּךְ (אוֹ) מְסוֹרָס — מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד, הָא כְּתִקְנוֹ — הָרֹאשׁ פּוֹטֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצֵא כְּתִקְנוֹ לְחַיִּים.

ט״ז וְאֵיזֶהוּ כְּתִקְנוֹ לְחַיִּים? מִשֶּׁיֵּצֵא רוֹב רֹאשׁוֹ. וְאֵיזֶהוּ רוֹב רֹאשׁוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּצְאוּ צְדָעָיו. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: (מִשֶּׁיֵּצֵא) [מִשֶּׁתֵּצֵא] פַּדַּחְתּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִשֶּׁיֵּרָאוּ קַרְנֵי רֹאשׁוֹ.

י״ז מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מַהוּ — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה אִם לָאו — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה.

י״ח גְּמָ' אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עָבְרָה נָהָר וְהִפִּילָה — מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל, הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן.

י״ט תְּנַן: אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. אַמַּאי תֵּשֵׁב לְנִדָּה? לֵימָא: הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן.

כ׳ מַתְנִיתִין בְּשֶׁלֹּא הוּחְזְקָה עוּבָּרָה, וְכִי קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי — כְּשֶׁהוּחְזְקָה עוּבָּרָה.

כ״א תָּא שְׁמַע: בְּהֵמָה שֶׁיָּצְאָה מְלֵאָה, וּבָאָה רֵיקָנִית — הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר מִסָּפֵק.

כ״ב וְאַמַּאי? הַלֵּךְ אַחַר רוֹב בְּהֵמוֹת, וְרוֹב בְּהֵמוֹת וָלָד מְעַלְּיָא יָלְדָן, וְהַאי פָּשׁוּט הוּא!

כ״ג אָמַר רָבִינָא, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: רוֹב בְּהֵמוֹת יוֹלְדוֹת דָּבָר הַפּוֹטֵר מִבְּכוֹרָה, וּמִעוּטָן יוֹלְדוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹטֵר מִבְּכוֹרָה, וְכׇל הַיּוֹלְדוֹת מְטַנְּפוֹת, וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא טִנְּפָה — אִתְּרַע לֵהּ רוּבָּא.

כ״ד אִי כׇּל הַיּוֹלְדוֹת מְטַנְּפוֹת, הָא מִדְּלָא מְטַנְּפָה בְּכוֹר מְעַלְּיָא הוּא! אֶלָּא אֵימָא: רוֹב יוֹלְדוֹת מְטַנְּפוֹת, וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא טִנְּפָה — אִתְּרַע לֵהּ רוּבָּא.

כ״ה כִּי אֲתָא רַבִּין אָמַר: מֵתִיב רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא טוֹעָה, וְלָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתָּא. מַאי הִיא? דְּתַנְיָא:

דף כ״ט ע״ב

א׳ אִשָּׁה שֶׁיָּצְתָה מְלֵאָה וּבָאָה רֵיקָנִית, וְהֵבִיאָה לְפָנֵינוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעִין טְהוֹרִין, וַעֲשָׂרָה שְׁבוּעוֹת אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר.

ב׳ מְשַׁמֶּשֶׁת לְאוֹר שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּהּ לַטְּבִילָה שֶׁתְּהֵא בָּאַחֲרוֹנָה.

ג׳ בִּשְׁלָמָא שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן לֹא מְשַׁמֶּשֶׁת, אֵימַר: יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא; שָׁבוּעַ שֵׁנִי, אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה הִיא;

ד׳ שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי, אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּזוֹב הִיא;

ה׳ אֶלָּא שָׁבוּעַ רְבִיעִי, אַף עַל גַּב דְּקָא חָזְיָא דָּם — תְּשַׁמֵּשׁ, דְּהָא דָּם טָהוֹר הוּא. לָאו מִשּׁוּם דְּלָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא?

ו׳ אֶלָּא מַאי ״לָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתָּא״? אֵימַר: הִרְחִיקָה לֵידָתָהּ.

ז׳ הָךְ שְׁבוּעַ חֲמִישִׁי דְּטָהוֹר הוּא, תְּשַׁמֵּשׁ!

ח׳ הָךְ שָׁבוּעַ רְבִיעִי, כֹּל יוֹמָא וְיוֹמָא מַסְפְּקִינַן בְּסוֹף לֵידָה וּבִתְחִלַּת נִדָּה, וְעֶשְׂרִין וּתְמָנְיָא גּוּפֵיהּ אֵימַר תְּחִלַּת נִדָּה הִיא, וּבָעֲיָא לְמֵיתַב שִׁבְעָה לְנִדָּתָהּ.

ט׳ בְּעֶשְׂרִים וְחַד תְּשַׁמֵּשׁ!

י׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: ״אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן״, שֶׁמָּא תָּבֹא לִידֵי סָפֵק. לְאוּרְתָּא תְּשַׁמֵּשׁ? כְּשֶׁרָאֲתָה בָּעֶרֶב.

י״א וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת. שָׁבוּעַ קַמָּא מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בְּלֵילָוָתָא, אֵימַר יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא.

י״ב שָׁבוּעַ שֵׁנִי, מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בְּלֵילָוָתָא, אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה הִיא. (בִּימָמָא) [בִּימָמֵי], אֵימַר: יוֹלֶדֶת זָכָר בְּזוֹב הִיא.

י״ג שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי מַטְבִּילִין לַהּ (בִּימָמָא) [בִּימָמֵי], אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּזוֹב הִיא.

י״ד בְּלֵילָוָתָא, בֵּית שַׁמַּאי לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאָמְרִי: טְבוּלַת יוֹם אָרוֹךְ בָּעֵי טְבִילָה.

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד