תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ל״ה

א׳ לַאֲחֵרִים גּוֹרֵם טוּמְאָה, לְעַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּזָב מְצוֹרָע,

ב׳ וּמִדְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוֹיֵי בִּרְאִיָּיה שְׁנִיָּה, שְׁמַע מִינַּהּ: מְקוֹם זִיבָה לָאו מַעְיָן הוּא.

ג׳ אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה מִדִּסְקַרְתָּא לְרָבָא: מִמַּאי? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בְּזָב גְּרֵידָא, וּדְקָאָמְרַתְּ לַאֲחֵרִים גּוֹרֵם טוּמְאָה, לְעַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן — שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁגּוֹרֵם טוּמְאָה לַאֲחֵרִים, וְהוּא עַצְמוֹ טָהוֹר!

ד׳ אָמַר אַבָּיֵי: מַאי תִּבְּעֵי לֵיהּ, וְהָא הוּא דְּאָמַר ״זֹאת תּוֹרַת הַזָּב״ — בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן, וְכֵיוָן דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָתָם, אִיַּיתַּר לֵיהּ ״לַזָּכָר״ לְרַבּוֹת מְצוֹרָע לְמַעְיְנוֹתָיו, (נקבה) [״וְלַנְּקֵבָה״] לְרַבּוֹת מְצוֹרַעַת לְמַעְיְנוֹתֶיהָ.

ה׳ וְאַקְּשֵׁיהּ רַחֲמָנָא מְצוֹרָע לְזָב גָּמוּר — מָה זָב גָּמוּר מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, אַף רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מְצוֹרָע מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא.

ו׳ אָמַר רַב הוּנָא: רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה שֶׁל זָב מְטַמְּאָה בְּאוֹנֶס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע״, מָה שִׁכְבַת זֶרַע מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס, אַף רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה שֶׁל זָב מְטַמְּאָה בְּאוֹנֶס.

ז׳ תָּא שְׁמַע: רָאָה רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. מַאי לַָאו לְטוּמְאָה? לָא, לְקׇרְבָּן.

ח׳ תָּא שְׁמַע: בַּשְּׁנִיָּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. לְמַאי? אִילֵימָא לְקׇרְבָּן, אֲבָל לְטוּמְאָה לָא? אִקְּרִי כָּאן ״מִבְּשָׂרוֹ״ וְלֹא מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ! אֶלָּא לָאו לְטוּמְאָה, וּמִדְּסֵיפָא לְטוּמְאָה — רֵישָׁא נָמֵי לְטוּמְאָה?

ט׳ מִידֵּי אִירְיָא? הָא כִּדְאִיתַאּ, וְהָא כִּדְאִיתַאּ.

י׳ תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף בַּשְּׁלִישִׁי בּוֹדְקִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַקׇּרְבָּן, מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה קָאָמַר!

י״א לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְקׇרְבָּן, וְהָכָא בְּ״אֶתִּים״ קָא מִיפַּלְגִי: רַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי ״אֶתִּים״, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ ״אֶתִּים״.

י״ב רַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי ״אֶתִּים״: ״הַזָּב״ — חֲדָא, ״זוֹבוֹ״ — תַּרְתֵּי, ״לַזָּכָר״ — בַּשְּׁלִישִׁי אַקְּשֵׁיהּ רַחֲמָנָא לִנְקֵבָה.

י״ג וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ ״אֶתִּים״: ״הַזָּב״ — חֲדָא, ״אֶת״ — תַּרְתֵּי, ״זוֹבוֹ״ — תְּלָת, בָּרְבִיעִי אַקְּשֵׁיהּ רַחֲמָנָא לִנְקֵבָה.

י״ד תָּא שְׁמַע: רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, וַהֲלֹא זָב בִּכְלַל בַּעַל קֶרִי הָיָה, וְלָמָּה יָצָא — לְהָקֵל עָלָיו וּלְהַחְמִיר עָלָיו; לְהָקֵל עָלָיו — שֶׁאֵין מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס, וּלְהַחְמִיר עָלָיו —

א׳ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב.

ב׳ אֵימַת? אִילֵּימָא בִּרְאִיָּיה שְׁנִיָּה — הֵיכָא הֲוָה בִּכְלַל בַּעַל קֶרִי? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה, וְקָתָנֵי לְהָקֵל עָלָיו שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס!

ג׳ וְתִסְבְּרָא לְהַחְמִיר עָלָיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה בַּר מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב הוּא?

ד׳ אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: וַהֲלֹא זָב בִּכְלַל בַּעַל קֶרִי הָיָה בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה, וְלָמָּה יָצָא בִּרְאִיָּיה שְׁנִיָּיה — לְהָקֵל עָלָיו וּלְהַחְמִיר עָלָיו, לְהָקֵל עָלָיו — שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס, וּלְהַחְמִיר עָלָיו — שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב.

ה׳ אָמַר רַב הוּנָא: זוֹב דּוֹמֶה לְמֵי בָצֵק שֶׁל שְׂעוֹרִים. זוֹב בָּא מִבְּשַׂר הַמֵּת, שִׁכְבַת זֶרַע בָּא מִבְּשַׂר הַחַי. זוֹב — דֵּיהֶה, וְדוֹמֶה לְלוֹבֶן בֵּיצָה הַמּוּזֶרֶת, שִׁכְבַת זֶרַע קְשׁוּרָה, וְדוֹמָה לְלוֹבֶן בֵּיצָה שֶׁאֵינָהּ מוּזֶרֶת.

ו׳ דַּם הַיּוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה וְכוּ׳.

ז׳ תַּנְיָא, אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: אִי אַתֶּם מוֹדִים בְּנִדָּה שֶׁלֹּא טָבְלָה וְרָאֲתָה דָּם, שֶׁהִיא טְמֵאָה? אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּנִדָּה שֶׁאֲפִילּוּ טָבְלָה וְרָאֲתָה טְמֵאָה, תֹּאמְרוּ בְּיוֹלֶדֶת שֶׁאִם טָבְלָה וְרָאֲתָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה.

ח׳ אָמְרוּ לָהֶם: יוֹלֶדֶת בְּזוֹב תּוֹכִיחַ, שֶׁאִם טָבְלָה וְרָאֲתָה לְאַחַר יְמֵי סְפִירָה — טְהוֹרָה, לֹא טָבְלָה וְרָאֲתָה — טְמֵאָה!

ט׳ אָמְרוּ לָהֶם: הוּא הַדִּין, וְהִיא הַתְּשׁוּבָה.

י׳ לְמֵימְרָא דִּפְלִיגִי? וְהָתְנַן: וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁהִיא מְטַמְּאָה לַח וְיָבֵשׁ!

י״א לָא קַשְׁיָא — כָּאן שֶׁסָּפְרָה, כָּאן שֶׁלֹּא סָפְרָה.

י״ב וְהָתַנְיָא: יוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁסָּפְרָה וְלֹא טָבְלָה וְרָאֲתָה, הָלְכוּ בֵּית שַׁמַּאי לְשִׁיטָתָן, וּבֵית הִלֵּל לְשִׁיטָתָן.

י״ג אִיתְּמַר: רַב אָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא — הַתּוֹרָה טִמְּאַתּוּ וְהַתּוֹרָה טִהֲרַתּוּ.

י״ד וְלֵוִי אָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵם — נִסְתָּם הַטָּמֵא נִפְתָּח הַטָּהוֹר, נִסְתָּם הַטָּהוֹר נִפְתָּח הַטָּמֵא.

ט״ו מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵינַיְיהוּ: שׁוֹפַעַת מִתּוֹךְ שִׁבְעָה לְאַחַר שִׁבְעָה, וּמִתּוֹךְ אַרְבָּעָה עָשָׂר לְאַחַר אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּמִתּוֹךְ אַרְבָּעִים לְאַחַר אַרְבָּעִים, וּמִתּוֹךְ שְׁמֹנִים לְאַחַר שְׁמֹנִים.

ט״ז לְרַב — רֵישָׁא לְקוּלָּא, וְסֵיפָא לְחוּמְרָא;

י״ז לְלֵוִי — רֵישָׁא לְחוּמְרָא, וְסֵיפָא לְקוּלָּא.

י״ח מֵיתִיבִי: דַּם הַיּוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כְּרוּקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ.

י״ט קָא סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּפָסְקָה. בִּשְׁלָמָא לְרַב, דְּאָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא, מִשּׁוּם הָכִי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. אֶלָּא לְלֵוִי, דְּאָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵן, אַמַּאי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ?

כ׳ אָמַר לָךְ לֵוִי: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? בְּשׁוֹפַעַת, אִי בְּשׁוֹפַעַת, מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי? קָסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי: מַעְיָן אֶחָד הוּא.

כ״א בִּשְׁלָמָא לְלֵוִי, הַיְינוּ דְּאִיכָּא בֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, אֶלָּא לְרַב מַאי בֵּינַיְיהוּ?

כ״ב אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ יוֹמֵי וּטְבִילָה, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: בְּיוֹמֵי תְּלָה רַחֲמָנָא, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: בְּיוֹמֵי וּטְבִילָה.

כ״ג תָּא שְׁמַע, וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁהִיא מְטַמְּאָה לַח וְיָבֵשׁ. סָלְקָא דַעְתָּךְ הָכָא נָמֵי דְּפָסְקָה.

כ״ד בִּשְׁלָמָא לְרַב, דְּאָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא, מִשּׁוּם הָכִי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. אֶלָּא לְלֵוִי, דְּאָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵן, אַמַּאי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ?

כ״ה אָמַר לָךְ: הָכָא נָמֵי — בְּשׁוֹפַעַת. אִי בְּשׁוֹפַעַת, לְמַאי אִיצְטְרִיךְ?

כ״ו לְבֵית שַׁמַּאי אִיצְטְרִיךְ, אַף עַל גַּב דְּקָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי: מַעְיָן אֶחָד הוּא, וּבְיוֹמֵי תְּלָה רַחֲמָנָא — הָנֵי מִילֵּי בְּיוֹלֶדֶת גְּרֵידְתָּא, דִּשְׁלִימוּ לְהוּ יוֹמֵי, אֲבָל יוֹלֶדֶת בְּזוֹב דְּבָעֵי סְפִירָה — לָא.

כ״ז תָּא שְׁמַע: ״דְּוֹתָהּ תִּטְמָא״ — לְרַבּוֹת אֶת בּוֹעֲלָהּ.

כ״ח ״דְּוֹתָהּ תִּטְמָא״ — לְרַבּוֹת הַלֵּילוֹת, ״דְּוֹתָהּ תִּטְמָא״ — לְרַבּוֹת הַיּוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁצְּרִיכָה שֶׁתֵּשֵׁב שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים. בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר מַעְיָן אֶחָד הוּא, מִשּׁוּם הָכִי בָּעֲיָא שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים,