תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ל״ט

א׳ יָשְׁבָה לָהּ וְלֹא בָּדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה.

ב׳ הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ, וְלֹא בָּדְקָה — הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא, וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ, וְלֹא בָּדְקָה — הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים.

ג׳ אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה, וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם — הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טוּמְאָה.

ד׳ גְּמָ' לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב יְהוּדָה: לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה. וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה״ — מִכְּלָל דִּלְכַתְּחִלָּה בָּעֲיָא בְּדִיקָה!

ה׳ סֵיפָא אֲתָאן לִימֵי נִדָּה, וְהָכִי קָאָמַר: כׇּל אַחַד עָשָׂר בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, וְלָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה, אֲבָל בִּימֵי נִדָּתָהּ — בָּעֲיָא בְּדִיקָה. יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה.

ו׳ רַב חִסְדָּא אָמַר: לָא צְרִיכָא אֶלָּא לְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ. הָנֵי מִילֵּי בִּימֵי נִדָּתָהּ, אֲבָל בִּימֵי זִיבָתָהּ בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה קָיְימָא.

ז׳ אִי הָכִי, אַמַּאי אָמַר רַבִּי מֵאִיר: יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית? דִּלְמָא אָתְיָא לְקַלְקוֹלֵאּ בִּימֵי נִדָּה.

ח׳ הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה״ — מִכְּלָל דִּבְאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת עָסְקִינַן! חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: כׇּל אַחַד עָשָׂר בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, וְשַׁרְיָא לְבַעְלָהּ, וּבִימֵי נִדָּה אֲסוּרָה.

ט׳ בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת, אֲבָל יֵשׁ לָהּ וֶסֶת מוּתֶּרֶת, וּצְרִיכָה בְּדִיקָה. יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה. הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְמֵאָה.

י׳ הָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, רֵישָׁא לָאו רַבִּי מֵאִיר! כּוּלַּהּ רַבִּי מֵאִיר הִיא, וְהָכִי קָאָמַר: אִם לֹא הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְמֵאָה, שֶׁרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה, שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים.

י״א רָבָא אָמַר: לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת.

י״ב מֵיתִיבִי: הַנִּדָּה, וְהַזָּבָה, וְהַשּׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, וְהַיּוֹלֶדֶת — כּוּלָּן מְטַמְּאוֹת מֵעֵת לְעֵת. תְּיוּבְתָּא!

י״ג רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל: לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתְּתָא.

י״ד אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אֲמַרְתְּ לַן: הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר (יוֹם), וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין לְשַׁמֵּשׁ. שִׁינְּתָה פַּעֲמַיִם לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין.

ט״ו וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לָא שְׁנָא אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִטְבִילָתָהּ, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לִרְאִיָּתָהּ, דְּהָתָם בִּימֵי נִדָּתָהּ קָאֵי לַהּ, אֲבָל חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִרְאִיָּתָהּ, דְּבִימֵי זִיבָתָהּ קָאֵי — לָא קָבְעָה.

ט״ז אָמַר רַב פָּפָּא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ רַב יְהוּדָה מִדִּסְקַרְתָּא, מִקְבָּע לָא קָבְעָה, מֵיחָשׁ מַהוּ דְּנֵיחוּשׁ לַהּ?

י״ז אִישְׁתִּיק וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵי. אָמַר רַב פָּפָּא: ״נֶחְזֵי אֲנַן״, הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין.

א׳ וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לָא שְׁנָא אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִטְבִילָתָהּ, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לִרְאִיָּיתָהּ,

ב׳ וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה; דְּכִי הָדְרִי וְאָתוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי — קָיְימָא לַהּ בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ, וְקָתָנֵי: זֶה וָזֶה אֲסוּרִין — אַלְמָא דְּחָיְישִׁינַן לַהּ.

ג׳ וְקָסָבַר רַב פָּפָּא: עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין — מֵעֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין מָנֵינַן, נִדָּה וּפִתְחָהּ — מֵעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה מָנֵינַן.

ד׳ אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: מִמַּאי? דִּלְמָא עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין נָמֵי מֵעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה מָנֵינַן, דְּכִי הָדְרִי וְאָתוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין — קָיְימָא לַהּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ.

ה׳ וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא; דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הַאי תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּרָמְיָא יוֹמָא וְכָבְשָׁה יוֹמָא, וְרָמְיָא יוֹמָא וְכָבְשָׁה יוֹמָא, וְכָבְשָׁה תְּרֵי יוֹמֵי וְרָמְיָא חַד יוֹמָא,

ו׳ כִּי הָדְרָה נָקְטָה — כְּדִלְקַמֵּיהּ נָקְטָה, אוֹ כִּדְמֵעִיקָּרָא נָקְטָה? עַל כׇּרְחָךְ כְּדִלְקַמֵּיהּ נָקְטָה.

ז׳ אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: אֶלָּא הָא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ, וְאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ — הֵיכִי דָּמֵי?

ח׳ לָאו כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא, וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וְהַשְׁתָּא חֲזַאי בְּחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וּבְרֵישׁ יַרְחָא לָא חֲזַאי,

ט׳ וְקָאָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ, אַלְמָא מֵרֵישׁ יַרְחָא מָנֵינָא!

י׳ אֲמַר לֵיהּ: לָא, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, וְעֶשְׂרִין וְחַמְשָׁה בְּיַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, דְּאָמְרִינַן דָּמֵי יַתִּירִי הוּא דְּאִתּוֹסַפוּ בַּהּ.

י״א וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין וְכֹל נָחוֹתֵי יַמָּא, אַמְרוּהָ כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ.

י״ב הֲדַרַן עֲלָךְ בְּנוֹת כּוּתִים.