בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת נדה › תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף נ׳

תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף נ׳

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף נ׳ ע״א

א׳ רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּתַנְיָא: הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל פִּיהֶם יִהְיֶה כׇּל רִיב וְכׇל נָגַע״? וְכִי מָה עִנְיָן רִיבִים אֵצֶל נְגָעִים? מַקִּישׁ רִיבִים לִנְגָעִים: מָה נְגָעִים בַּיּוֹם, דִּכְתִיב ״וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ״, אַף רִיבִים בַּיּוֹם.

ב׳ וּמָה נְגָעִים שֶׁלֹּא בְּסוֹמֵא, דִּכְתִיב: ״לְכׇל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן״, אַף רִיבִים שֶׁלֹּא בְּסוֹמֵא. וּמַקִּישׁ נְגָעִים לְרִיבִים, מָה רִיבִים שֶׁלֹּא בִּקְרוֹבִים, אַף נְגָעִים שֶׁלֹּא בִּקְרוֹבִים.

ג׳ אִי מָה רִיבִים בִּשְׁלֹשָׁה, אַף נְגָעִים בִּשְׁלֹשָׁה? וְדִין הוּא: מָמוֹנוֹ בִּשְׁלֹשָׁה, גּוּפוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִילּוּ כֹּהֵן אֶחָד רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים.

ד׳ הָהוּא סַמְיָא דַּהֲוָה בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דַּהֲוָה קָדָיֵין דִּינָא, וְלָא קָאָמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה!

ה׳ וּתְנַן: כׇּל הַכָּשֵׁר לָדוּן — כָּשֵׁר לְהָעִיד, וְיֵשׁ כָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵין כָּשֵׁר לָדוּן, וְאָמְרִינַן: לְאֵתוֹיֵי מַאי? וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְאֵתוֹיֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו.

ו׳ רַבִּי יוֹחָנָן סְתָמָא אַחֲרִינָא אַשְׁכַּח, דִּתְנַן: דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם, וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה.

ז׳ וּמַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי סְתָמָא מֵהַאי סְתָמָא? אִיבָּעֵית אֵימָא: סְתָמָא דְּרַבִּים עֲדִיף, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי הִלְכְתָא דְּדִינֵי.

ח׳ מַתְנִי' כֹּל שֶׁחַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת — מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין, וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין וְאֵינוֹ חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת.

ט׳ גְּמָ' לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי בָּשָׂר וְדָגִים וּבֵיצִים.

י׳ מַתְנִי' כֹּל שֶׁחַיָּיב בַּפֵּאָה — חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת, וְיֵשׁ שֶׁחַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת וְאֵינוֹ חַיָּיב בַּפֵּאָה.

י״א גְּמָ' לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי תְּאֵנָה וְיָרָק, שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בַּפֵּאָה. דִּתְנַן: כְּלָל אָמְרוּ בַּפֵּאָה — כֹּל שֶׁהוּא אוֹכֶל, וְנִשְׁמָר, וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, וּלְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם — חַיָּיב בַּפֵּאָה.

י״ב אוֹכֵל — לְמַעוֹטֵי סְפִיחֵי סְטֵיס וְקוֹצָה, וְנִשְׁמָר — לְמַעוֹטֵי הֶפְקֵר, וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ — לְמַעוֹטֵי כְּמֵהִים וּפִטְרִיּוֹת, וּלְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד — לְמַעוֹטֵי תְּאֵנָה, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם — לְמַעוֹטֵי יָרָק.

י״ג וְאִילּוּ גַּבֵּי מַעֲשֵׂר תְּנַן: כֹּל שֶׁהוּא אוֹכֶל, וְנִשְׁמָר, וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ — חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת, וְאִילּוּ לְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם — לָא קָתָנֵי.

י״ד אִם הָיוּ בָּהֶם שׁוּמִים וּבְצָלִין — חַיָּיבִין, דִּתְנַן: מַלְבְּנוֹת בְּצָלִים שֶׁבֵּין הַיָּרָק, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פֵּאָה מִכׇּל אַחַת וְאֶחָת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מֵאַחַת עַל הַכֹּל.

ט״ו אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עוּלְשִׁין שֶׁזְּרָעָן מִתְּחִילָּה לִבְהֵמָה, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לָאָדָם

דף נ׳ ע״ב

א׳ צְרִיכוֹת מַחְשָׁבָה לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ, קָסָבַר מַחְשֶׁבֶת חִבּוּר לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה.

ב׳ אָמַר רָבָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר. אַלְמָא מַחְשֶׁבֶת חַיִּים לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה, הָכָא נָמֵי מַחְשֶׁבֶת חִבּוּר לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה.

ג׳ רַבִּי זֵירָא אָמַר: הָכָא בְּגוֹזָל שֶׁנָּפַל מִן הָרוּם עָסְקִינַן, דְּלָא הֲוָה קַמַּן דְּלַחְשׁוֹב עֲלֵיהּ.

ד׳ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁבְּיַבְנֶה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֲמַר לֵיהּ: תַּרְנְגוֹל בָּרָא הֲוָה.

ה׳ אַחִיכוּ עֲלֵיהּ: תַּרְנְגוֹל בָּרָא עוֹף טָמֵא הוּא, וְעוֹף טָמֵא מִי קָמְטַמֵּא? אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי: גַּבְרָא רַבָּה אֲמַר מִילְּתָא, לָא תְּחִיכוּ עֲלֵיהּ, בְּתַרְנְגוֹלֶת שֶׁמָּרְדָה, וּמַאי ״בָּרָא״? דְּאִיבְּרַאי מִמָּרַהּ.

ו׳ רַב פָּפָּא אָמַר: תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא הֲוַאי. רַב פָּפָּא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב פָּפָּא: תַּרְנְגוֹלָא דְּאַגְמָא אֲסִיר, תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא שַׁרְיָא.

ז׳ וְסִימָנָיךְ — ״עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית״. דָּרַשׁ מָרִימָר: תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא אֲסִירָא. חַזְיוּהָ רַבָּנַן דְּדָרְסָה וְאָכְלָה, וְהַיְינוּ גֵּירוּתָא.

ח׳ תָּנוּ רַבָּנַן: גּוֹזָל שֶׁנָּפַל לַגַּת, וְחִשַּׁב עָלָיו לְהַעֲלוֹתוֹ לְכוּתִי — טָמֵא, לְכֶלֶב — טָהוֹר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אַף לְכֶלֶב — טָמֵא.

ט׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: קַל וָחוֹמֶר, אִם מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה — לֹא יְטַמֵּא טוּמְאָה קַלָּה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה?!

י׳ אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה, שֶׁכֵּן אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ, תֹּאמַר בְּטוּמְאָה קַלָּה, שֶׁכֵּן יוֹרֶדֶת לְכָךְ!

י״א אָמַר לָהֶן: תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁבְּיַבְנֶה תּוֹכִיחַ, שֶׁיּוֹרֶדֶת לְכָךְ, וְטִמְּאוּהָ שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? כּוּתִים הָיוּ שָׁם, וְחִשְּׁבוּ עָלֶיהָ לַאֲכִילָה.

י״ב בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּכְרַכִּים, לְמָה לַהּ מַחְשָׁבָה? וְהָתְנַן: נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם, וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר וְהַחֵלֶב בַּכְּרַכִּים — אֵין צְרִיכִין לֹא מַחְשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר!

י״ג אֶלָּא בִּכְפָרִים, וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּלָא בָּעֲיָא מַחְשָׁבָה? וְהָתְנַן: נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכׇל מָקוֹם, וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר בַּכְּפָרִים — צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר!

י״ד אָמַר רַבִּי זְעֵירָא בַּר חֲנִינָא: לְעוֹלָם בִּכְרַךְ, וְגִתּוֹ מֵאֲסַתּוּ, וַעֲשָׂאַתּוּ כִּכְפָר.

ט״ו אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: קַל וָחוֹמֶר, אִם מְטַמְּאָה טוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה, לֹא תְּטַמֵּא טוּמְאָה קַלָּה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה?

ט״ז אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁכֵּן אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ.

י״ז מַאי ״אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ״? אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד