תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף נ״ט

א׳ הָיוּ עָלֶיהָ טִיפֵּי דָמִים לְמַטָּה וְטִיפֵּי דָמִים לְמַעְלָה — תּוֹלָה בְּעֶלְיוֹן עַד כִּגְרִיס. מַאי לַָאו כִּגְרִיס מִלְּמַטָּה? לָא, כִּגְרִיס מִלְּמַעְלָה.

ב׳ אִיתְּמַר: נִמְצָא עָלֶיהָ כִּגְרִיס וָעוֹד, וְאוֹתוֹ עוֹד רְצוּפָה בּוֹ מַאֲכוֹלֶת. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: טְמֵאָה, רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: טְהוֹרָה. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר טְמֵאָה — כִּי תָּלְיָא בְּכִגְרִיס, בְּכִגְרִיס וָעוֹד לָא תָּלְיָא.

ג׳ רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: טְהוֹרָה, הָנֵי מִילֵּי — הֵיכָא דְּלֹא רְצוּפָה בּוֹ מַאֲכוֹלֶת, אֲבָל הֵיכָא דִּרְצוּפָה בּוֹ מַאֲכוֹלֶת — מוֹכְחָא מִילְּתָא דְּהַאי וָעוֹד דַּם מַאֲכוֹלֶת הוּא, פָּשׁ לֵיהּ כִּגְרִיס, כֵּיוָן דִּבְעָלְמָא תָּלְיָא — הָכָא נָמֵי תָּלְיָא.

ד׳ בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: נִתְעַסְּקָה בְּכִגְרִיס, וְנִמְצָא עָלֶיהָ בְּכִגְרִיס וָעוֹד, מַהוּ? תִּבְעֵי לְרַבִּי חֲנִינָא, תִּבְעֵי לְרַבִּי יַנַּאי.

ה׳ תִּבְּעֵי לְרַבִּי חֲנִינָא: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא הָתָם ״טְמֵאָה״ אֶלָּא דְּלֹא נִתְעַסְּקָה, אֲבָל הָכָא דְּנִתְעַסְּקָה — תָּלְיָא? אוֹ דִלְמָא, אֲפִילּוּ לְרַבִּי יַנַּאי דְּאָמַר ״טְהוֹרָה״ — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דִּרְצוּפָה בּוֹ מַאֲכוֹלֶת, אֲבָל הֵיכָא דְּאֵין רְצוּפָה בּוֹ מַאֲכוֹלֶת — לֹא תָּלְיָא?

ו׳ תָּא שְׁמַע: נִתְעַסְּקָה בֶּאֱדוֹם — אֵין תּוֹלָה בָּהּ שָׁחוֹר, בְּמוּעָט — אֵין תּוֹלָה בּוֹ מְרוּבָּה. הֵיכִי דָּמֵי? לָאו כִּי הַאי גַוְונָא?!

ז׳ לָא, כְּגוֹן דְּנִתְעַסְּקָה בְּכִגְרִיס, וְנִמְצָא עָלֶיהָ שְׁנֵי גְּרִיסִין וָעוֹד. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא?

ח׳ מַהוּ דְּתֵימָא: שְׁקוֹל כִּגְרִיס (צִפּוֹר), שְׁדִי בֵּי מִצְעֵי; זִיל הָכָא — לֵיכָּא שִׁיעוּרָא, זִיל הָכָא — לֵיכָּא שִׁיעוּרָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

ט׳ אָמַר רָבָא: נִמְצָא עָלֶיהָ מִין אֶחָד — תּוֹלָה בּוֹ כַּמָּה מִינִין. מֵיתִיבִי: נִתְעַסְּקָה בְּאָדוֹם — אֵין תּוֹלָה בּוֹ שָׁחוֹר! נִתְעַסְּקָה שָׁאנֵי.

י׳ אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר רָבָא: נִתְעַסְּקָה בְּמִין אֶחָד — תּוֹלָה בּוֹ כַּמָּה מִינִין. מֵיתִיבִי: נִתְעַסְּקָה בְּאָדוֹם — אֵין תּוֹלָה בּוֹ שָׁחוֹר! כִּי קָאָמַר רָבָא, דְּאִתְעַסַּקָה בְּתַרְנְגוֹלֶת דְּאִית בַּהּ כַּמָּה מִינֵי דְּמָא.

י״א מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה [וְכוּ׳]. וְהָתַנְיָא: לֹא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהָקֵל אֶלָּא לְהַחְמִיר!

י״ב אָמַר רָבִינָא: לֹא לְהָקֵל עַל דִבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא לְהַחְמִיר עַל דִבְרֵי תוֹרָה, וּכְתָמִים עַצְמָן דְּרַבָּנַן.

י״ג עֵד שֶׁהוּא נָתוּן, אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, אוֹ לָא?

י״ד תָּא שְׁמַע: כֶּתֶם אָרוֹךְ — מִצְטָרֵף, טִפִּין טִפִּין — אֵין מִצְטָרְפִין. מַנִּי? אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק — לְמָה לִי צֵירוּף? הָאָמַר ״מָשׁוּךְ כֹּל שֶׁהוּא טָמֵא״!

ט״ו אֶלָּא לָאו רַבָּנַן, שְׁמַע מִינַּהּ פְּלִיגִי? לָא, לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, וְכִי אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק — בְּעֵד, אֲבָל בְּכֶתֶם — לָא.

ט״ז תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק. הֲלָכָה — מִכְּלָל דִּפְלִיגִי, שְׁמַע מִינַּהּ.

י״ז הֲדַרַן עֲלָךְ הָרוֹאָה כֶּתֶם.

א׳ מַתְנִי' הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה צְרָכֶיהָ וְרָאֲתָה דָּם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם עוֹמֶדֶת — טְמֵאָה, וְאִם יוֹשֶׁבֶת — טְהוֹרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְהוֹרָה.

ב׳ אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁעָשׂוּ צׇרְכֵיהֶן לְתוֹךְ הַסֵּפֶל, וְנִמְצָא דָּם עַל הַמַּיִם — רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָאִישׁ לְהוֹצִיא דָּם, אֶלָּא שֶׁחֶזְקַת דָמִים מִן הָאִשָּׁה.

ג׳ גְּמָ' מַאי שְׁנָא עוֹמֶדֶת, דְּאָמְרִינַן: מֵי רַגְלַיִם הֲדוּר לְמָקוֹר וְאַיְיתִי דָּם? יוֹשֶׁבֶת נָמֵי נֵימָא: מֵי רַגְלַיִם הֲדוּר לְמָקוֹר וְאַיְיתִי דָּם!

ד׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: בִּמְזַנֶּקֶת. מְזַנֶּקֶת נָמֵי, דִּלְמָא בָּתַר דְּתַמּוּ מַיָּא אֲתָא דָּם?

ה׳ אָמַר רַבִּי אַבָּא: בְּיוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַסֵּפֶל, וּמְזַנֶּקֶת בְּתוֹךְ הַסֵּפֶל, וְנִמְצָא דָּם בְּתוֹךְ הַסֵּפֶל, דְּאִם אִיתָא דְּבָתַר דְּתַמּוּ מַיָּא אֲתָא — עַל שְׂפַת הַסֵּפֶל אִיבְּעִי לֵיהּ לְאִשְׁתְּכוֹחֵי.

ו׳ אָמַר שְׁמוּאֵל, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, וְכֵן אוֹרִי לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְקָלָא הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.

ז׳ אִישׁ וְאִשָּׁה [וְכוּ׳]. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אִישׁ וְאִשָּׁה עוֹמְדִין, מָה לִי אָמַר רַבִּי מֵאִיר?

ח׳ כִּי אָמַר רַבִּי מֵאִיר בְּחַד סְפֵקָא, אֲבָל בִּסְפֵק סְפֵקָא לָא מְטַמֵּא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

ט׳ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הִיא הִיא. מִמַּאי? מִדְּלָא קָתָנֵי ״רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַהֲרִין״.

י׳ אִי הָכִי, הַשְׁתָּא רַבִּי מֵאִיר בִּסְפֵק סְפֵקָא מְטַמֵּא, בְּחַד סְפֵקָא מִיבַּעְיָא? לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יוֹסֵי, דַּאֲפִילּוּ בְּחַד סְפֵקָא מְטַהֵר.

י״א וְאַדְּמִיפַּלְגִי בְּחַד סָפֵק, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יוֹסֵי, לִיפְלְגוּ בִּסְפֵק סְפֵקָא, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי מֵאִיר! כֹּחַ דְּהֶיתֵּרָא עֲדִיף לֵיהּ.

י״ב וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כִּי קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר בְּחַד סְפֵקָא, אֲבָל בִּסְפֵק סְפֵקָא לָא אָמַר. אִם כֵּן, לִיתְנֵי ״רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַהֲרִין״! אִין הָכִי נָמֵי, וְאַיְּידֵי דְּסָלֵיק מֵרַבִּי יוֹסֵי — פָּתַח בִּדְרַבִּי יוֹסֵי.

י״ג וְרַבִּי יוֹסֵי בְּחַד סְפֵקָא מְטַהֵר, בִּסְפֵק סְפֵקָא מִיבַּעְיָא? מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי דִּיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

י״ד תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁעָשׂוּ צׇרְכֵיהֶן לְתוֹךְ הַסֵּפֶל, וְנִמְצָא דָּם עַל הַמַּיִם — רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַהֲרִין, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא.

ט״ו אִיבַּעְיָא לְהוּ: אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת, מָה לִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן? כִּי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעוֹמֶדֶת, דִּדְחִיק לַהּ עָלְמָא, אֲבָל יוֹשֶׁבֶת — לָא, אוֹ דִּלְמָא לָא שְׁנָא?

ט״ז תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: יוֹשֶׁבֶת — תּוֹלָה, עוֹמֶדֶת — אֵינָהּ תּוֹלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — תּוֹלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — אֵינָהּ תּוֹלָה.

י״ז אִיבַּעְיָא לְהוּ: אִישׁ וְאִשָּׁה יוֹשְׁבִין, מָה לִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן? כִּי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן — עוֹמֶדֶת דִּדְחִיק לַהּ עָלְמָא, וְיוֹשֶׁבֶת דְּחַד סָפֵק, אֲבָל בִּסְפֵק סְפֵקָא — לָא אָמַר, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

י״ח תָּא שְׁמַע: כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן ״חֶזְקַת דָּמִים מִן הָאִשָּׁה״ — לָא שְׁנָא עוֹמְדִין וְלָא שְׁנָא יוֹשְׁבִין.

י״ט מַתְנִי' הִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לְנׇכְרִית אוֹ לְנִדָּה — הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ.

כ׳ שָׁלֹשׁ נָשִׁים שֶׁלָּבְשׁוּ חָלוּק אֶחָד, אוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסָל אֶחָד, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם — כּוּלָּן טְמֵאוֹת.

כ״א יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל שֶׁל אֶבֶן אוֹ עַל הָאִיצְטְבָא שֶׁל מֶרְחָץ — רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר. שֶׁהָיָה רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כׇּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה — אֵינוֹ מְקַבֵּל כְּתָמִים.

כ״ב גְּמָ' אָמַר רַב: בְּנׇכְרִית