תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס״ג

א׳ אִם הִקְפִּיד עָלָיו — אִין, אִי לָא — לָא.

ב׳ אֵיזֶהוּ רוֹק תָּפֵל. תָּנָא: כָּל שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם מִבָּעֶרֶב. סְבַר רַב פָּפָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא לְמֵימַר, כְּמַאן דְּאָמַר לָא טְעַם מִידֵּי בְּאוּרְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מִי קָתָנֵי ״בָּעֶרֶב״? ״מִבָּעֶרֶב״ קָתָנֵי, לְאַפּוֹקֵי הֵיכָא דְּקָדֵים וְאָכֵיל.

ג׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ רוֹק תָּפֵל? כֹּל שֶׁעָבַר עָלָיו חֲצוֹת לַיְלָה וּבְשֵׁינָה. לְמֵימְרָא דִּבְשֵׁינָה תַּלְיָא מִילְּתָא? וְהָתְנַן: יָשַׁן כׇּל הַיּוֹם — אֵין זֶה רוֹק תָּפֵל, נֵיעוֹר כׇּל הַלַּיְלָה — הֲרֵי זֶה רוֹק תָּפֵל! הָתָם בְּמִתְנַמְנֵם.

ד׳ הֵיכִי דָּמֵי מִתְנַמְנֵם? אָמַר רַב אָשֵׁי: נִים וְלָא נִים, תִּיר וְלָא תִּיר, דְּקָרוּ לֵיהּ — וְעָנֵי, וְלָא יָדַע לְאַהְדּוֹרֵי סְבָרָא, וְכִי מַדְכְּרוּ לֵיהּ — מִדְּכַר.

ה׳ תָּנָא: הִשְׁכִּים וְשָׁנָה פִּרְקוֹ — אֵין זֶה רוֹק תָּפֵל. וְעַד כַּמָּה? אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שֵׁילָא, אָמַר רַב אָשֵׁי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כֹּל שֶׁיָּצָא רוֹב דִּבּוּרוֹ שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.

ו׳ מֵי גְרִיסִין — לְעִיסַּת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל וְכוּ׳. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: רוֹק תָּפֵל צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא עִם כׇּל אֶחָד וְאֶחָד? דִּלְמָא הַבְלָא דְפוּמָּא מְעַלֵּי.

ז׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵי גְרִיסִין רוֹתֵחַ, וְעוֹבֵר שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מֶלַח.

ח׳ מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״עוֹבֵר״ לִישָּׁנָא דְּאַקְדּוֹמֵי הוּא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: דְּאָמַר קְרָא ״וַיָּרׇץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר וַיַּעֲבוֹר אֶת הַכּוּשִׁי״. אַבָּיֵי אָמַר: מֵהָכָא ״וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם״, וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ״וַיַּעֲבוֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה׳ בְּרֹאשָׁם״.

ט׳ מֵי רַגְלַיִם שֶׁהֶחְמִיצוּ. תָּנָא: כַּמָּה חִימּוּצָן? — שְׁלֹשָׁה יָמִים.

י׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל שִׁיעוּרֵי חֲכָמִים בִּכְתָמִים — צָרִיךְ שִׁיעוּר לְשִׁיעוּרָן. דְּיֶלֶד אוֹ דְזָקֵן, דְּאִישׁ אוֹ דְאִשָּׁה, מְכוּסִּים אוֹ מְגוּלִּים, בִּימוֹת הַחַמָּה אוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

י״א וְצָרִיךְ לְכַסְכֵּס שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי חַד, אוֹ דִלְמָא אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי תַּרְתֵּי? מַאי? תֵּיקוּ.

י״ב הֶעֱבִירָן שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן. תָּנוּ רַבָּנַן: הִקְדִּים שְׁנִיִּים לָרִאשׁוֹנִים, תָּנֵי חֲדָא: שְׁנִיִּים עָלוּ לוֹ, רִאשׁוֹנִים לֹא עָלוּ לוֹ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: רִאשׁוֹנִים עָלוּ לוֹ, שְׁנִיִּים לֹא עָלוּ לוֹ.

י״ג אָמַר אַבָּיֵי: אִידִי וְאִידִי שְׁנִיִּים עָלוּ לוֹ, וְלֹא רִאשׁוֹנִים, וּמַאי ״רִאשׁוֹנִים״? רִאשׁוֹנִים לִכְסִדְרָן, וּשְׁנִיִּים לְהַעֲבָרָתָן.

י״ד מַתְנִי' כׇּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְאֵלּוּ הֵן הַוְּסָתוֹת: מְפַהֶקֶת, וּמְעַטֶּשֶׁת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּפִי כְרֵיסָהּ, וּבְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, וְשׁוֹפַעַת, וּכְמִין צְמַרְמוֹרוֹת אוֹחֲזִין אוֹתָהּ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. וְכֹל שֶׁקָּבְעָה לָהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים — הֲרֵי זֶה וֶסֶת.

ט״ו גְּמָ' תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: כׇּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ! הָתָם — בִּוְסָתוֹת דְּיוֹמֵי, הָכָא — בִּוְסָתוֹת דְּגוּפָא.

ט״ז כִּדְקָתָנֵי: אֵלּוּ הֵן וְסָתוֹת — הָיְתָה מְפַהֶקֶת, מְעַטֶּשֶׁת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּפִי כְרֵיסָהּ, וּבְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, וְשׁוֹפַעַת.

י״ז שׁוֹפַעַת? הָא שָׁפְעָה וְאָזְלָא! אָמַר עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִלַּאי:

א׳ בְּשׁוֹפַעַת דָּם טָמֵא מִתּוֹךְ דָּם טָהוֹר.

ב׳ וּכְמִין צְמַרְמוֹרוֹת וְכוּ׳. ״וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: לְאֵתוֹיֵי אִשָּׁה שֶׁרֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ, וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִים עָלֶיהָ, וְרוֹתֶתֶת, וְגוֹסָה.

ג׳ אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲרֵי אָמְרוּ לְיָמִים — שְׁנַיִם, לִוְסָתוֹת — אַחַת, לְמַה שֶּׁלֹּא מָנוּ חֲכָמִים — שְׁלֹשָׁה.

ד׳ לְמַה שֶּׁלֹּא מָנוּ חֲכָמִים. לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַב יוֹסֵף: לְאֵתוֹיֵי רֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ, וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ, וְרוֹתֶתֶת, וְגוֹסָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? מַתְנִיתִין הִיא! דְּהָא פָּרְשַׁהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לְאֵתוֹיֵי אָכְלָה שׁוּם וְרָאֲתָה, וְאָכְלָה בְּצָלִים וְרָאֲתָה, כָּסְסָה פִּלְפְּלִים וְרָאֲתָה.

ה׳ אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתָּא.

ו׳ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אַמְרִיתַהּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלַן — הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וְזֶה אֲסוּרִין. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְיוֹם עֶשְׂרִים — הוּתַּר יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְקָבְעָה לָהּ יוֹם עֶשְׂרִים, שֶׁאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.

ז׳ וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּר רַבִּי, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: רָאֲתָה — אֵינָהּ צְרִיכָה לֹא לִשְׁנוֹת וְלֹא לְשַׁלֵּשׁ.

ח׳ וְאָמְרִינַן לָךְ: לִשְׁנוֹת אָמְרַתְּ לַן, לְשַׁלֵּשׁ מִיבַּעְיָא? וַאֲמַרְתְּ לַן: לִשְׁנוֹת — בִּוְסָתוֹת, לְשַׁלֵּשׁ — בְּיָמִים.

ט׳ וְנֵימָא: זוֹ דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל! הָא קָא מַשְׁמַע לַן שְׁמוּאֵל, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ.

י׳ מַתְנִי' הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה בִּתְחִלַּת הַוְּסָתוֹת — כׇּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְּתוֹךְ הַוְּסָתוֹת טְמֵאוֹת. בְּסוֹף הַוְּסָתוֹת — כׇּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְּתוֹךְ הַוְּסָתוֹת טְהוֹרוֹת.

י״א רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף יָמִים וְשָׁעוֹת וְסָתוֹת. הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה — אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עִם הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הַיּוֹם שֶׁלָּהּ.

י״ב גְּמָ' תָּנָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי יָמִים וְשָׁעוֹת וְסָתוֹת? הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים לְיוֹם עֶשְׂרִים, וּמִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת. הִגִּיעַ יוֹם עֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כׇּל שֵׁשׁ שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת.

י״ג עָבְרוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת, וְלֹא רָאֲתָה — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה.

י״ד הָיְתָה לְמוּדָה. וְהָתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ!

ט״ו לָא קַשְׁיָא — הָא דִּרְגִילָה לִרְאוֹת בִּתְחִלַּת יְמָמָא, וְהָא דִּרְגִילָה לִרְאוֹת בְּסוֹף לֵילְיָא.

ט״ז תָּנֵי חֲדָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹסְרָהּ לִפְנֵי וִסְתָּהּ, וּמַתִּירָהּ לְאַחַר וִסְתָּהּ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: אוֹסְרָהּ לְאַחַר וִסְתָּהּ, וּמַתִּירָהּ לִפְנֵי וִסְתָּהּ.

י״ז וְלָא קַשְׁיָא — הָא דִּרְגִילָה לְמִחְזֵי בְּסוֹף לֵילְיָא, הָא דִּרְגִילָה לְמִחְזֵי בִּתְחִלַּת יְמָמָא.

י״ח אָמַר רָבָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי? וְהָתַנְיָא: ״וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטּוּמְאָתָם״ — מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶן סָמוּךְ לְוִסְתָּן.

י״ט וְכַמָּה? אָמַר רָבָא: עוֹנָה. מַאי לַָאו עוֹנָה אַחֲרִיתִי? לָא, אוֹתָהּ עוֹנָה.

כ׳ וְתַרְתֵּי לְמָה לִי? צְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָא — הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי לִטְהָרוֹת, אֲבָל לְבַעְלָהּ — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן.

כ״א וְאִי מֵהַהִיא — הֲוָה אָמֵינָא ״סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ״ עוֹנָה אַחֲרִיתִי. קָא מַשְׁמַע לַן אוֹתָהּ עוֹנָה.

כ״ב מַתְנִי' הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁינְּתָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. שִׁינְּתָה פַּעֲמַיִם לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין.

כ״ג שִׁינְּתָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְיוֹם עֶשְׂרִים — הוּתַּר חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְקָבְעָה לָהּ יוֹם עֶשְׂרִים, שֶׁאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְאֵינָהּ מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.