תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ט׳

א׳ קוֹשִׁי סָמוּךְ לַלֵּידָה רַחֲמָנָא טַהֲרֵיהּ! אָמַר רַב פַּפֵּי: הַנַּח מֵעֵת לְעֵת דְּרַבָּנַן.

ב׳ רַב פָּפָּא אָמַר: מִידִּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ, הָכָא נָמֵי רֹאשָׁהּ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ.

ג׳ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: רָאֲתָה, וְאַחַר כָּךְ הוּכַּר עוּבָּרָהּ, מַהוּ? כֵּיוָן דִּבְעִידָּנָא דַּחֲזַאי לֹא הוּכַּר עוּבָּרָהּ — מְטַמְּיָא, אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּסְמִךְ לַהּ חֲזַאי — לָא מְטַמְּיָא?

ד׳ אֲמַר לֵיהּ: מִידִּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ? בְּעִידָּנָא דַּחֲזַאי — אֵין רֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ וְאֵין אֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ.

ה׳ בְּעָא מִינֵּיהּ הָהוּא סָבָא מֵרַבִּי יוֹחָנָן: הִגִּיעַ עֵת וִסְתָּהּ בִּימֵי עִבּוּרָהּ וְלֹא בָּדְקָה, מַהוּ? קָא מִיבַּעְיָא לִי אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא. מַאי? כֵּיוָן דִּוְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּדָמֶיהָ מְסוּלָּקִין לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה?

ו׳ אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה, שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. טַעְמָא דְּאִיכָּא חֲרָדָה, הָא לֵיכָּא חֲרָדָה וְהִגִּיעַ וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְמֵאָה.

ז׳ אַלְמָא וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, וְכֵיוָן דְּאִיכָּא חֲרָדָה — דָּמֶיהָ מְסוּלָּקִין, וְלָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה. הָכָא נָמֵי — דָּמֶיהָ מְסוּלָּקִין, וְלָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה.

ח׳ מְנִיקָה עַד שֶׁתִּגְמוֹל וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מְנִיקָה שֶׁמֵּת בְּנָהּ בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חֹדֶשׁ — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַנָּשִׁים, וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה. לְפִיכָךְ, אִם הָיְתָה מְנִיקָתוֹ וְהוֹלֶכֶת אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

ט׳ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: דַּיָּין שְׁעָתָן כׇּל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חֹדֶשׁ, לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה מְנִיקָתוֹ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים — מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.

י׳ כְּשֶׁתִּמָּצֵא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר — דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשָׂה חָלָב, לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן — אֵבָרֶיהָ מִתְפָּרְקִין, וְאֵין נַפְשָׁהּ חוֹזֶרֶת עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חֹדֶשׁ.

י״א ״לְפִיכָךְ״ דְּרַבִּי מֵאִיר לְמָה לִי? מִשּׁוּם ״לְפִיכָךְ״ דְּרַבִּי יוֹסֵי.

י״ב וּ״לְפִיכָךְ״ דְּרַבִּי יוֹסֵי לְמָה לִי? מַהוּ דְּתֵימָא רַבִּי יוֹסֵי תַּרְתֵּי אִית לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

י״ג תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשָׂה חָלָב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵבָרֶיהָ מִתְפָּרְקִין, וְאֵין נַפְשָׁהּ חוֹזֶרֶת עָלֶיהָ עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי אִלְעַאי: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? דִּכְתִיב: ״מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד״.

י״ד וְרַבָּנַן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ שִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁהוּא — טָמֵא, וְאָדָם הַנּוֹצֵר מִמֶּנּוּ — טָהוֹר.

ט״ו וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵלּוּ מֵי הַנִּדָּה, שֶׁהַמַּזֶּה וּמַזִּין עָלָיו — טָהוֹר, וְנוֹגֵעַ — טָמֵא. וּמַזֶּה טָהוֹר? וְהָכְתִיב: ״וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו״! מַאי ״מַזֶּה״? — נוֹגֵעַ.

ט״ז וְהָכְתִיב ״מַזֶּה״, וְהָכְתִיב ״נוֹגֵעַ״! וְעוֹד, ״מַזֶּה״ בָּעֵי כִּבּוּס, ״נוֹגֵעַ״ לָא בָּעֵי כִּבּוּס! אֶלָּא, מַאי ״מַזֶּה״? נוֹשֵׂא.

י״ז וְלִיכְתּוֹב ״נוֹשֵׂא״! קָא מַשְׁמַע לַן דְּעַד דְּדָרֵי כְּשִׁיעוּר הַזָּאָה. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר הַזָּאָה צְרִיכָה שִׁיעוּר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין צְרִיכָה שִׁיעוּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

י״ח אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר אֵינָהּ צְרִיכָה שִׁיעוּר, הָנֵי מִילֵּי — אַגַּבָּא דְּגַבְרָא, אֲבָל בְּמָנָא — בָּעֵינַן שִׁיעוּר. כְּדִתְנַן: כַּמָּה יִהְיוּ בַּמַּיִם וִיהֵא בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה? כְּדֵי שֶׁיִּטְבּוֹל רָאשֵׁי גִבְעוֹלִין וְיַזֶּה.

י״ט וְהַיְינוּ דְּאָמַר שְׁלֹמֹה: ״אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי״.

כ׳ אֵיזוֹ הִיא זְקֵנָה? כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת [סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ]. הֵיכִי דָמֵי סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה: כֹּל שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ אוֹמְרוֹת עָלֶיהָ ״זְקֵנָה הִיא״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

א׳ כֹּל שֶׁקּוֹרִין לָהּ ״אִמָּא אִמָּא״ וְאֵינָהּ בּוֹשָׁה. רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק — חַד אָמַר: כֹּל שֶׁאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת, וְחַד אָמַר: כֹּל שֶׁאֵינָהּ בּוֹשָׁה. מַאי בֵינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵינַיְיהוּ: בּוֹשָׁה וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת.

ב׳ וְכַמָּה עוֹנָה? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: עוֹנָה בֵּינוֹנִית שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְרָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא: עֶשְׂרִים יוֹם. וְלָא פְּלִיגִי, מָר קָחָשֵׁיב יְמֵי טוּמְאָה וִימֵי טׇהֳרָה, וּמָר לָא חָשֵׁיב יְמֵי טוּמְאָה.

ג׳ תָּנוּ רַבָּנַן: זְקֵנָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְעוֹד עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְעוֹד עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, וְרָאֲתָה — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַנָּשִׁים, וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.

ד׳ וְלָא (מִיבַּעְיָא) שֶׁכִּוְּונָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ פִּיחֲתָה, וַאֲפִילּוּ הוֹתִירָה.

ה׳ ״אֲפִילּוּ פִּיחֲתָה״, וְלָא מִבָּעֲיָא כִּוְּונָה? אַדְּרַבָּה, כִּי כִּוְּונָה — קָבְעָה לָהּ וִסְתָּהּ, וְדַיָּה שְׁעָתָהּ!

ו׳ וְכִי תֵּימָא, רַבָּנַן הִיא, דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי דּוֹסָא, דְּאָמְרִי: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, אִיפְּכָא מִבְּעֵי לֵיהּ, וְלֵימָא: וְלֹא שֶׁפִּיחֲתָה וְהוֹתִירָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ כִּוְּונָה!

ז׳ תְּנִי: לֹא שֶׁפִּיחֲתָה וְהוֹתִירָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ כִּוְּונָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, הָכִי קָאָמַר: וְלֹא שֶׁכִּוְּונָה, אֶלָּא שֶׁפִּיחֲתָה וְהוֹתִירָה, אֲבָל כִּוְּונָה — קָבְעָה לָהּ וֶסֶת, וְדַיָּה שְׁעָתָהּ. וּמַנִּי? רַבִּי דּוֹסָא הִיא.

ח׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל אִשָּׁה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ וְכוּ׳. תַּנְיָא: אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים: מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה אַחַת בְּהַיְתָלוֹ, שֶׁהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ: דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ.

ט׳ אָמְרוּ לוֹ: אֵין שְׁעַת הַדְּחָק רְאָיָה. מַאי שְׁעַת הַדְּחָק? אִיכָּא דְאָמְרִי: שְׁנֵי בַצּוֹרֶת הֲווֹ, אִיכָּא דְאָמְרִי: טְהָרוֹת אַפֵּישׁ (לַעֲבִידָא) [וַעֲבַדָא], וְחַשּׁוּ רַבָּנַן לְהֶפְסֵד דִּטְהָרוֹת.

י׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה, וְעָשָׂה רַבִּי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר, אָמַר: כְּדַי הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִסְמוֹךְ עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחָק. מַאי ״לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר״? אִילֵּימָא לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא כְּרַבָּנַן, בִּשְׁעַת הַדְּחָק הֵיכִי עָבֵיד כְּוָותֵיהּ?

י״א אֶלָּא, דְּלָא אִיתְּמַר הִילְכְתָא לָא כְּמָר וָלֹא כְּמָר, וּמַאי ״לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר״? לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר דְּלָאו יָחִיד פְּלִיג עֲלֵיהּ, אֶלָּא רַבִּים פְּלִיגִי עֲלֵיהּ, אֲמַר: כְּדַי הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִסְמוֹךְ עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחָק.

י״ב תָּנוּ רַבָּנַן: תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאֲתָה, פַּעַם רִאשׁוֹנָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, שְׁנִיָּה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, שְׁלִישִׁית — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַנָּשִׁים, וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.

י״ג עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, וְעוֹד עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, וְעוֹד עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְרָאֲתָה — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַנָּשִׁים, וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.

י״ד וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת, פַּעַם רִאשׁוֹנָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, שְׁנִיָּה — מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה, עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ.

ט״ו אָמַר מָר: עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ.