תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קכ״א

א׳ חַד תָּנֵי אַפִּיגּוּל, וְחַד תָּנֵי אַנּוֹתָר.

ב׳ מַאן דְּתָנֵי אַפִּיגּוּל — מִשּׁוּם חֲשֵׁדֵי כְהוּנָּה. מַאן דְּתָנֵי אַנּוֹתָר — מִשּׁוּם עֲצֵלֵי כְהוּנָּה.

ג׳ חַד אָמַר כְּזַיִת וְחַד אָמַר כְּבֵיצָה. מַאן דְּאָמַר כְּזַיִת — כְּאִיסּוּרוֹ, וּמַאן דְּאָמַר כְּבֵיצָה — כְּטוּמְאָתוֹ.

ד׳ מַתְנִי׳ בֵּירַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח — פָּטַר אֶת שֶׁל זֶבַח. בֵּירַךְ אֶת שֶׁל זֶבַח — לֹא פָּטַר אֶת שֶׁל פֶּסַח, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ וְלֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ.

ה׳ גְּמָ׳ כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זְרִיקָה בִּכְלַל שְׁפִיכָה. וְלֹא שְׁפִיכָה בִּכְלַל זְרִיקָה.

ו׳ לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא שְׁפִיכָה בִּכְלַל זְרִיקָה, וְלֹא זְרִיקָה בִּכְלַל שְׁפִיכָה.

א׳ רַבִּי שִׂמְלַאי אִיקְּלַע לְפִדְיוֹן הַבֵּן, בְּעוֹ מִינֵּיהּ: פְּשִׁיטָא עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן״ — אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ. ״בָּרוּךְ ... שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה״, כֹּהֵן מְבָרֵךְ, אוֹ אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ?

ב׳ כֹּהֵן מְבָרַךְ — דְּקָמָטֵי הֲנָאָה לִידֵיהּ, אוֹ אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ — דְּקָא עָבֵיד מִצְוָה? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ, אֲתָא שְׁאֵיל בֵּיהּ מִדְרְשָׁא. אֲמַרוּ לֵיהּ: אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם. וְהִלְכְתָא: אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם.

ג׳

הֲדַרַן עֲלָךְ עַרְבֵי פְסָחִים וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת פְּסָחִים