א׳ בִּנְשִׂיא שֵׁבֶט שֶׁחָטָא עָסְקִינַן. מִי לָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: ״כׇּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ״ – דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל? הַאי נָמֵי גָּדוֹל הוּא.
ב׳ עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּבָאִין עַל עִסְקֵי נְחָלוֹת, וְכִתְחִילָּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מָה תְּחִילָּתָהּ שִׁבְעִים וְאֶחָד, אַף כָּאן – שִׁבְעִים וְאֶחָד.
ג׳ אִי, מָה תְּחִילָּתָהּ קַלְפִּי, אוּרִים וְתוּמִּים, וְכׇל יִשְׂרָאֵל – אַף כָּאן קַלְפִּי, אוּרִים וְתוּמִּים, וְכׇל יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְרַב מַתְנָה.
ד׳ רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם בְּשֵׁבֶט שֶׁהוּדַּח, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ – בְּדִינָא דְּרַבִּים דָּיְינִינַן לֵיהּ? אִין, אַף עַל גַּב דְּקָטְלִינַן בְּיָחִיד, בֵּי דִינָא דְּרַבִּים דָּיְינִינַן לֵיהּ.
ה׳ מִי לָא אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: ״וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא וְגוֹ׳״? אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ, וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כָּל הָעִיר כּוּלָּהּ לִשְׁעָרֶיךָ. הָכָא נָמֵי: אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ, וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כׇּל הַשֵּׁבֶט כּוּלּוֹ לִשְׁעָרֶיךָ.
ו׳ לֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר. מְנָהָנֵי מִילֵּי?
ז׳ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אַתְיָא ״הֲזָדָה״ ״הֲזָדָה״ מִזָּקֵן מַמְרֵא, מָה לְהַלָּן בְּשִׁבְעִים וְאֶחָד – אַף כָּאן בְּשִׁבְעִים וְאֶחָד.
ח׳ וְהָא ״הֲזָדָה״ כִּי כְּתִיבָא, בִּקְטָלָא הוּא דִּכְתִיבָא, וּקְטָלָא בְּעֶשְׂרִין וּתְלָתָא הוּא! אֶלָּא, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גָּמַר ״דָּבָר״ ״דָּבָר״ מֵהַמְרָאָתוֹ.
ט׳ וְלֶהְדַּר זָקֵן מַמְרֵא, וְלִגְמַר ״הֲזָדָה״ ״הֲזָדָה״ מִנְּבִיא הַשֶּׁקֶר? ״דָּבָר״ ״דָּבָר״ גְּמִיר, ״הֲזָדָה״ ״הֲזָדָה״ לָא גְּמִיר.
י׳ וְלֹא אֶת כֹּהֵן גָּדוֹל. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: דְּאָמַר קְרָא ״כׇּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ״, דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל.
י״א מֵיתִיבִי: ״דָּבָר גָּדֹל״ – דָּבָר קָשֶׁה. אַתָּה אוֹמֵר דָּבָר קָשֶׁה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה״, הֲרֵי דָּבָר קָשֶׁה אָמוּר.
י״ב הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ״דָּבָר גָּדֹל״ – דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל. אַתָּה אוֹמֵר דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דָּבָר הַקָּשֶׁה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״הַדָּבָר הַקָּשֶׁה״, הֲרֵי דָּבָר קָשֶׁה אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״דָּבָר גָּדֹל״? דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל.
י״ג וְהַאי תַּנָּא, תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי? חַד לְצַוָּאָה בְּעָלְמָא, וְחַד לַעֲשִׂיָּיה. וְאִידַּךְ? אִם כֵּן, לִכְתּוֹב אוֹ ״גָּדוֹל״ ״גָּדוֹל״, אוֹ ״קָשֶׁה״ ״קָשֶׁה״. מַאי ״גָּדוֹל״ וּמַאי ״קָשֶׁה״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
י״ד בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: שׁוֹרוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, בְּכַמָּה? לְמִיתַת בְּעָלִים דִּידֵיהּ מְדַמֵּינַן לֵיהּ, אוֹ דִילְמָא לְמִיתַת בְּעָלִים דְּעָלְמָא מְדַמֵּינַן לֵיהּ? אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּקָא מִבַּעְיָא לֵיהּ שׁוֹרוֹ, מִכְלָל דְּמָמוֹנוֹ פְּשִׁיטָא לֵיהּ.
ט״ו פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וְכָתַב ״כׇּל הַדָּבָר הַגָּדֹל״, כׇּל דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל – קָא מַשְׁמַע לַן.
ט״ז אֵין מוֹצִיאִין וְכוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: דְּאָמַר קְרָא ״וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד״.
י״ז ״הוּא״ – זֶה מֶלֶךְ, ״וְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ״ – זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, ״וְכׇל הָעֵדָה״ – זֶה סַנְהֶדְרֵי.
י״ח וְדִילְמָא לְסַנְהֶדְרֵי הוּא דְּקָאָמַר לְהוּ רַחֲמָנָא, דְּלִישַׁיְּילוּ בְּאוּרִים וְתוּמִּים?
י״ט אֶלָּא, כִּי הָא דְּאָמַר רַב אַחָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו. מִיָּד הָיָה דָּוִד עוֹמֵד וְעוֹסֵק בְּתוֹרָה עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ.
כ׳ אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְפַרְנָסָה. אָמַר לָהֶן: לְכוּ וְהִתְפַּרְנְסוּ זֶה מִזֶּה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין הַקּוֹמֶץ מַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי, וְאֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחוּלְיָיתוֹ. אָמַר לָהֶם: לְכוּ פִּשְׁטוּ יְדֵיכֶם בִּגְדוּד.
כ״א מִיָּד יוֹעֲצִין בַּאֲחִיתוֹפֶל, וְנִמְלָכִין בְּסַנְהֶדְרִין, וְשׁוֹאֲלִין בְּאוּרִים וְתוּמִּים. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָא?
א׳ ״וְאַחֲרֵי אֲחִיתֹפֶל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְאֶבְיָתָר וְשַׂר צָבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב״. ״אֲחִיתוֹפֶל״ – זֶה יוֹעֵץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ וְגוֹ׳״. וּ״בְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע״ – זוֹ סַנְהֶדְרִין. ״אֶבְיָתָר״ – אֵלּוּ אוּרִים וְתוּמִּים.
ב׳ וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי״. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּרֵתִי וּפְלֵתִי? כְּרֵתִי – שֶׁכּוֹרְתִין דִּבְרֵיהֶן, וּפְלֵתִי – שֶׁמּוּפְלָאִין מַעֲשֵׂיהֶן. וְאַחַר כָּךְ ״שַׂר הַצָּבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב״.
ג׳ אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב אַדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: מַאי קְרָא? ״עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר״.
ד׳ וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא, אָמַר קְרָא: ״כְּכׇל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ – לְדוֹרוֹת הַבָּאִין.
ה׳ מֵתִיב רָבָא: כׇּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, מְשִׁיחָתָן מְקַדַּשְׁתָּן. מִיכָּן וְאֵילָךְ, עֲבוֹדָתָן מְחַנַּכְתָּן. וְאַמַּאי? נֵימָא ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת הַבָּאִין!
ו׳ שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם״ – אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה, וְלֹא לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה.
ז׳ וְאֵימָא: אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה, וּלְדוֹרוֹת – אִי בִּמְשִׁיחָה אִי בַּעֲבוֹדָה? אָמַר רַב פָּפָּא: אָמַר קְרָא ״אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ״, הַכָּתוּב תְּלָאָן בְּשֵׁירוּת.
ח׳ אֶלָּא ״אֹתָם״ לְמָה לִי? אִי לָאו ״אֹתָם״, הֲוָה אָמֵינָא: לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה וּבַעֲבוֹדָה, דְּהָא כְּתִיב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״. כְּתַב רַחֲמָנָא ״אֹתָם״ – אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה, וְלֹא לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה.
ט׳ וְאֵין עוֹשִׂין סַנְהֶדְרָאוֹת כּוּ׳. מְנָא לַן? כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּמֹשֶׁה, דְּאוֹקִי סַנְהֶדְרָאוֹת, וּמֹשֶׁה בִּמְקוֹם שִׁבְעִים וְחַד קָאֵי.
י׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִין שֶׁמַּעֲמִידִין שׁוֹפְטִים לְיִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁפְטִים תִּתֵּן״. שֹׁטְרִים לְיִשְׂרָאֵל מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁטְרִים תִּתֵּן״. שׁוֹפְטִים לְכׇל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁפְטִים לִשְׁבָטֶיךָ״. שׁוֹטְרִים לְכׇל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁטְרִים לִשְׁבָטֶיךָ״.
י״א שׁוֹפְטִים לְכׇל עִיר וָעִיר מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁפְטִים לִשְׁעָרֶיךָ״. שׁוֹטְרִים לְכׇל עִיר וָעִיר מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁטְרִים לִשְׁעָרֶיךָ״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד מְמוּנֶּה עַל כּוּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּתֶּן לְךָ״. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: ״לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ״ – מִצְוָה בַּשֵּׁבֶט לָדוּן אֶת שִׁבְטוֹ.
י״ב וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: דְּאָמַר קְרָא ״וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הָהִיא״. אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ, וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כָּל הָעִיר כּוּלָּהּ לִשְׁעָרֶיךָ.
י״ג אֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר. מַאי טַעְמָא? ״מִקִּרְבֶּךָ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא מִן הַסְּפָר.
י״ד וְלֹא שָׁלֹשׁ עָרֵי הַנִּדַּחַת, דִּכְתִיב: ״אַחַת״, אֲבָל עוֹשִׂין אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, דִּכְתִיב: ״עָרֶיךָ״. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אַחַת״ – אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ. אַתָּה אוֹמֵר: אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״עָרֶיךָ״, הֲרֵי שְׁתַּיִם אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אַחַת״? אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ.
ט״ו זִימְנִין אָמַר רַב: בְּבֵית דִּין אֶחָד הוּא דְּאֵין עוֹשִׂין, הָא בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִינִין – עוֹשִׂין. וְזִימְנִין אָמַר רַב: אֲפִילּוּ בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִינִין לְעוֹלָם אֵין עוֹשִׂין. מַאי טַעְמָא דְּרַב? מִשּׁוּם קׇרְחָה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת – עוֹשִׂין. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין עוֹשִׂין מִשּׁוּם קׇרְחָה.
ט״ז תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אֵין עוֹשִׂין שָׁלֹשׁ עֲיָירוֹת מְנוּדָּחוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל עוֹשִׂין אוֹתָם שְׁתַּיִם, כְּגוֹן אַחַת בִּיהוּדָה וְאַחַת בַּגָּלִיל. אֲבָל שְׁתַּיִם בִּיהוּדָה וּשְׁתַּיִם בַּגָּלִיל – אֵין עוֹשִׂין. וּסְמוּכָה לַסְּפָר – אֲפִילּוּ אַחַת אֵין עוֹשִׂין. מַאי טַעְמָא? שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ גּוֹיִם וְיַחְרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
י״ז וְתִיפּוֹק לִי דְּ״מִקִּרְבֶּךָ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא מִן הַסְּפָר? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּדָרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא.
י״ח סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה הָיְתָה. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי וּמֹשֶׁה עַל גַּבֵּיהֶן? אָמַר קְרָא: ״וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם
מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד