תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ״ח

א׳ מְשַׁמְּשִׁין מִמְּשַׁמְּשִׁין גָּמְרִינַן, לְאַפּוֹקֵי עֶגְלָה עֲרוּפָה דְּהִיא גּוּפַהּ קְדוֹשָׁה.

ב׳ וְאַבָּיֵי, מַאי טַעְמָא לָא גָּמַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה? אָמַר לָךְ: מִידֵּי דְּאוֹרְחֵיהּ מִמִּידֵּי דְּאוֹרְחֵיהּ גָּמְרִינַן, לְאַפּוֹקֵי עֲבוֹדָה זָרָה דְּלָאו אוֹרְחָא.

ג׳ סִימָן: כִּפָּה, נַפְשֵׁיהּ, דַּחֲצִיבָא, בְּקִבְרֵיהּ דְּיַתִּיר מֵאֲבֻהּ, בְּכִיסָא דְּאוּמָּנָא.

ד׳ מֵיתִיבִי: כִּפָּה שֶׁהוּא טָמֵא מִדְרָס וּנְתָנַתּוּ לְסֵפֶר – טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טָמֵא מַגַּע מִדְרָס. אֵימָא: נְתָנַתּוּ וּכְרָכַתּוּ.

ה׳ לְמָה לִי נְתָנַתּוּ וּכְרָכַתּוּ? כִּדְרַב חִסְדָּא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: הַאי סוּדָרָא דְּאַזְמְנֵיהּ לְמֵיצַר בֵּיהּ תְּפִילִּין, וְצַר בֵּיהּ תְּפִילִּין – אָסוּר לְמֵיצַר בֵּיהּ פְּשִׁיטֵי. אַזְמְנֵיהּ וְלָא צַר בֵּיהּ, צַר בֵּיהּ וְלָא אַזְמְנֵיהּ – שְׁרֵי לְמֵיצַר בֵּיהּ פְּשִׁיטֵי.

ו׳ ולְאַבָּיֵי דְּאָמַר: הַזְמָנָה מִילְּתָא הִיא, אַזְמְנֵיהּ – אַף עַל גַּב דְּלָא צַר בֵּיהּ. צַר בֵּיהּ: אִי אַזְמְנֵיהּ – אִין, אִי לָא אַזְמְנֵיהּ – לָא.

ז׳ תָּא שְׁמַע: נֶפֶשׁ שֶׁבְּנָאוֹ לְשֵׁם חַי – מוּתָּר בַּהֲנָאָה. הוֹסִיף בּוֹ דִּימוֹס אֶחָד לְשֵׁם מֵת – אָסוּר בַּהֲנָאָה. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? דִּרְמָא בֵּיהּ מֵת.

ח׳ אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא הוֹסִיף? כִּי לֹא הוֹסִיף נָמֵי! לָא צְרִיכָא, אַף עַל גַּב דְּפַנְּיֵיהּ.

ט׳ אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: אִם הָיָה מַכִּירוֹ, חוֹלְצוֹ וּמוּתָּר.

י׳ תָּא שְׁמַע: הַחוֹצֵב קֶבֶר לְאָבִיו, וְהָלַךְ וּקְבָרוֹ בְּקֶבֶר אַחֵר – הֲרֵי זֶה לֹא יִקָּבֵר בּוֹ עוֹלָמִית. הָתָם, מִשּׁוּם כְּבוֹד אָבִיו.

י״א הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַחוֹצֵב אֲבָנִים לְאָבִיו וְהָלַךְ וּקְבָרוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר – הֲרֵי זֶה לֹא יִקָּבֵר בָּהֶן עוֹלָמִית.

י״ב אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִשּׁוּם כְּבוֹד אָבִיו – שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם הַזְמָנָה: טְוִוי לַאֲרִיגָה מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר?

י״ג תָּא שְׁמַע: קֶבֶר חָדָשׁ מוּתָּר בַּהֲנָאָה. הֵטִיל בּוֹ נֵפֶל – אָסוּר בַּהֲנָאָה. הֵטִיל – אִין, לֹא הֵטִיל – לָא.

י״ד הוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּלָא הֵטִיל, וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר: אֵין לִנְפָלִים תְּפִיסַת הַקֶּבֶר, קָא מַשְׁמַע לַן.

ט״ו תָּא שְׁמַע: מוֹתַר הַמֵּתִים – לְמֵתִים, מוֹתַר הַמֵּת – לְיוֹרְשָׁיו. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? שֶׁגָּבוּ מֵחַיִּים.

ט״ז הָא לָא תָּנֵי הָכִי, דִּתְנַן: מוֹתַר הַמֵּתִים – לְמֵתִים, מוֹתַר הַמֵּת – לְיוֹרְשָׁיו. וְתָנֵי עֲלַהּ: כֵּיצַד? גָּבוּ לְמֵתִים סְתָם – זֶהוּ מוֹתַר הַמֵּתִים לְמֵתִים, גָּבוּ לְמֵת זֶה – זֶהוּ מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו.

י״ז וְלִיטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יַעֲשֶׂנּוּ דִּימוֹס עַל קִבְרוֹ אוֹ זִילּוּף לִפְנֵי מִטָּתוֹ.

י״ח אֶלָּא, אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ. אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַזְמָנָה מִילְּתָא הִיא. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: דַּחֲזֵי לֵיהּ – תָּפֵיס, דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ – לָא תָּפֵיס.

י״ט וְרַבִּי מֵאִיר מְסַפְּקָא לֵיהּ, אִי תָּפֵיס אִי לָא תָּפֵיס. הִלְכָּךְ, לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. וְרַבִּי נָתָן פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּוַדַּאי תָּפֵיס, הִלְכָּךְ יֵעָשֶׂה דִּימוֹס עַל קִבְרוֹ.

כ׳ וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: לְכוּלֵּי עָלְמָא הַזְמָנָה לָאו מִילְּתָא הִיא. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: כִּי בָּזוּ לֵיהּ, אַחוֹלֵי מַחֵיל זִילוּתֵיהּ גַּבֵּי יוֹרְשִׁין.

כ״א וְרַבִּי מֵאִיר מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי מַחֵיל אִי לָא מַחֵיל, הִלְכָּךְ לֹא יִגַּע בָּהֶן כּוּ׳. וְרַבִּי נָתָן פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּלָא מַחֵיל, הִלְכָּךְ יֵעָשֶׂה דִּימוֹס עַל קִבְרוֹ אוֹ זִילּוּף לִפְנֵי מִטָּתוֹ.

כ״ב תָּא שְׁמַע: הָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מְזָרְקִין בּוֹ כֵּלִים, מִצְוָה עַל הָאֲחֵרִים לְהַצִּילָן.

א׳ הָתָם מִשּׁוּם מְרָרַיְיהוּ. אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי עֲלַהּ: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא נָגְעוּ בַּמִּטָּה, אֲבָל נָגְעוּ בַּמִּטָּה – אֲסוּרִין.

ב׳ תַּרְגְּמַהּ עוּלָּא: בְּמִטָּה הַנִּקְבֶּרֶת עִמּוֹ, דְּמִחַלְּפִי בְּתַכְרִיכִי הַמֵּת.

ג׳ תָּא שְׁמַע: כִּיס שֶׁעֲשָׂאוֹ לְהַנִּיחַ בּוֹ תְּפִילִּין – אָסוּר לְהַנִּיחַ בּוֹ מָעוֹת. הִנִּיחַ בּוֹ תְּפִילִּין – יַנִּיחַ בּוֹ מָעוֹת. אֵימָא: עֲשָׂאוֹ וְהִנִּיחַ בּוֹ תְּפִילִּין – אָסוּר לְהַנִּיחַ בּוֹ מָעוֹת, כִּדְרַב חִסְדָּא.

ד׳ תָּא שְׁמַע: אָמַר לְאוּמָּן ״עֲשֵׂה לִי תִּיק שֶׁל סֵפֶר״ אוֹ ״נַרְתִּיק שֶׁל תְּפִילִּין״ – עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן קוֹדֶשׁ, מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן חוֹל. נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן קוֹדֶשׁ – אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן חוֹל.

ה׳ תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: צִיפָּן זָהָב אוֹ שֶׁטָּלָה עֲלֵיהֶן עוֹר שֶׁל בְּהֵמָה טְמֵאָה – פְּסוּלוֹת. עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה – כְּשֵׁירוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עִיבְּדָן לִשְׁמָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה פְּסוּלוֹת, עַד שֶׁיְּעַבְּדוֹ לִשְׁמָן.

ו׳ אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: מִי אִיכָּא דּוּכְתָּא דְּרָמוּ בֵּיהּ מֵת, וְאָרְגִי בֶּגֶד לַמֵּת? אֲמַר לֵיהּ: אִין, כְּגוֹן שָׁכְבֵי דְּהַרְפַּנְיָא.

ז׳ דְּרַשׁ מָרִימָר: הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּאַבָּיֵי, וְרַבָּנַן אָמְרִי: הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא. וְהִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא.

ח׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הֲרוּגֵי מַלְכוּת – נִכְסֵיהֶן לַמֶּלֶךְ, הֲרוּגֵי בֵּית דִּין – נִכְסֵיהֶן לַיּוֹרְשִׁין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הֲרוּגֵי מַלְכוּת נִכְסֵיהֶן לַיּוֹרְשִׁין. אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ״?

ט׳ אָמַר לָהֶן: בֶּן אֲחִי אָבִיו הָיָה, וְרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ הָיָה. וַהֲלֹא הַרְבֵּה בָּנִים הָיוּ לוֹ? אָמַר לָהֶן: אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו הָרַג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא אֶת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי״. וְרַבָּנַן? הַהוּא בָּנִים הָרְאוּיִין לָצֵאת מִמֶּנּוּ.

י׳ בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר נִכְסֵיהֶן לַמֶּלֶךְ, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר נִכְסֵיהֶן לַיּוֹרְשִׁין, לְמָה לִי ״וָמֶלֶךְ״?

י״א וּלְטַעְמָיךְ, אֱלֹהִים לְמָה לִי? אֶלָּא לְאַפּוֹשֵׁי רִיתְחָא. הָכִי נָמֵי, לְאַפּוֹשֵׁי רִיתְחָא.

י״ב בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: ״נִכְסֵיהֶן לַמֶּלֶךְ״, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיָּנׇס יוֹאָב אֶל אֹהֶל ה׳ וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ״, וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר לֹא אֵצֵא כִּי פֹּה אָמוּת״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: ״נִכְסֵיהֶן לַיּוֹרְשִׁין״, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ? לְחַיֵּי שָׁעָה.

י״ג ״וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי״. אֲמַר לֵיהּ: זִיל אֵימָא לֵיהּ: תַּרְתֵּי לָא תַּעֲבֵיד בְּהַאי גַּבְרָא. אִי קָטְלַתְּ לֵיהּ, קַבֵּול לָטוּתֵיהּ דְּלַטְיֵיהּ אֲבוּךְ. וְאִי לָא, שִׁבְקֵיהּ דְּלֵיקוּ בְּלָטוּתֵיהּ דְּלַטְיֵיהּ אֲבוּךְ. ״וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ״.

י״ד אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל קְלָלוֹת שֶׁקִּילֵּל דָּוִד אֶת יוֹאָב נִתְקַיְּימוּ בְּזַרְעוֹ שֶׁל דָּוִד. ״אַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם״.

ט״ו ״זָב״ – מֵרְחַבְעָם, דִּכְתִיב: ״וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה לָנוּס יְרוּשָׁלִָים״, וּכְתִיב: ״וְכׇל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא״.

ט״ז ״מְצוֹרָע״ – מֵעוּזִּיָּהוּ, דִּכְתִיב: ״וּבְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה׳ אֱלֹהָיו וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל ה׳ לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת״, וּכְתִיב: ״וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ״.

י״ז ״מַחֲזִיק בְּפֶלֶךְ״ – מֵאָסָא, דִּכְתִיב: ״רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו.״ וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁאֲחָזוֹ פּוֹדַגְרָא. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרַב נַחְמָן: הֵיכִי דָּמֵי? אֲמַר לֵיהּ: כְּמַחַט בִּבְשַׂר הַחַי. מְנָא יָדַע? אִי בָּעֵית אֵימָא: מֵיחַשׁ הֲוָה חָיֵישׁ בֵּיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מֵרַבֵּיהּ הֲוָה גְּמִיר לַהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: ״סוֹד ה׳ לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם״.

י״ח ״נוֹפֵל בַּחֶרֶב״ – מִיֹּאשִׁיָּהוּ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּרוּ הַמּוֹרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ״. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁעָשׂוּ כׇּל גּוּפוֹ כִּכְבָרָה.

י״ט ״וַחֲסַר לֶחֶם״ – מִיכׇנְיָה, דִּכְתִיב: ״וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לוֹ״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: