תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס״ט

א׳ וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״אִישׁ״. אִישׁ – אַתָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר עָלָיו אִם יֵשׁ לוֹ גּוֹאֲלִין וְאִם לָאו. קָטָן – אִי אַתָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר עָלָיו, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִין.

ב׳ אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: ״אִישׁ״ – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁרָאוּי לְבִיאָה מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִישׁ״.

ג׳ אֲמַר לֵיהּ: יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ מוֹלִיד, כִּתְבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ דָּמֵי.

ד׳ דְּבֵי חִזְקִיָּה תָּנָא: ״וְכִי יָזִד אִישׁ״ – אִישׁ מֵזִיד וּמַזְרִיעַ, וְאֵין קָטָן מֵזִיד וּמַזְרִיעַ. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״מֵזִיד״ לִישָּׁנָא דְּבַשּׁוֹלֵי הוּא? דִּכְתִיב: ״וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד״.

ה׳ וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״בֵּן״ – וְלֹא אָב?

ו׳ הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִיעַבַּר בָּתַר דְּאַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְאוֹלֵיד מִקַּמֵּי דְּלַקֵּיף זָקָן – מִי אִיכָּא שְׁהוּת כּוּלֵּי הַאי? וְהָא אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפָּדַאי: כׇּל יָמָיו שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בִּלְבַד! אֶלָּא לָאו דְּאִיעַבַּר מִקַּמֵּי דְּלַיְיתֵי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְאוֹלֵיד מִקַּמֵּיהּ דְּלַקֵּיף זָקָן, וּשְׁמַע מִינַּהּ: קָטָן מוֹלֵיד!

ז׳ לָא, לְעוֹלָם דְּאִיעַבַּר בָּתַר דְּאַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְאוֹלִיד בָּתַר דְּאַקֵּיף זָקָן. וּדְקָא קַשְׁיָא דְּרַבִּי כְּרוּסְפָּדַאי – כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר: אָמְרִי בְּמַעְרְבָא ״בֵּן״ – וְלֹא הָרָאוּי לִקְרוֹתוֹ אָב.

ח׳ גּוּפָא, אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפָּדַאי אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַי: כׇּל יָמָיו שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינָן אֶלָּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בִּלְבַד. וְהָאֲנַן תְּנַן: מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן! הִקִּיף זָקָן – אַף עַל גַּב דְּלָא מְלוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. מְלוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים – אַף עַל גַּב דְּלֹא הִקִּיף.

ט׳ יָתֵיב רַבִּי יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד קַמֵּיהּ דְּרָבִינָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי כְּרוּסְפָּדַאי אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַי, יוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה אֵין עוּבָּרָהּ נִיכָּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ.

י׳ דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ: עוּבָּרָהּ נִיכָּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ, לְמָה לִי שְׁלֹשָׁה? בִּתְרֵי וְתִילְתָּא סַגִּיא!

י״א אֲמַר לֵיהּ: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ, עוּבָּרָהּ נִיכָּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ. זִיל בָּתַר רוּבָּא.

י״ב אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לֵיהּ: וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת מִי אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא? הַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ זִיל בָּתַר רוּבָּא?!

י״ג אַהְדְּרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרָבִינָא. אֲמַר לֵיהּ: וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת לָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא? וְהָתְנַן: אֶחָד אוֹמֵר ״בִּשְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״בִּשְׁלֹשָׁה״, עֵדוּתָן קַיֶּימֶת, שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּעִיבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ.

י״ד וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא אָמְרִינַן זִיל בָּתַר רוּבָּא, נֵימָא: הָנֵי דַּוְקָא קָא מַסְהֲדִי, וְאַכְחוֹשֵׁי הוּא דְּקָא מַכְחֲשִׁי אַהֲדָדֵי! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן זִיל בָּתַר רוּבָּא, וְרוּבָּא דְאִינָשֵׁי עֲבִדִי דְּטָעוּ בְּעִיבּוּרָא דְּיַרְחָא!

ט״ו אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם – קְנָאָהּ, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ.

ט״ז וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, לְטַמֵּא מִשְׁכָּב הַתַּחְתּוֹן כְּעֶלְיוֹן. נִישֵּׂאת לַכֹּהֵן – אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַפְּסוּלִין – פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. וְאִם בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכׇּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּתוֹרָה – מוּמָתִין עָלֶיהָ, וְהִיא פְּטוּרָה.

א׳ אַמַּאי? אֵימָא: אַיְילוֹנִית הִיא, וְאַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא קַדֵּישׁ! אֶלָּא, לָאו דְּאָמְרִינַן: זִיל בָּתַר רוּבָּא, וְרוֹב נָשִׁים לָאו אַיְילוֹנִית נִינְהוּ.

ב׳ לָא, מַאי ״חַיָּיב עָלֶיהָ״ דְּקָתָנֵי? קׇרְבָּן.

ג׳ וְהָא ״מוּמָתִין עַל יָדָהּ״ קָתָנֵי? בְּבָא עָלֶיהָ אָבִיהָ.

ד׳ וְהָא ״אִם בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכׇּל הָעֲרָיוֹת״ קָתָנֵי? אֶלָּא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן: דְּקַבְּלַהּ עִילָּוֵיהּ.

ה׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְסוֹלֶלֶת בִּבְנָהּ קָטָן, וְהֶעֱרָה בָּהּ – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.

ו׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר נַחְמָנִי: אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבִּיאָתוֹ בִּיאָה, פָּחוֹת מִבֶּן שְׁמֹנֶה שֶׁאֵין בִּיאָתוֹ בִּיאָה. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּבֶן שְׁמֹנֶה, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: גָּמְרִינַן מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: לָא גָּמְרִינַן מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים.

ז׳ וְדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים מְנָלַן דְּאוֹלִיד? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב: ״הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי״, וּכְתִיב: ״אֱלִיעָם בֶּן אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי״, וּכְתִיב: ״וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר (כִּי) ה׳ (אֲהֵבוֹ)״.

ח׳ וּכְתִיב: ״וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם״, וּכְתִיב: ״וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּרָה וַיְהִי שָׁם שָׁלֹשׁ שָׁנִים״.

ט׳ וּכְתִיב: ״וַיֵּשֶׁב אַבְשָׁלוֹם בִּירוּשָׁלִַים שְׁנָתַיִם יָמִים וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה״. וּכְתִיב: ״וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלְּמָה אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה׳ בְּחֶבְרוֹן״. וּכְתִיב: ״וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק״.

י׳ וּכְתִיב: ״אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם״. וְתַנְיָא: כׇּל שְׁנוֹתָיו שֶׁל דּוֹאֵג אֵינָן אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע, וְשֶׁל אֲחִיתֹפֶל אֵינָן אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ. כַּמָּה הָוְיָא לְהוּ? תְּלָתִין וּתְלָת. דַּל שְׁבַע דַּהֲוָה שְׁלֹמֹה, פָּשׁ לְהוּ עֶשְׂרִים וְשֵׁית. דַּל תַּרְתֵּי שְׁנֵי לִתְלָתָא עִבּוּרֵי, אִשְׁתְּכַח דְּכֹל חַד וְחַד בְּתַמְנֵי אוֹלֵיד.

י״א מִמַּאי? דִּלְמָא תַּרְוַיְיהוּ בִּתְשַׁע אוֹלֵיד, וּבַת שֶׁבַע אוֹלִידָא בְּשֵׁית, מִשּׁוּם דְּאִיתְּתָא בָּרְיָא. תֵּדַע, דְּהָא הֲוַי לַהּ וָלָד מֵעִיקָּרָא.

י״ב אֶלָּא מֵהָכָא: ״אֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן״. וְאַבְרָהָם גָּדוֹל מִנָּחוֹר שָׁנָה, וְנָחוֹר גָּדוֹל מֵהָרָן שָׁנָה. נִמְצָא אַבְרָהָם גָּדוֹל שְׁתֵּי שָׁנִים מֵהָרָן. וּכְתִיב: ״וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים וְגוֹ׳״.

י״ג וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״יִסְכָּה״ זוֹ שָׂרָה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״יִסְכָּה״? שֶׁסּוֹכָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ״. דָּבָר אַחֵר: ״יִסְכָּה״ – שֶׁהַכֹּל סָכִים בְּיוֹפְיָהּ. וּכְתִיב: ״וַיִּפֹּל [אַבְרָהָם] עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ וְגוֹ׳״. כַּמָּה קַשִּׁישׁ אַבְרָהָם מִשָּׂרָה? עֲשַׂר שְׁנִין. וְקַשִּׁישׁ מֵאֲבוּהּ תַּרְתֵּין שְׁנִין. אִשְׁתְּכַח כִּי אוֹלְדַהּ הָרָן לְשָׂרָה בְּתַמְנֵי אוֹלְדַהּ.

י״ד מִמַּאי? דִּלְמָא אַבְרָהָם זוּטָא דַּאֲחוּהּ הֲוָה, וְדֶרֶךְ חׇכְמָתָן קָא חָשֵׁיב לְהוּ.

ט״ו תֵּדַע דְּקָא חָשֵׁיב לְהוּ קְרָא דֶּרֶךְ חׇכְמָתָן, וּכְתִיב: ״וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת״. שֵׁם גָּדוֹל מֵחָם שָׁנָה, וְחָם גָּדוֹל מִיֶּפֶת שָׁנָה. נִמְצָא שֵׁם גָּדוֹל מִיֶּפֶת שְׁתֵּי שָׁנִים. וּכְתִיב: ״וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם עַל הָאָרֶץ״. וּכְתִיב: ״(וְאֵלֶּה) תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל״. בֶּן מֵאָה שָׁנָה? בַּר מְאָה וְתַרְתֵּין שְׁנִין הֲוָה!

ט״ז אֶלָּא, דֶּרֶךְ חׇכְמָתָן קָא חָשֵׁיב לְהוּ. הָכָא נָמֵי, דֶּרֶךְ חׇכְמָתָן קָא חָשֵׁיב לְהוּ.

י״ז אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא. אָמַר לִי: אַתּוּן מֵהָכָא מַתְנִיתוּ, וַאֲנַן מֵהָכָא מַתְנֵינַן לַהּ: ״וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא אֲבִי כׇּל בְּנֵי עֵבֶר אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל״. יֶפֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּאֶחָיו הֲוָה.

י״ח אֶלָּא מְנָלַן? מֵהָכָא: ״וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה״, וּכְתִיב: ״וַתָּמׇת עֲזוּבָה אֵשֶׁת כָּלֵב וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר״. וְכִי עֲבַד בְּצַלְאֵל מִשְׁכָּן בַּר כַּמָּה הָוֵי? בַּר תְּלֵיסַר, דִּכְתִיב: ״אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים״. וְתַנְיָא: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה מִשְׁכָּן, שְׁנִיָּה הֵקִים מִשְׁכָּן וְשָׁלַח מְרַגְּלִים.

י״ט וּכְתִיב: ״בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳ וְגוֹ׳״, ״וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה״. כַּמָּה הָוְיָא לְהוּ? אַרְבְּעִין. דַּל אַרְבֵּיסַר דַּהֲוָה בְּצַלְאֵל, פָּשָׁא לְהוּ עֶשְׂרִים וְשֵׁית. דַּל תַּרְתֵּי שְׁנֵי דִּתְלָתָא עִיבּוּרֵי, אִשְׁתְּכַח דְּכֹל חַד וְחַד בְּתַמְנֵי אוֹלֵיד.

כ׳ בֵּן, וְלֹא בַּת. תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא בַּת רְאוּיָה לִהְיוֹת כְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה,