בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת סנהדרין › תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ח׳

תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ח׳

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף ח׳ ע״א

א׳ פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב כָּהֲנָא: פּוֹק דַּיְּינֵיהּ. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא גָּאֵיס בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִי צָיְיתַתְּ – צָיְיתַתְּ, וְאִי לָא – מַפֵּיקְנָא לָךְ רַב מֵאוּנָּךְ.

ב׳ ״כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה. לְמַאי הִלְכְתָא? אִילֵּימָא לְעַיּוֹנֵי בֵּיהּ וּמִיפְסְקֵיהּ – פְּשִׁיטָא! אֶלָּא לְאַקְדּוֹמֵיהּ.

ג׳ ״לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ״. אָמַר רַבִּי חָנָן: אַל תַּכְנִיס דְּבָרֶיךָ מִפְּנֵי אִישׁ. ״כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא דַּיָּין לָרְשָׁעִים שֶׁנּוֹטְלִין מִזֶּה מָמוֹן וְנוֹתְנִים לָזֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין, אֶלָּא שֶׁמַּטְרִיחִין אוֹתִי לְהַחֲזִיר מָמוֹן לִבְעָלָיו.

ד׳ ״וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה: עַל דָּבָר זֶה נֶעֱנַשׁ מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה׳״. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִי כְּתִיב ״וְאַשְׁמִיעֲכֶם״? ״וּשְׁמַעְתִּיו״ כְּתִיב! אִי גְּמִירְנָא – גְּמִירְנָא, וְאִי לָא – אָזֵילְנָא וּגְמִירְנָא.

ה׳ אֶלָּא, כִּדְתַנְיָא: רְאוּיָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת שֶׁתִּיכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְנִכְתְּבָה עַל יָדָן. רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּיכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּיב מְקוֹשֵׁשׁ וְנִכְתְּבָה עַל יָדוֹ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁמְגַלְגְּלִין חוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּיב, וּזְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי.

ו׳ כְּתִיב: ״וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא״, וּכְתִיב: ״וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִיא״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: אַזְהָרָה לַצִּיבּוּר שֶׁתְּהֵא אֵימַת דַּיָּין עֲלֵיהֶן, וְאַזְהָרָה לַדַּיָּין שֶׁיִּסְבּוֹל אֶת הַצִּיבּוּר. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי חָנָן, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שַׁבְּתַאי: ״כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק״.

ז׳ כְּתִיב: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא״, וּכְתִיב: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: אַתָּה וְהַזְּקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמָּהֶם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: טוֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קׇדְקֳדָם. דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר, וְאֵין שְׁנֵי דַּבָּרִין לַדּוֹר.

ח׳ תָּנָא: זִימּוּן בִּשְׁלֹשָׁה. מַאי זִימּוּן? אִילֵּימָא בִּרְכַּת זִימּוּן, וְהָתַנְיָא: זִימּוּן וּבִרְכַּת זִימּוּן בִּשְׁלֹשָׁה! וְכִי תֵּימָא פָּרוֹשֵׁי קָמְפָרֵשׁ: מַאי זִימּוּן? בִּרְכַּת זִימּוּן. וְהָתַנְיָא: זִימּוּן בִּשְׁלֹשָׁה, בִּרְכַּת זִימּוּן בִּשְׁלֹשָׁה!

ט׳ אֶלָּא מַאי זִימּוּן? אַזְמוֹנֵי לְדִין. כִּי הָא דְּאָמַר רָבָא: הָנֵי בֵּי תְלָתָא דַּיָּינֵי דְּיָתְבִי, וְאָזֵיל שְׁלִיחָא דְּבֵי דִּינָא וְאָמַר מִפּוּמָּא דְּחַד – לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד דְּאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּכוּלְּהוּ. הָנֵי מִילֵּי בְּלָא יוֹמָא דְּדִינָא, אֲבָל בְּיוֹמָא דְּדִינָא – לֵית לַן בַּהּ.

י׳ תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל כּוּ׳. שְׁלַח לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ, דִּינֵי קְנָסוֹת בְּכַמָּה? מַאי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ? הָא אֲנַן תְּנַן בִּשְׁלֹשָׁה! אֶלָּא יָחִיד מוּמְחֶה קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, דְּאֵין דִּינֵי קְנָסוֹת אוֹ לָא?

י״א אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ, תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בִּשְׁלֹשָׁה. מַאי שְׁלֹשָׁה? אִילֵּימָא שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, הָאָמַר אֲבוּהּ דַּאֲבוּךְ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה וְהֵן הֶדְיוֹטוֹת פְּסוּלִין לְדִינֵי קְנָסוֹת! אֶלָּא מוּמְחִין, וְקָאָמַר שְׁלֹשָׁה.

י״ב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹצִיא שֵׁם רַע בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

י״ג וְכִי יֵשׁ בּוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, מַאי הָוֵי?

י״ד אָמַר עוּלָּא: בְּחוֹשְׁשִׁין לְלַעַז קָמִיפַּלְגִי. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: אֵין חוֹשְׁשִׁין לְלַעַז, וְרַבָּנַן סָבְרִי: חוֹשְׁשִׁין לְלַעַז.

ט״ו רָבָא אָמַר: כּוּלֵּי עָלְמָא לְלַעַז לָא חָיְישִׁינַן, וְהָכָא בְּחוֹשְׁשִׁין לִכְבוֹדָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים קָמִיפַּלְגִי. וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּאִיכְּנִיף בֵּי עֶשְׂרִין וּתְלָתָא לְמֵידַן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְאִיבַּדּוּר, וַאֲמַר לְהוּ: דַּיְּינוּ לִי מִיהָא דִּינֵי מָמוֹנוֹת.

דף ח׳ ע״ב

א׳ מֵיתִיבִי: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תְּבָעוֹ מָמוֹן – בִּשְׁלֹשָׁה, תְּבָעוֹ נְפָשׁוֹת – בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, תְּבָעוֹ מָמוֹן תְּחִלָּה – בִּשְׁלֹשָׁה, תְּבָעוֹ נְפָשׁוֹת תְּחִלָּה – אֲפִילּוּ מָמוֹן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אֶלָּא לְעוּלָּא קַשְׁיָא!

ב׳ אָמַר רָבָא: אֲנִי וַאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה תַּרְגֵּימְנַהּ. וּמַנּוּ? רַב חִיָּיא בַּר אָבִין. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? שֶׁהֵבִיא הַבַּעַל עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה, וְהֵבִיא הָאָב עֵדִים וֶהֱזִימּוּם לְעֵדֵי הַבַּעַל. בָּא לִגְבּוֹת מָמוֹן מִבַּעַל – בִּשְׁלֹשָׁה, וּבִמְקוֹם נְפָשׁוֹת – בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

ג׳ אַבָּיֵי אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא חָיְישִׁינַן לְלַעַז, וּמִשּׁוּם כְּבוֹדָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּאַתְרוֹ בַּהּ סְתָם.

ד׳ וְהַאי תַּנָּא הוּא, דְּתַנְיָא: וּשְׁאָר כׇּל חַיָּיבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין מְמִיתִין אוֹתָם אֶלָּא בְּעֵדָה וְעֵדִים וְהַתְרָאָה, וְעַד שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּיב מִיתָה בְּבֵית דִּין.

ה׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ בְּאֵיזֹה מִיתָה הוּא נֶהֱרָג.

ו׳ רַב פָּפָּא אָמַר: הָכָא בְּאִשָּׁה חֲבֵירָה עָסְקִינַן, וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה וְרַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: חָבֵר אֵין צָרִיךְ הַתְרָאָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנָה הַתְרָאָה אֶלָּא לְהַבְחִין בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד.

ז׳ רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד