תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ״ד

א׳ רַב זְבִיד מַתְנֵי הָכִי: אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הַמְחַמֵּר אַחַר בְּהֵמָה בְּשַׁבָּת, בְּשׁוֹגֵג — אֵינוֹ חַיָּיב חַטָּאת, בְּמֵזִיד — חַיָּיב סְקִילָה.

ב׳ מֵתִיב רָבָא: הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּדָבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת — חַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ סְקִילָה. הָא אֵין חַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת — אֵין חַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ סְקִילָה!

ג׳ מִי קָתָנֵי ״הָא אֵין חַיָּיבִין כּוּ׳״? הָכִי קָאָמַר: דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת — חַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ סְקִילָה. וְיֵשׁ דָּבָר שֶׁאֵין חַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת — וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ סְקִילָה, וּמַאי נִיהוּ? — מְחַמֵּר.

ד׳ רָבָא אֲחוּהּ דְּרַב מָרִי בַּר רָחֵל, וְאָמְרִי לַהּ אֲבוּהּ דְּרַב מָרִי בַּר רָחֵל. לְלִישָּׁנָא בָּתְרָא, קַשְׁיָא הָא דְּרַב אַכְשְׁרֵיהּ לְרַב מָרִי בַּר רָחֵל וּמַנְּיֵיהּ בְּפוּרְסֵי דְּבָבֶל. דִילְמָא תְּרֵי מָרִי בַּר רָחֵל הֲווֹ.

ה׳ הֲוָה מַתְנִי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן לִפְטוּר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמְחַמֵּר אַחֵר בְּהֶמְתּוֹ בְּשַׁבָּת פָּטוּר מִכְּלוּם.

ו׳ בְּשׁוֹגֵג לָא מִחַיַּיב חַטָּאת — דְּהוּקְּשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. בְּמֵזִיד נָמֵי לָא מִיחַיַּיב — דִּתְנַן הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּדָבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וְעַל זְדוֹנוֹ סְקִילָה. הָא אֵין חַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת — אֵין חַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ סְקִילָה.

ז׳ בְּלָאו נָמֵי לָא מִיחַיַּיב — דַּהֲוָה לֵיהּ לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִין, וְכׇל לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִין אֵין לוֹקִין עָלָיו.

א׳ וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לוֹקִין, לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״לֹא תַעֲשֶׂה כׇל מְלָאכָה וּבְהֶמְתֶּךָ״, ״אַתָּה״ לְמָה לִי? הוּא נִיהוּ דְּמִיחַיַּיב, בִּבְהֶמְתּוֹ לָא מִיחַיַּיב.

ב׳ הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. אָמַר רַב הוּנָא: הָיְתָה בְּהֶמְתּוֹ טְעוּנָה כְּלֵי זְכוּכִית, מֵבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת וּמַנִּיחַ תַּחְתֶּיהָ, וּמַתִּיר הַחֲבָלִים וְהַשַּׂקִּין נוֹפְלִים.

ג׳ וְהָאֲנַן תְּנַן: נוֹטֵל אֶת הַכֵּלִים הַנִּיטָּלִין בְּשַׁבָּת?

ד׳ כִּי קָאָמַר רַב הוּנָא, בְּקַרְנֵי דְאוּמָּנָא, דְּלָא חַזְיָא לֵיהּ. וְהָא קָא מְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכֵנוֹ! בִּשְׁלִיפֵי זוּטְרֵי.

ה׳ מֵיתִיבִי: הָיְתָה בְּהֶמְתּוֹ טְעוּנָה טֶבֶל וַעֲשָׁשִׁיּוֹת — מַתִּיר אֶת הַחֲבָלִים וְהַשַּׂקִּין נוֹפְלִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּבְּרִין. הָתָם בְּכוּלְסָא. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי דּוּמְיָא דְּטֶבֶל. מָה טֶבֶל — דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ, אַף הָכָא נָמֵי לָא חֲזֵי לֵיהּ.

ו׳ וּמַאי ״אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּבְּרִין״ — מַהוּ דְּתֵימָא לְהֶפְסֵד מוּעָט נָמֵי חָשְׁשׁוּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

ז׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הָיְתָה בְּהֶמְתּוֹ טְעוּנָה שְׁלִיף שֶׁל תְּבוּאָה — מַנִּיחַ רֹאשׁוֹ תַּחְתֶּיהָ, וּמְסַלְּקוֹ לְצַד אַחֵר, וְהוּא נוֹפֵל מֵאֵלָיו.

ח׳ חֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיְתָה טְעוּנָה דְּבַשׁ וְלֹא רָצָה לְפוֹרְקָהּ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵתָה. וְהָאֲנַן תְּנַן נוֹטֵל כֵּלִים הַנִּיטָּלִין? כְּשֶׁהִדְבִּישׁ. הִדְבִּישׁ לְמַאי חֲזֵי? לִכְתִיתָא דְגַמְלֵי.

ט׳ וְיַתִּיר חֲבָלִים וְיִפְּלוּ שַׂקִּין! מִיצְטְרוּ זִיקֵי. וְיָבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת וְיַנִּיחַ תַּחְתֵּיהֶן! מִטַּנְּפִי, וְקָמְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ. וְהָאִיכָּא צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים! קָסָבַר: צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים דְּרַבָּנַן.

י׳ אַבָּיֵי אַשְׁכְּחֵיהּ לֵיהּ לְרַבָּה דְּקָא מְשַׁפְשֵׁף לֵיהּ לִבְרֵיהּ אַגַּבָּא דְחַמְרָא. אֲמַר לֵיהּ: קָא מִשְׁתַּמֵּשׁ מָר בְּבַעֲלֵי חַיִּים! אֲמַר לֵיהּ: צְדָדִין הֵן, וּצְדָדִין לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן. מְנָא תֵּימְרָא — דִּתְנַן: מַתִּיר חֲבָלִים וְהַשַּׂקִּין נוֹפְלִין. מַאי לָאו — בְּחֶבֶר גְּווֹלְקֵי, דְּהָווּ לְהוּ צְדָדִין וּצְדָדִין, לָא גְזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.

י״א לָא — בְּאֵבֶר גְּווֹלְקֵי, דְּלָא הֲווֹ צְדָדִין. אִי נָמֵי, בְּלַכְתָּא.

י״ב אֵיתִיבֵיהּ: שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם, וְאַחַת בְּאִילָן — כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. מַאי לָאו, דְּחַק בֵּיהּ בְּאִילָן [וְסַכֵּיךְ בֵּיהּ] דְּהָווּ לְהוּ צְדָדִין, וּצְדָדִין אֲסוּרִין!

י״ג לָא, דְּכַפְיֵיהּ לְאִילָן וְאַנַּח סִיכּוּךְ עִילָּוֵיהּ, דְּקָמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִילָן. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: שָׁלֹשׁ בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בְּאִילָן כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. וְאִי דְּכַפְיֵיהּ לְאִילָן — אַמַּאי עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב?

י״ד וְאֶלָּא מַאי, צְדָדִין אֲסוּרִין? סוֹף סוֹף אַמַּאי עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב? אֶלָּא: הָתָם בִּגְוָאזָא פַּרְסִכְנָא, דְּאִילָן גּוּפֵיהּ דּוֹפֶן בְּעָלְמָא הוּא דְּשַׁוְּויֵהּ. דַּיְקָא נָמֵי — דְּקָתָנֵי: זֶה הַכְּלָל, כׇּל שֶׁאִילּוּ יִנָּטֵל הָאִילָן וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד — עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שְׁמַע מִינַּהּ.

ט״ו לֵימָא כְתַנָּאֵי, אֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. מַאי לָאו, בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר צְדָדִין אֲסוּרִין, וּמָר סָבַר מוּתָּרִין?

ט״ז אָמַר אַבָּיֵי: לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא צְדָדִין אֲסוּרִין, וְהָכָא בְּצִדֵּי צְדָדִין קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר צִדֵּי צְדָדִין אֲסוּרִין, וּמָר סָבַר צִדֵּי צְדָדִין מוּתָּרִין.

י״ז רָבָא אָמַר: מַאן דְּאָסַר בִּצְדָדִין — אָסַר נָמֵי בְּצִדֵּי צְדָדִין, מַאן דְּשָׁרֵי בְּצִדֵּי צְדָדִין — שָׁרֵי נָמֵי בִּצְדָדִין. אֵיתִיבֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא: נָעַץ