תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ״ז

א׳ מַתְנִי׳ בַּמָּה אִשָּׁה יוֹצְאָה, וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה?

ב׳ לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה לֹא בְּחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן וְלֹא בִּרְצוּעוֹת שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. וְלֹא תִּטְבּוֹל בָּהֶן, עַד שֶׁתְּרַפֵּם.

ג׳ וְלֹא בְּ״טוֹטֶפֶת״ וְלֹא בְּסַרְבִּיטִין בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִים. וְלֹא בְּכָבוּל לִרְשׁוּת הָרַבִּים.

ד׳ וְלֹא בְּעִיר שֶׁל זָהָב וְלֹא בְּקַטְלָא וְלֹא בִּנְזָמִים וְלֹא בְּטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְּמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה.

ה׳ וְאִם יָצָאת אֵינָהּ חַיֶּיבֶת חַטָּאת.

ו׳ גְּמָ׳ טְבִילָה מַאן דְּכַר שְׁמַהּ?

ז׳ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ — מַה טַּעַם קָאָמַר: מַה טַּעַם לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה לֹא בְּחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן — מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּחוֹל לָא תִּטְבּוֹל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם. וְכֵיוָן דִּבְחוֹל לָא תִּטְבּוֹל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם, בְּשַׁבָּת לֹא תֵּצֵא, דִּילְמָא מִיתְרְמֵי לַהּ טְבִילָה שֶׁל מִצְוָה וְשָׁרְיָא לְהוּ, וְאָתֵי לְאֵתוֹיִינְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

ח׳ בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: תִּיכֵי חֲלִילָתָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָרִיג קָאָמְרַתְּ? כׇּל שֶׁהוּא אָרִיג לֹא גָּזְרוּ. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: כׇּל שֶׁהוּא אָרִיג לֹא גָּזְרוּ.

ט׳ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: חֲזֵינָא לְאַחְווֹתִי דְּלָא קָפְדָן עֲלַיְיהוּ.

י׳ מַאי אִיכָּא בֵּין הַךְ לִישָּׁנָא וּבֵין הַךְ לִישָּׁנָא?

י״א אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּטְנִיפָן. לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר כׇּל שֶׁהוּא אָרִיג לֹא גָּזְרוּ — הָנֵי נָמֵי אָרִיג נִינְהוּ, וּלְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ מִשּׁוּם קְפִידָא — כֵּיוָן דִּטְנִיפָא מִקְפָּד קָפְדָא עֲלַיְיהוּ.

י״ב תְּנַן הָתָם: וְאֵלּוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם: חוּטֵי צֶמֶר וְחוּטֵי פִּשְׁתָּן וְהָרְצוּעוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַבָּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶן. אָמַר רַב הוּנָא: וְכוּלָּן, בְּרָאשֵׁי הַבָּנוֹת שָׁנִינוּ.

י״ג מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף: לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי דְּצַוָּאר, וּדְמַאי: אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי דְּצֶמֶר — הַשְׁתָּא רַךְ עַל גַּבֵּי קָשֶׁה חוֹצֵץ, רַךְ עַל גַּבֵּי רַךְ מִיבַּעְיָא?

י״ד וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי דְּחוּטֵי פִשְׁתָּן. הַשְׁתָּא קָשֶׁה עַל גַּבֵּי קָשֶׁה חוֹצֵץ, קָשֶׁה עַל גַּבֵּי רַךְ מִיבַּעְיָא?

ט״ו אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַב הוּנָא: לְפִי שֶׁאֵין אִשָּׁה חוֹנֶקֶת אֶת עַצְמָהּ.

ט״ז אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין שֶׁבְּאׇזְנֵיהֶן, אֲבָל לֹא בַּחֲבָקִין שֶׁבְּצַוְּארֵיהֶן. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין אִשָּׁה חוֹנֶקֶת עַצְמָהּ, חֲבָקִין שֶׁבְּצַוְּארֵיהֶן אַמַּאי לָא?

י״ז אָמַר רָבִינָא:

א׳ הָכָא בְּקַטְלָא עָסְקִינַן, דְּאִשָּׁה חוֹנֶקֶת אֶת עַצְמָהּ — דְּנִיחָא לַהּ שֶׁתֵּרָאֶה כְּבַעֲלַת בָּשָׂר.

ב׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶן.

ג׳ אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּחוּטֵי שֵׂעָר.

ד׳ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲלָכָה, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי!

ה׳ וְכִי תֵּימָא, אִי לָאו דְּשָׁמְעֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא דְּאַיְּירִי בְּחוּטֵי שֵׂעָר, אִיהוּ נָמֵי לָא הֲוָה מַיְירֵי — וְדִילְמָא ״כְּשֵׁם״ קָאָמַר לְהוּ: כִּי הֵיכִי דְּמוֹדִיתוּ לִי בְּחוּטֵי שֵׂעָר, אוֹדוֹ לִי נָמֵי בְּחוּטֵי צֶמֶר.

ו׳ אִיתְּמַר, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּחוּטֵי שֵׂעָר.

ז׳ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חוּטֵי צֶמֶר חוֹצְצִין, חוּטֵי שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין.

ח׳ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּחוּטֵי שֵׂעָר, בֵּין מִשֶּׁלָּה בֵּין מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ. מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה — אֲפִילּוּ חוּטֵי צֶמֶר נָמֵי! אֶלָּא לָאו רַבָּנַן הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ בְּחוּטֵי שֵׂעָר לָא פְּלִיגִי. שְׁמַע מִינַּהּ.

ט׳ לֹא בְּ״טוֹטֶפֶת״. מַאי ״טוֹטֶפֶת״? אָמַר רַב יוֹסֵף: חוּמַרְתָּא דִקְטִיפְתָּא.

י׳ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תִּהְוֵי כְּקָמֵיעַ מוּמְחֶה, וְתִשְׁתְּרֵי!

י״א אֶלָּא אָמַר רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: אֲפוּזְיָינֵי. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יוֹצְאָה אִשָּׁה בִּסְבָכָה הַמּוּזְהֶבֶת, וּבְטוֹטֶפֶת וּבְסַרְבִּיטִין הַקְּבוּעִין בָּהּ.

י״ב אֵיזוֹ טוֹטֶפֶת וְאֵיזוֹ סַרְבִּיטִין? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: טוֹטֶפֶת — הַמּוּקֶּפֶת לָהּ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. סַרְבִּיטִין — הַמַּגִּיעִין לָהּ עַד לְחָיֶיהָ.

י״ג אָמַר רַב הוּנָא: עֲנִיּוֹת עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין, עֲשִׁירוֹת עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב.

י״ד וְלֹא בְּכָבוּל. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: כָּבוּל זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ: אִי כַּבְלָא דְעַבְדָּא תְּנַן — אֲבָל כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר שַׁפִּיר דָּמֵי, אוֹ דִילְמָא כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר תְּנַן — וְכָל שֶׁכֵּן כַּבְלָא דְעַבְדָּא.

ט״ו אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר תְּנַן. וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי: יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּכָבוּל וּבְאִיסְטָמָא לֶחָצֵר, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף בְּכָבוּל לִרְשׁוּת הָרַבִּים. כְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כׇּל שֶׁהוּא לְמַטָּה מִן הַשְּׂבָכָה — יוֹצְאִין בּוֹ, כׇּל שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשְּׂבָכָה — אֵין יוֹצְאִין בּוֹ.

ט״ז מַאי ״אִיסְטָמָא״? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: בִּיזְיוֹנֵי. מַאי ״בִּיזְיוֹנֵי״? אָמַר אַבָּיֵי אָמַר רַב: כָּלְיָא פָּרוֹחֵי.

י״ז תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּאִיסְטָמָא: אֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בִּנְגָעִים, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים.

י״ח מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ: אַף