תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף י״ג

א׳ דְּסָרֵי רֵיחַיְיהוּ — שָׁבֵיק לְהוּ וְנָפֵיק.

ב׳ אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא: הָנֵי הִיזְמֵי וְהִיגֵי מְסַכְּכִין בְּהוּ. אַבָּיֵי אָמַר: בְּהִיזְמֵי — מְסַכְּכִינַן, בְּהִיגֵי — לָא מְסַכְּכִינַן. מַאי טַעְמָא — כֵּיוָן דְּנָתְרִי טַרְפַיְיהוּ, שָׁבֵיק לַהּ וְנָפֵיק.

ג׳ אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: הַאי אַפָּקוּתָא דְּדִיקְלָא מְסַכְּכִין בְּהוּ. אַף עַל גַּב דַּאֲגִידִי, אֶגֶד בִּידֵי שָׁמַיִם לָא שְׁמֵיהּ אֶגֶד. אַף עַל גַּב דַּהֲדַר אָגֵיד לְהוּ, אֶיגֶד בְּחַד לָא שְׁמֵיהּ אֶגֶד.

ד׳ אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רָבִינָא בַּר שֵׁילָא: הָנֵי דּוּקְרֵי דְקָנֵי מְסַכְּכִין בְּהוּ. אַף עַל גַּב דַּאֲגִידִי נִינְהוּ — אֶגֶד בִּידֵי שָׁמַיִם לָא שְׁמֵיהּ אֶגֶד. אַף עַל גַּב דַּהֲדַר אָגֵיד לְהוּ — אֶיגֶד בְּחַד לָא שְׁמֵיהּ אֶגֶד.

ה׳ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: קָנִים וְדוּקְרָנִין מְסַכְּכִין בָּהֶן. קָנִים פְּשִׁיטָא! אֵימָא: קָנִים שֶׁל דּוּקְרָנִין מְסַכְּכִין בָּהֶן.

ו׳ וְאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רָבִינָא בַּר שֵׁילָא: הָנֵי מְרָרְיָתָא דְאַגְמָא — אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח.

ז׳ מֵיתִיבִי: אֵזוֹב, וְלֹא אֵזוֹב יוֹן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחֳלִי, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, וְלֹא אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַוי.

ח׳ אָמַר אַבָּיֵי: כֹּל שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וּבָאתָה תּוֹרָה וְהִקְפִּידָה עָלָיו — בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַוי. וְהָנֵי לֹא נִשְׁתַּנָּה שְׁמַיְיהוּ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה כְּלָל.

ט׳ רָבָא אָמַר: הָנֵי — מְרָרְיָתָא סְתָמָא שְׁמַיְיהוּ, וְהַאי דְּקָרֵי לְהוּ מְרָרְיָתָא דְאַגְמָא — מִשּׁוּם דְּמִשְׁתְּכַח בְּאַגְמָא.

י׳ אָמַר רַב חִסְדָּא: אֶיגֶד בְּחַד — לָא שְׁמֵיהּ אֶגֶד. שָׁלֹשׁ — שְׁמֵיהּ אֶגֶד. שְׁנַיִם — מַחְלוֹקֶת רַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן. דִּתְנַן: מִצְוַת אֵזוֹב, שְׁלֹשָׁה קְלָחִים וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה גִבְעוֹלִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִצְוַת אֵזוֹב שְׁלֹשָׁה גִּבְעוֹלִין, וּשְׁיָרָיו שְׁנַיִם, וְגַרְדּוּמָּיו כׇּל שֶׁהוּא.

י״א קָא סָלְקָא דַּעְתִּין מִדִּשְׁיָרָיו שְׁנַיִם, תְּחִילָּתוֹ נָמֵי שְׁנַיִם, וְהַאי דְּקָתָנֵי שְׁלֹשָׁה — לְמִצְוָה. וּמִדְּרַבִּי יוֹסֵי שְׁלֹשָׁה לְמִצְוָה, לְרַבָּנַן שְׁלֹשָׁה לְעַכֵּב.

י״ב וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵזוֹב תְּחִילָּתוֹ שְׁנַיִם וּשְׁיָרָיו אֶחָד פָּסוּל, וְאֵינוֹ כָּשֵׁר עַד שֶׁיְּהֵא תְּחִילָּתוֹ שְׁלֹשָׁה וּשְׁיָרָיו שְׁנַיִם! אֵיפוֹךְ: לְרַבִּי יוֹסֵי שְׁלֹשָׁה לְעַכֵּב, לְרַבָּנַן שְׁלֹשָׁה לְמִצְוָה.

י״ג וְהָתַנְיָא: אֵזוֹב תְּחִילָּתוֹ שְׁנַיִם וּשְׁיָרָיו אֶחָד — כָּשֵׁר, וְאֵינוֹ פָּסוּל עַד שֶׁיְּהֵא תְּחִלָּתוֹ וּשְׁיָרָיו אֶחָד.

י״ד שְׁיָרָיו אֶחָד פָּסוּל? הָא אָמְרַתְּ שְׁיָרָיו אֶחָד כָּשֵׁר!

א׳ אֶלָּא אֵימָא: עַד שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּתוֹ כִּשְׁיָרָיו אֶחָד.

ב׳ דָּרֵשׁ מָרִימָר: הָנֵי אִיסּוּרְיָיתָא דְסוּרָא — מְסַכְּכִין בְּהוּ. אַף עַל גַּב דַּאֲגִדָן — לְמִנְיָנָא בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲגִדָן.

ג׳ אָמַר רַבִּי אַבָּא: הָנֵי צְרִיפֵי דְאוּרְבָּנֵי, כֵּיוָן שֶׁהוּתְּרָה רָאשֵׁי מַעֲדַנִּים שֶׁלָּהֶן — כְּשֵׁרִין. וְהָא אֲגִידִי מִתַּתַּאי! אֲמַר רַב פָּפָּא: דְּשָׁרֵי לְהוּ.

ד׳ (וְאָמַר) רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אֲפִילּוּ תֵּימָא דְּלָא שָׁרֵי לְהוּ, כׇּל אֶגֶד שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְטַלְטְלוֹ — לָא שְׁמֵיהּ אֶגֶד.

ה׳ אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: יְרָקוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, מְבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה, וְאֵין חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטּוּמְאָה, וּפוֹסְלִין בַּסּוּכָּה מִשּׁוּם אֲוִיר. מַאי טַעְמָא — כֵּיוָן דִּלְכִי יָבְשִׁי פָּרְכִי וְנָפְלִי, כְּמַאן דְּלֵיתַנְהוּ דָּמֵי.

ו׳ וְאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא: הַבּוֹצֵר לַגַּת — אֵין לוֹ יָדוֹת.

ז׳ וְרַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא אָמַר רַב הוּנָא: הַקּוֹצֵר לִסְכָךְ — אֵין לוֹ יָדוֹת.

ח׳ מַאן דְּאָמַר קוֹצֵר, כׇּל שֶׁכֵּן בּוֹצֵר — דְּלָא נִיחָא לֵיהּ, דְּלָא נִימְצְיֵיהּ לְחַמְרֵיהּ. מַאן דְּאָמַר בּוֹצֵר שֶׁאֵין לוֹ יָדוֹת, אֲבָל קוֹצֵר יֵשׁ לוֹ יָדוֹת — דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלִיסַכֵּךְ בְּהוּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיבַּדְּרָן.

ט׳ נֵימָא דְּרַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא תַּנָּאֵי הִיא? דְּתַנְיָא: סוֹכֵי תְאֵנִים וּבָהֶן תְּאֵנִים, פַּרְכִּילִין וּבָהֶן עֲנָבִים, קַשִּׁין וּבָהֶן שִׁבֳּלִים, מַכְבֵּדוֹת וּבָהֶן תְּמָרִים, כּוּלָּן, אִם פְּסוֹלֶת מְרוּבָּה עַל הָאוֹכָלִין — כְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו — פְּסוּלָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהוּ קַשִּׁין מְרוּבִּין עַל הַיָּדוֹת וְעַל הָאוֹכָלִין.

י׳ מַאי לָאו, בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר יֵשׁ לָהֶן יָדוֹת, וּמַר סָבַר אֵין לָהֶן יָדוֹת!

י״א לְרַבִּי אַבָּא — וַדַּאי תַּנָּאֵי הִיא. לְרַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא מִי לֵימָא תַּנָּאֵי הִיא? אָמַר לָךְ רַב מְנַשְּׁיָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא סָבְרִי הַקּוֹצֵר לִסְכָךְ אֵין לוֹ יָדוֹת. וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁקְּוצָצָן לַאֲכִילָה, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לְסִיכּוּךְ.

י״ב אִי קְוצָצָן לַאֲכִילָה, מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? וְכִי תֵּימָא קָסָבְרִי רַבָּנַן כֵּיוָן דְּנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לְסִיכּוּךְ, בָּטְלָה לֵיהּ מַחְשַׁבְתּוֹ. וּמִי בָּטְלָה לֵיהּ מַחְשָׁבָה בְּהָכִי? וְהָתְנַן: כׇּל הַכֵּלִים