תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ״ג

א׳ זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁיִּנָּטֵל הָאִילָן וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ — כְּשֵׁרָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.

ב׳ גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין — רַבִּי עֲקִיבָא הִיא. דְּתַנְיָא: הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה — רַבָּן גַּמְלִיאֵל פּוֹסֵל, וְרַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר.

ג׳ מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה, עָמַד רַבִּי עֲקִיבָא וְעָשָׂה סוּכָּה בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה. לְמָחָר נָשְׁבָה רוּחַ וַעֲקָרַתָּה. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲקִיבָא! הֵיכָן סוּכָּתְךָ?

ד׳ אָמַר אַבָּיֵי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא, הֵיכָא דְּאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה דְּיַבָּשָׁה — לֹא כְּלוּם הִיא. יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּשֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה דְּיַבָּשָׁה, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּכְשֵׁרָה. כִּי פְּלִיגִי בְּדִיכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה דְּיַבָּשָׁה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד (בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה דְּיַבָּשָׁה). רַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: סוּכָּה דִּירַת קֶבַע בָּעֵינַן, וְכֵיוָן דְּאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה דְּיָם — לֹא כְּלוּם הִיא. רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: סוּכָּה דִּירַת עֲרַאי בָּעֵינַן, וְכֵיוָן דִּיכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה דְּיַבָּשָׁה — כְּשֵׁרָה.

ה׳ אוֹ עַל גַּבֵּי גָּמָל כּוּ׳. מַתְנִיתִין מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא. דְּתַנְיָא: הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה — רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״חַג הַסּוּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים״. סוּכָּה הָרְאוּיָה לְשִׁבְעָה — שְׁמָהּ סוּכָּה. סוּכָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְשִׁבְעָה — לֹא שְׁמָהּ סוּכָּה.

ו׳ וְרַבִּי מֵאִיר, הָא נָמֵי — מִדְּאוֹרָיְיתָא מִחְזֵא חַזְיָא, וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזַרוּ בַּהּ.

ז׳ עֲשָׂאָהּ לִבְהֵמָה דּוֹפֶן לְסוּכָּה — רַבִּי מֵאִיר פּוֹסֵל וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ לֹא דּוֹפֶן לְסוּכָּה, וְלֹא לֶחִי לְמָבוֹי, וְלֹא פַּסִּין לְבֵירָאוֹת, וְלֹא גּוֹלֵל לְקֶבֶר. מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמְרוּ: אַף אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו גִּיטֵּי נָשִׁים.

ח׳ מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר? אַבָּיֵי אָמַר: שֶׁמָּא תָּמוּת. רַבִּי זֵירָא אָמַר: שֶׁמָּא תִּבְרַח. בְּפִיל קָשׁוּר כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, דְּאִי נָמֵי מָיֵית — יֵשׁ בְּנִבְלָתוֹ עֲשָׂרָה. כִּי פְּלִיגִי בְּפִיל שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר. לְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא תָּמוּת — לָא חָיְישִׁינַן. לְמַאן דְּאָמַר גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּבְרַח — חָיְישִׁינַן.

ט׳ לְמַאן דְּאָמַר גְּזֵרָה שֶׁמָּא תָּמוּת, נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא תִּבְרַח! אֶלָּא: בְּפִיל שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי. כִּי פְלִיגִי בִּבְהֵמָה קְשׁוּרָה. לְמַאן דְּאָמַר גְּזֵרָה שֶׁמָּא תָּמוּת — חָיְישִׁינַן. וּלְמַאן דְּאָמַר גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּבְרַח — לָא חָיְישִׁינַן.

י׳ וּמַאן דְּאָמַר גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּבְרַח, נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא תָּמוּת? מִיתָה לָא שְׁכִיחָא. וְהָאִיכָּא רַוְוחָא דְּבֵינֵי בֵּינֵי? דְּעָבֵיד לֵיהּ בְּהוּצָא וְדַפְנָא.

י״א וְדִלְמָא רָבְעָה? דִּמְתִיחָה בְּאַשְׁלֵי מִלְּעֵיל. וּלְמַאן דְּאָמַר גְּזֵרָה שֶׁמָּא תָּמוּת נָמֵי, הָא מְתִיחָה בְּאַשְׁלֵי מִלְּעֵיל! זִמְנִין דְּמוֹקֵים בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַסְּכָךְ,

א׳ וְכֵיוָן דְּמָיְיתָא — כָּוְוצָא וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ.

ב׳ וּמִי אָמַר אַבָּיֵי רַבִּי מֵאִיר חָיֵישׁ לְמִיתָה וְרַבִּי יְהוּדָה לָא חָיֵישׁ? וְהָתְנַן: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן וְהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם — אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּים.

ג׳ וְרָמֵינַן עֲלַהּ: הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם מִיתָתִי — אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד!

ד׳ וְאָמַר אַבָּיֵי, לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי מֵאִיר דְּלָא חָיֵישׁ לְמִיתָה, הָא רַבִּי יְהוּדָה דְּחָיֵישׁ לְמִיתָה.

ה׳ דְּתַנְיָא: הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים, אוֹמֵר: שְׁנֵי לוּגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה, עֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, תִּשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּמֵיחֵל וְשׁוֹתֶה מִיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.